שוק אגרות החוב הקונצרניות
המרווחים בין התשואה של אג"ח החברות לזו של האג"ח הממשלתיות נמוכים כיום היסטורית, לשם הערכת מידת ההפרדה בין רמות הסיכון השונות נבחנו פערי המרווחים בין קבוצות דירוגים (AA-A-BBB) מראה כי הפער בין כל שתי קבוצות נמצא בשפל היסטורי של 10 שנים. הממצא הזה מלמד שהמרווחים מבטאים חלקית את ההפרדה בין רמות הסיכון השונות של הדירוגים. על מצב דומה הצביעה בחינה של פער המרווחים לפי קבוצות דירוג בארה"ב .
שחקניות בולטות בשוק אג"ח החברות הן קרנות הנאמנות, המשמשות מכשיר השקעה לציבור הרחב .משבר הקורונה המחיש את הסיכון של ירידת מחירים חדה בשווקים, ובפרט בשוק אג"ח החברות. ירידת המחירים התרחשה במקביל לפדיונות מקרנות הנאמנות, שהן חשופות למשיכות מהירות הרבה יותר מאשר אפיקי חיסכון לטווח הבינוני-ארוך – קרנות פנסיה, תוכניות ביטוח מנהלים וקופות גמל. קרנות הנאמנות ספגו פדיונות נטו גבוהים שהגיעו בשיא המשבר ל-45 מיליארד ש"ח ואלה אילצו אותן למכור אג"ח בכ-14 מיליארד ש"ח כדי להנזיל נכסים.
ככול שהקרנות מחזיקות בנכסים שנזילותם נמוכה הדבר יוצר לחץ על מחירי הנכסים, ובכך מחריף את הירידות בשווקים, וחוזר חלילה .הגופים המוסדיים המנהלים חסכונות לטווח הבינוני- ארוך ניסו לנצל את ירידת המחירים ורכשו אג"ח, אך עשו זאת בסכומים קטנים, שלא קיזזו את המכירות של קרנות הנאמנות. הממצאים האמפיריים מהעולם והתנהגות קרנות הנאמנות והמשקיעים בהן במרץ 2020 בישראל מעלים את האפשרות שהפדיונות המהירים מקרנות הנאמנות תרמו להחרפת הפגיעה בשוק אג"ח החברות במהלך משבר הקורונה.
בחינת החזקותיהן של קרנות הנאמנות מראה שלאחר התאוששות בשנת 2020 ישנה מגמת עלייה בשיעור האג"ח הקונצרניות המוחזקות בידיהן והיא נמשכה בשנת ,2021 במחצית הראשונה של 2021 החזיקו קרנות הנאמנות כ-%36 מסך האג"ח הקונצרניות ) לשם השוואה: בארה"ב קרנות הנאמנות מחזיקות כ-%30 מסך האיגרות האלה( מצאו כי צבירות מהירות בקרנות נאמנות המתמחות באג"ח תאגידיות תרמו להקצנת מגמות הסטייה מהמרווח החזוי, ששררו בשוק בעיקר בתקופה שאחרי משבר 2008, מכאן ששינוי בתנאי השוק אשר יגרום לירידות בשווקים עלול להניע משקיעים בקרנות למכור, ובכך להחריף את הפגיעה בשוק האג"ח, ובכך את המשקיעים בשוק זה ובחברות המתממנות באמצעותו.
שווקי המניות
מדדי המניות בישראל מאופיינים מתחילת שנת 2021 במגמת עלייה, ומדד ת"א 35 השלים עלייה של כ %26 בהמשך לעליות חדות עוד יותר באפריל עד דצמבר 2020. בחינה ענפית של מדדי המניות מראה שהעלייה הקיפה את רוב הענפים, בהובלת ענפי הנדל"ן, הבנקים, והנפט והגז. עקב עליית מחירי המניות נמשכת גם העלייה של מכפיל הרווח ארוך הטווח, עליית מכפיל הרווח מצביעה על פער גדול ביחס לעבר בין מחירי הנכסים הפיננסיים לרווחי החברות. תמחור-מחדש של המניות למשל כתוצאה משינויים בריבית ההיוון יכול להביא לירידה חדה של המחירים, על רקע התנאים הפיננסיים הנוחים נמשך גל ההנפקות הראשוניות בשוק המניות גם בתקופה הנסקרת. בלט במיוחד מגזר הטכנולוגיה העילית, שהתאפיין בהנפקות של חברות היי- טק וגם בהנפקות של שותפויות מו"פ. במהלך השנה נרשמו בבורסה 97 חברות חדשות, בהן 55 חברות היי-טק ו-8 שותפויות מו"פ ונוסף על כך הונפקה בבורסה חברת ספאק אחת, לראשונה בישראל.
בחינה של שיעור החברות ההפסדיות- חברות בעלות רווח נקי שלילי בשנה שקדמה לשנת ההנפקה מראה ששיעור שווי השוק של החברות הללו מתוך סך שווי השוק המונפק גבוה ביחס לשיעורו בשנים קודמות. הרכב ההנפקות שותפויות מו"פ וחברת ספאק יחד עם שיעור גבוה של חברות הפסדיות עלול להצביע על התגברות התיאבון-לסיכון של המשקיעים. ירידה בתיאבון לסיכון עלולה לגרום לירידה של מחירי הנכסים, שרמתם גבוהה היסטורית, כפי שעולה ממכפיל הרווח ארוך הטווח.