התנודתיות הגבוהה בשווקים בהשפעת המצב הגיאו-פוליטי נמשכה גם בשבוע החולף, ובסיומו נרשמה ירידה במחירי הסחורות והתאוששות במדדי המניות באירופה, וזאת לעומת המשך המגמה השלילית במדדי המניות המובילים בארה"ב. התפתחויות אלו שיקפו מחד ציפיות לבלימת הידרדרות במישור הגיאו-פוליטי, לאחר הצבת התנאים מצד רוסיה להפסקת הלחימה, כאשר מנגד סביבת האינפלציה הגבוהה ממשיכה להפעיל לחץ על הבנקים המרכזיים לנקיטת צעדים מרסנים.
ה-ECB הפתיע את השווקים עם החלטה ניצית מהצפי, אם כי בסופו של דבר ההחלטה שיקפה בעיקר קניית זמן לבחינת ההתפתחויות. ה-ECB הודיע כי תוכנית הרכישות (APP) תימשך ברבעון השני, אך תרד בהדרגה מ-40 מיליארד יורו ל-20 מיליארד בסוף הרבעון השני. ברבעון השלישי עתיד התוכנית תלוי בהערכות בנוגע להתפתחות האינפלציה. במידה וההערכה תהיה כי האינפלציה לא צפויה להתכנס אל היעד בטווח הבינוני, התוכנית תופסק. הפסקת תוכנית הרכישות מהווה תנאי מקדים לשינוי בריבית, כך שעל רקע סביבת האינפלציה הגבוהה והרגישות הגבוהה למחירי האנרגיה באירופה, נרשמה עלייה בציפיות להעלאת הריבית באירופה ברבען האחרון של השנה, מתמחור חלקי של העלאה אחת (16 נ"ב) לתמחור חלקי של שתי העלאות (34 נ"ב). לעומת זאת, בתרחיש שבו ההערכה תהיה שהאינפלציה בגוש היורו צפויה להתכנס אל היעד או שתהיה הרעה משמעותית בתמונת המאקרו ובתנאים הפיננסים, ה-ECB השאיר פתח גם לנקיטת צעדים מרחיבים.
אמנם בשלב זה, על רקע סביבת האינפלציה הגבוהה ועליית מחירי הסחורות השוק מייחס משקל גבוה יותר לתרחיש הראשון, אך ככל שההרעה במישור הגיאו-פוליטי תימשך, תתחיל להתבהר הפגיעה בפעילות הריאלית והיא תפעל כגורם ממתן גם לאינפלציה וגם לעוצמת העלאת הריבית. מסקנה זו נכונה באופן כללי ולא רק לגוש היורו. בהיבט זה, ה-ECB הפחית את תחזית הצמיחה לגוש היורו ל-2022 מ-4.2% ל-3.7%, ומובן שבמידה ולא יחול שיפור במצב הגיאו-פוליטי, התחזית תוסיף להתעדכן כלפי מטה. לעומת זאת, תחזית אינפלציה עודכנה כלפי מעלה, ל-5.1% ל-2022, והתחזיות לשנים הקרובות נעות בשב זה סביב היעד (2%) ומשקפות הערכה לכך שהשפעות העלייה החדה במחירי הסחורות והשיבושים בשרשרת האספקה יתפוגגו בהדרגה, כאשר במקביל שוק העבודה בגוש היורו חזר אמנם לרמות אבטלה של טרום המשבר אך ללא לחצי שכר. תמהיל זה מאפשר ל-ECB מרחב תמרון גבוה יותר מאשר ל-FED, כלומר זמן לבחינת מידת ההשפעה של ההתפתחויות האחרונות על הצמיחה והאינפלציה, לפני שינוי במדיניות.
בארה"ב, אמנם הרגישות של המשק האמריקאי להרעה הגיאו-פוליטית נמוכה מאשר באירופה, אך מרחב התמרון של ה-FED נמוך באופן ניכר על רקע סביבת האינפלציה הגבוהה מאוד. מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר בארה"ב עלה בשיעור של 0.8% כך שהקצב השנתי טיפס ל-7.9%. האינפלציה הבסיסית עלתה בשיעור מתון יותר של 0.5% והקצב שנתי טיפס ל-6.4%. קצב זה קרוב גם לייצג את סביבת האינפלציה הבסיסית בחודשים האחרונים, שכן מעבר להשפעות הבסיס, האינפלציה הבסיסית בחודשים האחרונים נעה בקצב חודשי של 0.6%-0.5%, כלומר קצב שנתי של כ-6.5%. העלייה במדד פברואר הושפעה אמנם מעליית מחירי הסחורות אך מעבר לכך, בחינת האינפלציה הבסיסית מעלה כי אינפלציית השירותים הבסיסית הייתה גבוהה יותר מאשר בסחורות, ומשקפת את אינפלציית השכר במקביל לקצב עלייה גבוה של סעיף הדיור.
העלייה בקצב האינפלציה, שצפויה להימשך גם בחודשים הקרובים, בהתחשב בעלייה במחירי הסחורות ובעליית השכר, הובילה לעלייה חדה בציפיות לאינפלציה ובטווחים הקצרים הן נעות קרב ל-5%, ובטווח של 5-10 שנים נרשמה עלייה לסביבה של 3.5%-3%.
לפיכך, עליית המדרגה בסביבת האינפלציה, עם דגש על הציפיות לטווח הבינוני-ארוך, לא מותירה ל-FED הרבה ברירות והוא יתניע בשבוע הקרוב את תהליך העלאת הריבית. ה-FED צפוי להעלות את הריבית השבוע בשיעור של 25 נ"ב ל-0.5%-0.25%. מעבר להעלאת הריבית הדגש יהיה על האופן בו ה-FED רואה את ההידרדרות בתמונת המאקרו כלומר את ההאצה באינפלציה אל מול ההשפעות הממתנות על הפעילות בהמשך השנה, ואת ההערכות הנגזרות מכך גם מבחינת הריבית (עדכון כלפי מעלה של ה-DOTS) וגם מבחינת התקדמות התוכניות לצמצום המאזן. כמו כן, למרות סביבת האינפלציה הגבוהה והפיגור הניכר בתגובת ה-FED להתרחשויות, ה-FED אותת על התנעת התהליך בהעלאה של 25 נ"ב ולא של 50 נ"ב, מתוך ניסיון שלא ליתר זעזוע חריף מדיי בשווקים, כאשר ההרעה הגיאו-פוליטית סייעה לו בכך. עם זאת, פאוול ציין לאחרונה כי ה-FED עשוי להאיץ את הקצב במידת הצורך, וכפי ששהדברים נראים ביום, המשך ההאצה באינפלציה בחודשים הקרובים מעלה את ההסתברות להעלאות בקצב גבוה יותר, של 50 נ"ב, באחת ההחלטות הבאות.
חשוב לציין כי בניגוד לעבר, ההרעה בתנאים הפיננסים משמשת את ה-FED ככלי נוסף להורדת האינפלציה, ולכן המגמה השלילית בנכסי הסיכון לא תיתקל במסרים מרגיעים מצד ה-FED , אלא רק בנקודה שבה תסתמן ירידה מדרגה בסביבת האינפלציה. המשמעות של הערכה זו מוסיפה להיות צפי ללחץ שלילי מתמשך על נכסי הסיכון, עד להתמתנות בסביבת האינפלציה. ההידרדרות הצפויה בפעילות הגלובלית צפויה אמנם לסייע בכך, אך מעבר לכך שמדובר בגורם שלילי, השפעתו של גורם זה תילקח בחשבון רק כאשר הוא ישפיע במידה ניכרת לפחות על הציפיות לאינפלציה.