אלוהי הפוביות ממציא לנו בשנים האחרונות בעקביות סיבות חוצות דמיון למגה פחדים, אולם לשמחתנו, רובם המכריע של תסריטי האימה, מסתיימים בתסריט אופטימי יותר, שכן רוח האדם ויצר החיים מנצחים את האפוקליפסה.
לאחר שהעולם למד לחיות עם איום הקורונה בשנתיים האחרונות ונראה כי מחירם של הנכסים הפיננסיים מחקו את טראומת הנגיף, הגיעה לה כעת הלחימה באוקראינה והגדילה שוב את התנודתיות בשווקים, וזאת מחשש פן העימות בין רוסיה לאוקראינה יתרחב לעימות בקנה מידה עולמי רחב.
האימרה הידועה כי "כל משבר הוא הזדמנות" נכון גם במקרה זה. ממש כמו שחברות הטכנולוגיה סיפקו פתרונות לעבודה מרחוק בעת משבר הקורונה, ובכך זכו לפריחה בתקופת הקורונה, כך העלייה במתיחות הגיאופוליטית מזרימה רוח גבית במניות החברות הביטחוניות הצפויות ליהנות מגידול ניכר בתקציבי הביטחון בשנים האחרונות. בבורסה המקומית יש לנו נוכחות של חברות ביטחוניות במדדי הבורסה וכן קרנות פאסיביות העוקבות אחרי הסקטור הביטחוני בארה"ב. סקטור האנרגיה הוא סקטור נוסף המרוויח מהמציאות הביטחונית הקשה, מאחר והסנקציות שמוטלות על כלכלת רוסיה, פוגמות בהיצע האנרגיה הגלובלי בעיצומו של החורף, בו הדרישה לאנרגיה גבוהה. בבורסת תל אביב נסחרות לא מעט חברות אנרגיה וכן קרנות פאסיביות העוקבות אחר סקטור האנרגיה הן הישראלי והן הגלובלי.
בעוד העיניים מתמקדות באופן טבעי בראלי של מניות האנרגיה השחורה, אזי חברות האנרגיה המתחדשת אשר אמורות לגמול את העולם מההתמכרות לאנרגיה שחורה, מקבלות חיזוק יוצא דופן מהסיטואציה הנוכחית והן מהוות אלטרנטיבת השקעה מעניינת לטווח הזמן הבינוני וגם במקרה זה, היצע פתרונות ההשקעה בבורסת תל אביב מגוון וכולל השקעה ישירה בחברות אנרגיה מתחדשת לצד השקעה בקרנות סל העוקבות אחרי מדדי הקלינטק בארץ ובעולם.
לצד החששות הגואים מהתקדרות האופק הגיאופוליטי, הירידה במפלס הפחד בכל האמור בנגיף הקורונה, מקבלת ביטוי בעניין גובר במניות של חברות צריכה מחזורית כגון - תיירות, מלונאות, תעופה, מסעדות וזאת לאחר תקופה קשה ומטלטלת. משקיעים המאמינים כי סיכון הקורונה מתפוגג, יוכלו להגדיל חשיפה לתחומים אלו באמצעות השקעה בחברות מקומיות וגלובליות וכן באמצעות קרנות פאסיביות ייעודיות.
אם בעבר הלא רחוק החשש מהרעה במצב גיאופוליטי הביא עמו הסטה כמעט אוטומטית של השקעות לנכסים חסרי סיכון, בדגש על השקעות מעובות באג"ח ממשלתי, במה שמקובל לכנות Risk Off, אזי נוכח יציאת שד האינפלציה מהבקבוק והשתוללותו במרבית חלקי הגלובוס, דעך התיאבון לאג"ח ממשלתי ואג"ח ממשלתי ארוך טווח בפרט וניתן לומר שבצדק והמשקיעים מחפשים חלופות השקעה אחרות.
די להסתכל בירידות החדות שרשמו מתחילת שנת 2022 איגרות החוב הארוכות של ממשלת ישראל, על מנת להבין את הנזקים שנגרמו למשקיעים לאחר שנים של עדנה רבה ונראה כי לפחות בטווח הקצר אפיק השקעה זה עדיין מגלם יחס סיכוי – סיכון עגום יחסית.
העלייה החדה בציפיות האינפלציה לטווחים השונים וההסתברות הגוברת להעלאת ריבית קרבה גם בישראל, מחייבת התאמות בתיק ההשקעות. הכלים העומדים לרשות המשקיעים כוללים בין היתר, השקעה ישירה בסחורות, השקעה במניות של חברות הפועלות בתחום הסחורות ובהן חברות אנרגיה, השקעה בזהב וכמובן השקעה באיגרות חוב צמודות למדד ואיגרות חוב בעלות משך חיים ממוצע קצר. המשקיעים יכולים לשלב פתרונות חוב בריבית משתנה לגיוון רכיב הנזילות בתיקי ההשקעות.
אסטרטגיה נוספת אשר יכולה להיות אפקטיבית במציאות הנוכחית, היא הקטנת החשיפה למניות תנודתיות בתיק ההשקעות וזאת באמצעות הסטת השקעות לסקטורים דפנסיביים על חשבון השקעה בסקטורים בעלי תנודתיות גבוהה מהממוצע.
חלופה נוספת, היא הסטה גיאוגרפית של השקעות מאזורים גיאוגרפים הפגיעים יותר לסיטואציה הקיימת, לאזורים גיאוגרפים פגיעים פחות. השקעה בשוק המניות הישראלי היא דוגמא קלאסית להשקעה בשוק שמחד אינו חסין למשבר הביטחוני באירופה, אולם מאידך, מדובר בשוק הון פגיע פחות מהשקעה בשוק המניות האירופאי.
הניתוח האמור רחוק מלהכיל את כלל האפשרויות שעומדות בפני משקיעים בהינתן חוסר הוודאות העצום סביב המציאות הגיאופוליטית העולמית והאינפלציה המאיצה, ואולם הוא בהחלט ממחיש כי בשווקים הפיננסיים קיימים לא מעט מכשירים פיננסיים ואסטרטגיות השקעה, המאפשרות למשקיעים להתמודד עם הסיטואציה באופן מושכל, מבלי ליפול שוב ושוב למלכודת הפחד של ניסיון עקר לתזמן את השווקים.