בנק הפועלים מפרסם סקירה לפיה "הפעילות הכלכלית בישראל נשמרת ברמה גבוהה, בעיקר על רקע התרומה של ענף ההיי טק וענף הבנייה. יצוא השירותים בחודשים נובמבר - דצמבר 2021, היה גבוה ב - 30% מזה של חודשים אלו בשנה הקודמת. בענף הבניה, נצפה זינוק חד במספר התחלות הבנייה, לרמה של 63 אלף בשנה החולפת. שני ענפים אלו צומחים בקצב מהיר והם גם מייצרים משרות בשכר שגבוה מהממוצע. מנגד, הצריכה הפרטית מתמתנת בחודשים האחרונים, ככל הנראה על רקע עליות המחירים ואפקט עושר שלילי מהשווקים הפיננסיים. הפדיון בענפי הכלכלה ירד מעט בחודשים דצמבר - ינואר. מגמה זו של ירידת הפדיון, יכולה להימשך להערכתנו בחודשים הקרובים, לאור יציאה מוגברת של ישראלים לחו"ל והסטת צריכה מקומית ליבוא של שירותים. שיעור האבטלה הצר ירד בחודש פברואר לרמה של 3.7% ושיעור התעסוקה עלה לרמה של 60.6% (מועסקים למעט עובדים בחל"ת). נתונים אלו מייצגים להערכת בנק הפועלים, חזרה של המשק לתחום של תעסוקה מלאה. מספר המשרות הפנויות במשק הגיע לכ - 150 אלף איש. לאור שיעור האבטלה הנמוך, בפועלים מעריכים שהדבר יבוא לידי ביטוי בלחצים לעליית שכר. תמונה מדויקת יותר של המגמות בשכר תתקבל בעוד מספר חודשים, עם צמצום מספר העובדים מרחוק (הוצאות אש"ל, נסיעות ושעות נוספות לדוגמא)".
עוד ציינו בסקירה, כי "כמו ברוב המדינות בעולם, ישראל מתמודדת עתה עם זעזוע בצד ההיצע, שמביא לגל התייקרויות. קשה לדבר על תחזית אינפלציה כשמחיר חבית נפט נע מצד לצד, לפעמים בעשרים דולר בשבוע. בחלק מהממשלות, כמו בבריטניה, בצרפת ובשוודיה, החליטו להפחית מסים בכדי למתן את השפעת עליית מחירי האנרגיה. צעד מסוג זה ממתן את עליות המחירים בטווח הקצר ואולי עוצר במעט את המומנטום של עליית האינפלציה. מנגד, הצעד לא מקטין את הביקוש לאנרגיה, כי המחיר לצרכן לא משתנה. במחיר חבית נפט נוכחי של כ - 120 דולר, מחיר הדלק בתחנות יעלה באפריל בכ - 7% (ללא שינוי בבלו על דלק). בטווח הקצר אנו צפויים למדדי מחירים גבוהים מאוד: 0.8% במרץ, 1.0% באפריל, 0.5% במאי. מחירי הטיסות לחו"ל צפויים לעלות בחדות במדדי המחירים הקרובים וגם סעיף הדיור, שיושפע מעליית מחירי הדירות. בהמשך השנה אולי גם יושפע מעליות לישראל מרוסיה ומאוקראינה. תחזית האינפלציה האחרונה שפרסמנו עמדה על 3.1%, אולם במחיר הנפט והסחורות הנוכחיים אנו מעריכים שהתחזית תעודכן כלפי מעלה".
עוד נכתב בסקירה כי "בנק ישראל מאותת שגם בישראל עליות הריבית יהיו מהירות מהצפוי. עליית מחירי הנדל"ן, החזרה לתעסוקה מלאה וההפתעות כלפי מעלה במדדי המחירים לצרכן האחרונים שפורסמו, מקטינות את דרגות החופש של הבנק המרכזי. שוק הנגזרים מגלם עתה ריבית בנק ישראל ברמה של כ - 1.5% בעוד כשנה, הערכה שנראית סבירה. התשואות לטווחים הארוכים יותר עלו בשבועות האחרונים בחדות: התשואה לעשר שנים הגיעה הבוקר לרמה של 2.35%, עלייה של 1.1 נקודות אחוז לעומת תחילת השנה. התשואות בישראל מתואמות מאוד עם אלו שבעולם, זאת על אף שלחצי האינפלציה בישראל נמוכים יותר. השווקים מגלמים עתה הערכה שהריבית בישראל, לאורך זמן, לא תתנתק מזו שבארה"ב. אנו עדיין סבורים כי עליות הריבית יהיו מתונות יותר מאלו שבארה"ב, וגם האינפלציה בישראל תהיה נמוכה יותר. גורמים אלו מצדיקים תשואות בישראל שהן מעט נמוכות מאלו שבארה"ב".
בשאר לשווקים הגלובליים, ציינו בבנק הפועלים כי "המלחמה באוקראינה ממשיכה לתת את אותותיה, מחירי האנרגיה תנודתיים, האינפלציה עברה כבר את הסף בו בנקים מרכזיים מאזנים בין פגיעה בפעילות הכלכלית לצורך לרסן את האינפלציה. מחירי האנרגיה עשויים להקפיץ את נתוני האינפלציה בארה"ב וכנראה גם באירופה לרמה דו-ספרתית בחודשים הקרובים. החשש מסטגפלציה עולה, אם כי עד כה הנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה ברורה, והביקוש לעובדים גבוה. יש לזכור שהריביות הריאליות עדיין עמוק בטריטוריה שלילית, ואולי זה הגורם שבולם האטה בפעילות. מנגד, משמעות הדבר שהבנקים המרכזיים נמצאים בסיטואציה לא נוחה, כי קשה להדביר אינפלציה עם ריביות שליליות. הבנק המרכזי של אנגליה העלה ריבית פעם שלישית ברציפות. הפד השתהה ועתה יצטרך להדביק את הקצב עם עליות במינון גבוה יותר של 0.5%. השאלה היא היכן תהליך זה ייעצר: עקומי התשואות שטוחים, וגם חברי הפד עצמם סבורים שהריבית תעלה לרמה של 2.8%, אך בטווח הארוך ריבית של 2.4% היא מתאימה יותר. לאחר עשור של ריביות נמוכות, שברובן הריבית הריאלית לעשר שנים הייתה אפסית ולא עלתה על 1% בארה"ב, קצת קשה לנו לדמיין חזרה לריביות ריאליות חיוביות. זו אולי אחת הסיבות לעקום התשואות השטוח בארה"ב. אולם אם תרחיש הסטגפלציה לא יתממש, לא מן הנמנע שנראה את התשואות הארוכות ממשיכות לטפס, ולגלם אף ריבית ריאלית חיובית".
בפועלים הוסיפו כי "העלייה בסביבת האינפלציה ובציפיות האינפלציה הביאה לעלייה חדה בתשואות האג"ח. מסתמן ששוקי האג"ח הפנימו בשבוע האחרון את האיתותים של יו"ר הפד, פאוול, בדבר האפשרות שחרף המלחמה במזרח אירופה, הפד עשוי להעלות את הריבית בישיבות הקרובות במנות של חצי אחוז במקום רבע אחוז. זאת, במידה ויידרשו צעדים עוצמתיים יותר מהעבר על מנת לרסן את העלייה בסביבת האינפלציה. בשבוע החולף, הציפיות לאינפלציה משוק ההון לחמש שנים עלו מ - 3.48% ל - 3.73%, והציפיות לעשר שנים עלו מ - 2.86% ל - 2.98%. אלה הושפעו, בין היתר, מהעלייה המחודשת במחירי האנרגיה. כל אלה הובילו לעלייה חדה בתשואות לפדיון על אג"ח ממשלתיות, כאשר התשואה לשנתיים עלתה מ - 1.94% ל - 2.28%, והתשואה לעשר שנים עלתה מ - 2.15% ל - 2.48%".
"העלייה בתשואות הממשלתיות היא תופעה גלובלית", אומרים בפועלים: "תשואות אג"ח ממשלתיות לעשר שנים במדינות המפותחות, עלו בממוצע בשלושת החודשים האחרונים בכ - 100 נקודות בסיס. בגרמניה, התשואה על אג"ח לעשר שנים עלתה ל - 0.59% (לעומת 0.25%- לפני שלושה חודשים) הרמה הגבוהה מאז מאי 2018. באוסטרליה התשואה עלתה בשלושת החודשים האחרונים מרמה של 1.52% לרמה של 2.77% ובארה"ב מ- 1.48% ל- 2.48%.
מגמת העליות במדדי המניות בארה"ב נמשכה זה השבוע השני ברציפות. בשבוע החולף, מדד הנאסד"ק עלה ב - 2%, ומדדי ה - S&P500 והדאו ג’ונס עלו ב - 1.8% ו - 0.3%, בהתאמה. בלטו במיוחד ענפי ה - IT והאנרגיה. למרות שעדיין אין סימני רגיעה במלחמה באוקראינה, נראה שהפחד בשווקים התמתן, והדבר בא לידי ביטוי בירידה נוספת במדד ה - VIX שירד לרמה של 21 נקודות בסוף השבוע. במרבית המדדים באירופה נרשמו דווקא ירידות שבועיות. מדד היורוסטוקס 50 ירד ב - 0.9%, ומדדי המניות בגרמניה ובצרפת ירדו ב - 0.7% וב - 1.0% בהתאמה. באנגליה, מדד ה-FTSE100 עלה ב - 1.1%. באסיה, מדד הניקיי ביפן עלה ב - 4.9%, ולעומתו במדדים העיקריים בסין ובהודו נרשמו ירידות של 2.1% ו - 0.8% בהתאמה. בשוק הסחורות נרשמו בעיקר עליות מחירים. מחיר חבית נפט מסוג ברנט עלה בשבוע האחרון ב - 11% לרמה של 120$ ומחיר הגז הטבעי בארה"ב עלה ב - 14%".