רונן מנחם, הכלכלן הראשי במזרחי טפחות קרדיט: מזרחי טפחות

ריבית

מדיניות הריבית היא תלוית נתונים

בסך הכול, בנק ישראל קשוב מאוד לנעשה מעבר לים בדגש על ארה"ב, אך גם בגוש האירו ואילו במישור המקומי לוקח בחשבון שהאינפלציה עלתה, אך רמתה עודנה נמוכה בהרבה מאשר בארה"ב

רונן מנחם - בנק מזרחי 17/04/2022 08:40

א+א- 3

מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ 2022 עלה 0.6%, הפעם נמוך מההערכות, בניגוד למדדי החודשיים הקודמים, שעלו יותר.

קצב עליית המדד 12 חודשים אחורנית נמצא פעם שלישית ברציפות מעל יעד האינפלציה (לאחר 8 חודשים מתחת לרף העליון שלו), אך ללא שינוי בהשוואה לקצב השינוי בחודש הקודם. עם זאת, נתוני המגמה לארבעת החודשים האחרונים הצביעו (שוב) על תאוצה ולכן התמונה הכוללת אינה מובהקת.

מדד מרץ, כקודמיו, משקף בראש ובראשונה לחצים מצד ההיצע, בדגש על סעיף האנרגיה. לראיה, המדד ללא אנרגיה עלה פחות מהמדד הכללי וב-12 החודשים האחרונים עלה 3.1% בלבד.

זאת ועוד, המדד ללא סעיפי המזון, הירקות והפירות והאנרגיה עלה 2.4% ב-12 החודשים האחרונים, קרי בתוך יעד האינפלציה.

במבט להמשך, יעמוד המדד בסימן שני כיוונים מנוגדים.

מצד אחד, מדד המחירים ליצרן (ללא דלקים) עלה 9.5% ב-12 החודשים האחרונים. לכן, צד ההיצע לוחץ כלפי מעלה. אולם, לא בהכרח מחירי האנרגיה והדלקים ימשיכו כך, בשים לב לתנודתיות הגבוהה, בהינתן ההתפתחויות בזירת אוקראינה ולנוכח ההפחתה החד פעמית של עלות הדלק על ידי הממשלה.

מצד שני, המדד ללא עונתיות עלה 0.2% בלבד, פחות בהרבה מעליית המדד הכללי (כמו בחודש הקודם) ואם התמונה תחזור על עצמה בהמשך, אפשר שגם המדדים הקרובים יהיו נמוכים יותר.

היות והמדד הפתיע (הפעם) כלפי מטה, אמורות להיות לו השפעות לטובה על איגרות החוב הלא צמודות (לכל אורך העקום), אם כי תשואות הפדיון על אג"ח treasuries  עלו ותפעלנה, ככלל, בכיוון הנגדי.

מנגד תצאנה נפגעות, בטווח הקצר, איגרות החוב הצמודות למדד (בחלק הקצר של העקום).

יצוין, כי בארה"ב עלה מדד המחירים לצרכן 8.5% ב-12 החודשים האחרונים (7.9%+ ב-12 החודשים עד פברואר); המדד ללא מזון ואנרגיה שם עלה 0.3% בחודש מרץ. הפער בין קצבי האינפלציה של שתי המדינות נמשך: בחודש מרץ עלה המדד הכללי בארצות הברית 1.2% כך שהפער שוב התרחב.

הודעת הריבית הבאה תימסר ביום שני, 23-5-2022. ייתכן שהריבית תעלה אז ל-0.50 אחוז (מדד מרץ הנמוך, יחסית, יאפשר לבנק ישראל להסתפק, הפעם, בהעלאה של 0.15 אחוז בלבד), ואין לשלול כי לא תעלה כלל. יש לזכור כי עד אז יפורסם גם מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל, שלתוצאותיו תהיינה, כמובן, השפעה על שיקוליו.

בסך הכול, בנק ישראל קשוב מאוד לנעשה מעבר לים (בדגש על ארה"ב, אך גם בגוש האירו) ואילו במישור המקומי לוקח בחשבון שהאינפלציה עלתה, אך רמתה עודנה נמוכה בהרבה מאשר בארה"ב ובחודש מרץ אף נבלמה עלייתה (בחישוב 12 חודשים אחורנית).

בשורה התחתונה, סביר שהריבית תעלה שוב בחודש הבא, כנראה בשיעור נמוך יותר מאשר ההעלאה הקודמת (0.25 אחוז) ואין לשלול כי בנק ישראל ייקח הפוגה וימתין למועד הריבית הבא.

מכל מקום, מדיניות הריבית תוסיף להיות "תלוית נתונים" ורכישות הדולרים תימשכנה מעת לעת.

3 תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה
  1. 1
    אם הדולר ירד מתחת ל 3 שקל

    All hell will break loose. אני לא מדבר בכלל על יצואנים רגילים, אבל ההייטק שמשלם משכורות גבוהות ביותר לישראלים ומקבל בתמורה דולרים יגיע לנקודת מפנה שבה פשוט אי אפשר להעסיק יותר ישראלים. והיות וכל החוזק של הכלכלה פה מגיעה מסקטור אחד, (וממשאב טבעי אחד), מובטח שיהיה שמח. סביר שמה שתומך פה את הדולר (כלפי מטה, כי בעולם הדולר מתחזק) מה שמעלה את הנדלן, ומה שמחזיק את הבורסה למעלה, זה מעבר של דולרים מהיוניקורנים לכלכלה הישראלית דרך האופציות ומימוש מניות חסומות. באיזשהו שלב בשנה הקרובה הזרם יפסק ואז המגמות האלה ישתנו, לדעתי.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    SPACbubble 17/04/2022 10:24

  2. 2
    איך תשפיע מדיניות הריבית על הבנקים?

    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    בכר 17/04/2022 09:18

  3. 3
    הריבית כאן ובכל העולם

    הייתה צריכה להיות 2.5-3% כולם יודעים שהנגיד האמריקאי איחר את הרכבת והוא אחד האשמים בניפוח המחירים הנגיד פה מפחד שהדולר יתפרק ולכן לא העלה את הריבית למרות שהמשק הישראלי גם חזק פצצות וגם יש פה אינפלציה מטורפת
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    omriko 17/04/2022 09:02