בנק ישראל העלה את הריבית מעל הקונצנזוס שציפה לעלייה ל-0.25%, אך פחות מהתחזית שלנו לעלייה ל-0.50%. הוא העלה משמעותית את תחזית האינפלציה ל-2022 מ-1.6% ל-3.6%, אך ללא עלייה בתחזית האינפלציה ל-2023 שנותרה על 2%.
התחזית של בנק ישראל לירידה באינפלציה לא מסתדרת עם תחזיות המאקרו שלו:
- בנק ישראל מציין שפערי התמ"ג נסגרו. זה מצב שאמור להגביר לחצים אינפלציוניים.
- התחזית לצמיחה בצריכה הפרטית עומדת על 8% השנה, בהשוואה לשיעור גידול ממוצע של כ-4% בחמש השנים לפני המגפה. גם ההשקעות בנכסים קבועים צפויות לצמוח בקצב גבוה מהממוצע לפני המגפה.
- שיעור האבטלה צפוי לעמוד על 3.5% בממוצע בשנת 2022. כלומר, עד סוף השנה הוא ירד מתחת לרמה זו ויהיה הנמוך ביותר אי פעם. נציין שבמחצית הראשונה של חודש מרץ שיעור האבטלה ירד ל-3.2% מה שכבר כעת מעלה סיכוי לאבטלה נמוכה הרבה יותר מהציפיות של בנק ישראל. אבטלה כל כך נמוכה אמורה לגרום ללחצי שכר משמעותיים.
- לפי התחזית של חטיבת המחקר, גם בעוד שנה הריבית תהיה מתחת לגובה האינפלציה. בנק ישראל מציין בעצמו שהרחבה מוניטארית תהיה חזקה ביחס לעבר. זאת סביבה שאמורה לתמוך בעלייה ולא בירידה באינפלציה.
האינפלציה בישראל הנה מושרשת ורחבה. הרי קצב האינפלציה של הסעיפים הלא סחירים, שלרוב לא תלויים ביבוא ובבעיות בשרשרת ההספקה, עלה ב-3.3% בשנה האחרונה. לכן, לא ברור איך עם הריבית של 1.5% בעוד שנה האינפלציה, שבקרוב תגיע כנראה לכ-4%, תחזור ל-2% בשנת 2023 כאשר המשק צומח בקצב גבוה ונמצא בתעסוקה מלאה.
בנק ישראל גם מציין כל הזמן שהאינפלציה בישראל יותר נמוכה מהמדינות האחרות. קודם כל, נוסיף את המילה "בינתיים", כי האינפלציה בישראל נמצאת במגמת עלייה ואפילו בהאצה. שנית, לא ברור מדוע זה משנה בכלל. אם הבנקים המרכזיים האחרים טעו, זה לא אומר שבנק ישראל צריך לחזור על אותה טעות. האינפלציה בישראל חורגת מהיעד וזה הדבר החשוב.
ככל שבנק ישראל לא יפעל במהירות ובתקפות נגד האינפלציה בשלב מוקדם יותר, הוא עלול לפעול באגרסיביות גדולה יותר בשלב מאוחר יותר ולהגביר סיכון לצמיחה במשק.
להערכתנו, בנק ישראל יצטרך להגביר קצב העלאות ריבית והסיכון לתחזית שלו לריבית של 1.5% בעוד שנה מוטה כלפי מעלה.