מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר עלה ב-0.7%, שיעור עלייה גבוה בהשוואה לתחזית הקונצנזוס (שעמדה על 0.5%), וביחס למדדי חודש זה בשנים האחרונות. בשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2022 לעומת פברואר 2021) מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.5% (לעומת 3.1% בינואר), קצב העלייה הגבוה בעשור האחרון והוא צפוי לעלות עוד בחודשים הקרובים, גורם אשר תומך, לצד מדדים מקרו כלכליים נוספים, במספר העלאות ריבית הצפויות במהלך השנה הקרובה. העלייה החודשית הגבוהה יחסית במדד פברואר נבעה ממספר סעיפים מרכזיים, ביניהם, ניתן לציין את עליית מחירי המזון, על רקע גידול ניכר במחירי המשקאות (כפי הנראה בשל אפקט מתמשך של העלאת המס על משקאות ממותקים) והארוחות מחוץ לבית (חודש שני ברציפות עם עלייה הגבוהה מ-1%), הירקות הטריים, והעלאת תעריף החשמל. במבט קדימה, להערכתנו, האינפלציה בעוד 12 חודשים צפויה להתמתן ולשוב אל תוך טווח יעד יציבות המחירים, אך תישאר בחלקו העליון.
בנקודת הזמן הנוכחית, כשנתיים לאחר פרוץ מגפת הקורונה בישראל, מעניין לבחון את התרומה לקצב הגידול של מדד המחירים לצרכן בישראל, תוך מיקוד בשתי קבוצות סעיפים שהושפעו ממגמות מרכזיות, שחלו בעקבות התפרצות הקורונה בעולם. כפי שניתן לראות בתרשים המצורף, מלבד קבוצות הסעיפים המרכזיות והמוכרות (מזון, דיור ואנרגיה), מוצגות שתי קבוצות סעיפים נוספות. הראשונה, מכילה את תתי הסעיפים שהושפעו מהשיבושים בשרשראות האספקה העולמיות: מכוניות, ריהוט, ציוד חשמלי לבית וחלקי חילוף למכוניות. מוצרים אלו מקורם בעיקר ביבוא, ולפיכך, הושפעו מההתפתחויות בשוק התובלה הגלובלי, וחלקם אף הושפעו מהמחסור בשבבים אלקטרוניים ומההשבתה של קווי ייצור ברחבי העולם. הקבוצה השנייה, מכילה תתי סעיפים של שירותים שהושפעו מהסגרים ומהיישום של המגבלות על הפעילות הכלכלית בישראל: הבראה ונופש, הוצאות על נסיעות לחו"ל, עריכת מסיבות ואירועים, הצגות וקונצרטים ותספורת ומכון יופי.
מהתרשים ניתן ללמוד, בראש ובראשונה, כי התרומה לאינפלציה בחודשים האחרונים היא די "רוחבית", כאשר למרבית קבוצות הסעיפים תרומה חיובית לאינפלציה. נוסף על כך, מבחינת שתי קבוצות הסעיפים שהוזכרו לעיל, עולה כי התרומה של קבוצת הסעיפים המושפעים מהשיבושים בשרשראות האספקה העולמיות, לאינפלציה הכללית, הלכה וגדלה בחודשים האחרונים, והגיעה לשיא בחודש האחרון (תרומה של 0.64% מתוך 3.5%). התרומה של קבוצה זו חריגה בגובהה בהשוואה לשנה שקדמה לקורונה (ואף בהשוואה לתקופות מוקדמות מזו- מינוס 0.1% בממוצע בשנים 2017-2019), והיא נובעת בעיקר מעליית מחירי המכוניות, ובמידה פחותה גם מעליית מחירי הריהוט והציוד החשמלי, שמשקלם במדד נמוך יותר, ונטו היסטורית לתרום לירידת המדד, הודות לייסוף הרב שנתי בשע"ח של השקל מול הדולר.
לעומת קבוצה זו, התרומה לאינפלציה של קבוצת סעיפי השירותים שהושפעו מהמגבלות על המשק הפכה לשלילית, אם כי מזערית, בחודשים האחרונים, זאת לאחר שבמהלך הרביעים השני והשלישי של 2021 קבוצה זו תרמה משמעותית לעליית האינפלציה, ובמידה גבוהה ביחס לתרומה בשנת 2019 (ואף בהשוואה לתקופות מוקדמות מזו- קצת פחות מ-0.1% בממוצע בשנים 2017-2019). השיא של התרומה לאינפלציה של קבוצה זו (כ-0.55%) נרשם בקיץ 2021, מספר חודשים לאחר סיומו של מבצע החיסונים הראשון בישראל, כאשר חומרת המגבלות על הפעילות הכלכלית הופחתה באופן ניכר, ומחירי ההבראה והנופש, המסיבות והאירועים זינקו. כיום, התרומה של תת הסעיף הבראה ונופש לאינפלציה אפסית, והתרומה של תת הסעיף עריכת מסיבות ואירועים לאינפלציה הולכת ופוחתת.
אינפלציה: המצב בישראל לעומת זה הקיים בחלק ממדינות העולם המערבי
בחינה דומה לפי קבוצות הסעיפים המופיעות בתרשים נערכה על ידי הבנק המרכזי של גוש האירו (ECB). לפי ממצאיו, גם בגוש האירו ובארה"ב, התרומה לאינפלציה של קבוצת הסעיפים שהושפעו מהשיבושים בשרשראות האספקה עלתה במידה דרמטית ביחס לעבר. היקף התרומה של קבוצת סעיפים זו לאינפלציה בגוש האירו דומה בגודלו לישראל, בעוד שהתרומה שלה לאינפלציה בארה"ב גבוהה פי ארבעה מזו שבישראל. ובאשר לקבוצת הסעיפים של השירותים שהושפעו מהמגבלות על המשק, כיום, התרומה לאינפלציה של קבוצה זו בארה"ב ובגוש האירו די דומה לרמה שנרשמה בישראל באמצע השנה שעברה. ייתכן שהפער בין ישראל לבין ארה"ב וגוש האירו בהקשר הזה טמון בהבדלים בעיתוי הפתיחה מחדש של המשק, לנוכח העובדה שהתחסנות האוכלוסייה בישראל התקדמה מהר יותר מאשר בארה"ב ובגוש האירו.
במבט קדימה, הגם שלא ניתן לשלול כי בעתיד יושתו מחדש מגבלות על הפעילות הכלכלית, ברמה כזו או אחרת, כחלק מהמאמץ לרסן את התפשטות הנגיף, ניתן להעריך כי התרומה של השירותים שהושפעו מהמגבלות על המשק לאינפלציה הכללית לא תחזור לסדרי הגודל שנרשמו במחצית השנייה של 2021. ומנגד, ניתן לצפות כי התרומה לאינפלציה של הסעיפים שהושפעו מהשיבושים בשרשראות האספקה בעולם תישאר גבוהה יחסית בטווח הזמן הקרוב. זאת, בין השאר, על רקע מגוון התפתחויות כגון המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שצפויה להעיב על הייצור של כלי רכב, בדגש על מפעלים באירופה, וסגרי הקורונה שהוטלו מחדש על אזורים מסוימים בסין, בעקבות העלייה בתחלואה שם. יצוין כי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שכבר הובילה לזינוק במחירי סחורות רבות דוגמת הנפט והחיטה, אף צפויה לתרום לעליית מחירים בתחומים נוספים.