יבוא מוצרים מאוקראינה ורוסיה לישראל, כמו גם לשאר מדינות העולם, נעצר ולא ברור מתי ישוב המצב לקדמותו. מדובר בנפט, גז, דגנים וחיטה, בשר ומגוון מוצרי מזון, מוצרי מתכת, שירותי תוכניתנים, תיירות ועוד. גם היצוא מישראל למדינות אלה פסק לחלוטין, בין השאר תעשיית החקלאות וציוד רפואי, אלפי ישראלים שרכשו נכסים באוקראינה חסרי אונים ונשמעת זעקתם של בעלי תאגידים המתייחסת להפסקת תשלומי חייבים ליצואנים מכל העולם, לרבות ליצואנים הישראלים. ניתוק רוסיה מה-SWIFT כלל לא יאפשר עוד הזרמת מזומנים למעצמה וממנה, המפעלים היצרניים בעלי שלוחה במדינות אלה משותקים, אי הוודאות הולך וגדלה ועמה הקושי להשבת מיליוני פליטים כשיתאפשר. לצד השיח על משבר הומניטרי, הכאוס הכלכלי כבר בהתהוות וחודשים רבים יחלפו מסיום המלחמה עד השבת הסדר על כנו.
בקרב חברות ישראליות אי הוודאות הופכת למרה שחורה. מדובר בחברות בכל סדר גודל ובכל תחום עיסוק, החל בעולם הבנקאות, יצרני חשמל, דלק ואף בייצור הלחם הפשוט משתמשים ברזרבות החיטה. ניכר מחסור במוצרי מזון שיוצרו ברוסיה ואוקראינה, תעשיית המתכת האוקראינית המשגשגת חדלה מפעילותה והמחסור במתכות מוביל לחיפוש חלופות יקרות בהרבה ומשבית מכונות יצור ועמן פועלי הייצור, ההתקנה והמכירות, חברות היי-טק המסתייעות במתכנתים אוקראינים מאטות את קצב הפיתוח ועוד ועוד. פגיעה אנושה בתאגידים רבים שעלולים להגיע עד חדלות פירעון בחודש-חודשיים הקרובים. בשבועיים הקרובים יחלו להתפרסם הדוחות הכספיים של החברות הציבוריות ועמן אזהרות ’עסק חי’ והסברים בדבר אי הוודאות כתוצאה מהמשבר העולמי. מי זוכר את הקורונה?
יוקר המחייה המכביד על אזרחי ישראל ימשיך לזקוף קומה בדרך של עליית מחירים צפויה במחירי הדלק, החשמל, המזון, בנייה ועוד. הרי זה פשוט: ביקוש "קשיח" שפירושו האזרחים תמיד יצרכו לפחות את אותם מוצרים שהם מורגלים בקנייתם, לעומת היצע שמתמעט עקב מחסור בחומרי גלם ומוצרים מיובאים. המעט שמיובא או מיוצר בישראל זוכה לביקוש רב מהיצע, דבר שכבר גורם לעליית מחירים טבעית.
התקווה לשלום בין רוסיה ואוקראינה כוללת בעיקר דאגה לאזרחים ובכל זאת ריח המלחמה פוגש את ריח הכסף, שמתנדף לציבור הישראלי במהירות מדאיגה ובדרך גם מעמיד בספק את קיומם של מאות תאגידים המתבססים על יבוא ויצוא לרוסיה ואוקראינה. מנהיגים נבחנים ביכולתם להתמודד במצבי משבר ותקופת קיצון זו מהווה הזדמנות פז לגלות מנהיגות ולממן בתקופה מאתגרת זו דמי פורים לכיסם של אזרחי ישראל.
אני קורא למקבלי ההחלטות להציג תוכנית כדי "לרכך" את המכה. למשל, קביעת מדיניות מכילה, לפרק זמן של שלושה חודשים, הכוללת הגדלת סובסידיה על מוצרי היסוד, "ספיגת" עליית מחירי החשמל והדלק, ביטול מכסים על מוצרי מתכת ומזון המיובאים ממדינות אחרות עד יעבור זעם וקביעת מע"מ בשיעור אפס בהוראת שעה על רשימת מוצרים ספציפית. הכל, כן, הכל על מנת לבטל את עליית יוקר המחייה הצפויה לנו בחודשים הקרובים.
אריאל פטל הוא סגן נשיא לשכת רואי חשבון, חבר בקבוצת רואי חשבון אליוט גלובל ומרצה לביקורת בבית הספר לחשבונאות במסלול האקדמי המכללה למינהל