הסקרים מצביעים על הגברת הסיכון האינפלציוני
סקר הערכת מגמות בעסקים של הלמ"ס הציג התרחבות יחסית מהירה בפעילות בחודש ינואר ברוב הענפים למרות גל התחלואה. למעט ענף המלונאות, כל הענפים רשמו שיפור לעומת חודש דצמבר.
לפי הסקר, בעיית המחסור של חומרי גלם וציוד ממשיכה להיות חריפה, במיוחד בענף התעשייה והבנייה. הפקק בנמלים שהחמיר לאחרונה עלול להגביר עוד יותר את החסרים ועיכובים. הסקר מדווח גם על החמרת המחסור בעובדים, במיוחד בענפי המסחר והשירותים, יתכן בעיקר כתוצאה של התחלואה הגבוהה .
התחזקו ציפיות העסקים לעליית מחירים. כ-30% מהעסקים בתחום המסחר הקמעונאי וקרוב ל-20% בתחום השירותים במיוחד בענף שירותי מזון דיווחו שהם צופים עליית מחירים מעבר לעונתיות הרגילה. אלה הנתונים הגבוהים ביותר מאז תחילת הסקר ב-2015 , שיעור העסקים שצופים אינפלציה גבוהה מ-3% נמצא בשיא. ציפיות העסקים לשינוי במחירים הן אינדיקאטור חשוב ביותר כי הם בפועל קובעים את המחירים.
גם מסקר אמון הצרכנים עולה תמונה של עלייה בציפיות האינפלציה, כאשר שיעור הנשאלים שצופים שהאינפלציה תהיה גבוהה נמצא ברמות הגבוהות היסטוריות.
האם הורדת מכסים משפיעה על המחירים?
התוכנית הכלכלית לסיוע למשקי בית שפרסם משרד האוצר צפויה לחזק את הצריכה הפרטית שעוד לפני התוכנית הייתה צפויה לצמוח בכ-8% השנה.
מהניתוח שביצע משרד האוצר בשנת 2019 עולה שהשפעת הורדת המכסים על המחירים לא אחידה. הורדות המכסים בשנים 2012-2013 לא השפיעו על המחירים. לעומת זאת, הורדת המכסים והגדלת המכסות ליבוא על מוצרים שיש להם ייצור מקומי משמעותי, כגון הבשר הטרי והטונה, ככל הנראה הצליחו להוריד מחירים.
סביר שגם הפעם הורדת המכסים על מוצרי תעשייה שמיוצרים בעיקר בחו"ל תגולגל לכיס של העסקים. לעומת זאת, צפויה השפעה מסוימת על מחירי מוצרי מזון עליהם ירד המכס בהם יש פערי מחירים משמעותיים ביחס לחו"ל כמו בשר, דגים, דבש, שמן זית וכו’.
עוד נציין בקשר להשפעות על המחירים, שבמקרה של מלחמה באוקראינה יעלו מחירי הנפט וחלק מהסחורות האחרות. מחירי הנפט כבר עלו בחדות ביום שישי. נציין גם שהשקל המשיך להיחלש מהר יותר מהמטבעות האחרים בעולם, במיוחד בתגובה להחרפת הסיכון הגיאופוליטי.
שורה תחתונה: אנו מעריכים שההשפעה הכוללת (כולל הפחתת התייקרות תעריף החשמל) על מדד המחירים של כלל הצעדים עליהם הכריזה הממשלה צפויה להסתכם בהורדת התחזית השנתית בכ-0.1%.
קיימת אפשרות להורדת מע"מ
גביית המסים בחודש ינואר שהסתכמה בכ-47 מיליארד ₪ מהווה כ-14% מהתחזית לסך הגבייה בשנת 2022, זאת בהשוואה למשקל של כ-8.5% מההכנסות השנתיות בחודשי ינואר בשנים האחרונות. ההכנסות ממסים ב-12 החודשים האחרונים גבוהות בכ-12% או בכ-43 מיליארד ₪ מהמגמה ארוכת הטווח.
כתוצאה מהעודף של כ-18.5 מיליארד ₪ בתקציב הממשלה בינואר, יתרת המזומנים בקופת האוצר שוב עלתה בחדות מעל 80 מיליארד ₪, כ-40-50 מיליארד יותר מרמות שהיו נהוגות לפני משבר הקורונה. עודפים אלה יכולים לשמש לצורך הורדת חוב (הקטנת הנפקות/קנייה חוזרת של אג"ח) או לצעדים פיסקאליים מרחיבים כגון הפחתת מסים ו/או הגדלת הוצאות הממשלה בהתאם למסגרת התקציב וליכולת לשנות מדרגות המס.
ספק שמשרד האוצר יקטין עוד יותר את גודל ההנפקות שכבר כעת די נמוכות או יבצע רכישה חוזרת של אג"ח. כמו כן, צריכים לזכור שיתכן וכבר במחצית השנייה של השנה יפסקו הנפקות אג"ח מיועדת. משרד האוצר יכול לשמור מזומנים כדי לא להגדיל בחדות את ההנפקות הסחירות במקום המיועדות ולבצע מעבר בהדרגה.
סביר מאוד שהממשלה תשתמש בעודפי גביית מסים כדי לנקוט בצעדים כלכליים נוספים להגדלת הכנסות של משקי בית ו/או להורדת יוקר המחייה. אחד הצעדים הקלים ליישום שמוריד מחירים יכולה להיות הורדת המע"מ. גם אם חלק גדול מהעסקים אינם מגלגלים אותה על הצרכן, היא מאפשרת לחברות להימנע או לעכב התייקרות המחירים שנובעת מהגדלת העלויות.
בנק ישראל נותן הבטחות שלא הצליחו לקיים הבנקים המרכזיים האחרים
המשנה לנגיד בנק ישראל הדגיש בשבוע שעבר שהבנק יהיה סבלני כלפי עליית ריבית גם אם האינפלציה תחרוג זמנית מהיעד. הראיון שנתן נועד כנראה לבלום מומנטום של עליית התשואות באג"ח הממשלתיות ולתמוך בהיחלשות השקל.
במציאות הנוכחית צריכים להתייחס בזהירות למסרים מסוג זה של הבנקים המרכזיים. אם סביבת האינפלציה נמצאת בעלייה, מה שלפי הערכה שלנו אכן מתרחש, בנק ישראל יצטרך לעשות פניית פרסה, כמו שעשו לפניו הבנקים המרכזיים האחרים בעולם,
תגובת השווקים למסר של בנק ישראל הייתה קצת מבולבלת. מצד אחד, ציפיות האינפלציה עלו והשקל נחלש, כפי שמצופה מהפחתת הציפיות לעליית ריבית. מנגד, תשואת האג"ח לשנתיים עלתה ב-0.1%, כאשר תשואות האג"ח הארוכות ירדו בכ-0.1% - תגובה קלאסית לציפיות לעליית ריבית.
אנו מעריכים שבסופו של דבר בנק ישראל יצטרך להעלות ריבית בתגובה לעלייה באינפלציה. הפחתה חד פעמית של המחירים או עיכוב של עליית מחירים כתוצאה מפעולות הממשלה לא ישנו את המגמה שמתבססת על הכוחות המבניים של שוק העבודה ההדוק, עלייה במחירי היבוא ועלייה בציפיות לעליית מחירים. כל עוד בנק ישראל לא מרסן את המדיניות המוניטארית, הסיכון לאינפלציה גבוהה וממושכת צפוי להישאר גבוה.
לפיכך, הסיכון לעליית התשואות אג"ח נותר גבוה נוכח הסיכון לעליית התשואות בחו"ל והשינוי הצפוי במדיניותו של בנק ישראל.
שורה תחתונה: אנו ממליצים על מח"מ קצר-בינוני בתיק האג"ח.