שוק העבודה בישראל ממשיך להתאושש כאשר שיעור האבטלה ה"רחב" ירד ל 6% בסוף שנת 2021. עם זאת, בתקופה הקרובה לא תחזור רמת האבטלה לרמתה הנמוכה טרום המשבר.
שיעור האבטלה ה"רחב" עמד בשנת 2021 על כ-10% בממוצע שנתי, נמוך מרמתו בשנת 2020, שעמדה על כ-17.7% בממוצע שנתי. יש לציין כי נתון הקצה של שנת 2021 (דצמבר) משקף היקף אבטלה נמוך משמעותית מהממוצע השנתי של שיעור האבטלה ה"רחב" – כ-6.0% (נתונים מקוריים). מדובר בשיעור הנמוך ביותר מאז פרוץ המשבר, המצביע על הימשכות תהליך ההתאוששות של שוק העבודה.
האבטלה בהגדרה הרחבה, כוללת את היקף הבלתי מועסקים (המהווה את ההגדרה הסטנדרטית של שיעור האבטלה); וכן את האבטלה העודפת שנוצרה עקב משבר הקורונה: בעיקר עובדים שהוצאו לחל"ת כתוצאה מהמשבר ועובדים שהפסיקו לעבוד עקב פיטורים או סגירת מקום העבודה מתחילת המשבר (מרץ 2020).
הירידה בהיקף האבטלה ה"רחבה" במהלך 2021 חלה על רקע חזרתו של המשק לפעילות, במקביל להסרה של מרבית הגבלות הקורונה, התפתחות אשר תרמה להגדלה משמעותית בביקוש לעובדים, כפי שבא לידי ביטוי בהיקף שיא של משרות פנויות במשק – כ-141 אלף בדצמבר 2021 (נתונים מנוכי עונתיות) לעומת כ-94 בפברואר 2020 (ערב פרוץ המשבר). זאת, בשילוב עם הפחתה משמעותית בתמיכות הממשלתיות למובטלי הקורונה מתחילת המחצית השנייה של 2021. כתוצאה מכך, תוספת האבטלה שנוצרה עקב המשבר ירדה באופן משמעותי (בממוצע שנתי) מכ-13.2% ב-2020, שהם כ-550 אלף מובטלים, לכ-5.0% ב-2021, שהם כ-215 אלף מובטלים, בממוצע שנתי. דהיינו, היקף האבטלה ברכיבים שהינם בעלי אופי זמני ("תוספת הקורונה"), ירד באופן משמעותי עם פתיחת המשק לפעילות. אולם, בהיקף האבטלה הממושכת, שנמדדת לפי היקף הבלתי מועסקים, נרשמה עלייה, עם חידוש האפשרות של המובטלים לחפש עבודה (במרבית ענפי הפעילות) באופן דומה לזה שהיה לפני המשבר. כפי שניתן לראות, שיעור האבטלה ה"רגיל" עלה מכ-4.5% ב-2020 לכ-5.0% ב-2021 – השיעור הגבוה ביותר מאז 2015.
לסיכום, משבר הקורונה הביא לבלימה של מגמת הירידה המתמשכת בשיעור האבטלה שאפיינה את המשק הישראלי בשנים שלפני המשבר. אנו מעריכים כי ה"צלקות" של שוק העבודה ממשבר הקורונה צפויות לעכב את חזרתו של שיעור האבטלה לרמתו טרום המשבר (כ-4%); זו צפויה להתרחש, להערכתנו, רק לקראת שנת 2024.
המדד המשולב של בנק ישראל חזר לטריטוריה השלילית בחודש דצמבר. יצוא השירותים של ישראל המשיך לצמוח גם בחודשים אוקטובר-נובמבר 2021.
נתוני בנק ישראל מלמדים כי המדד המשולב לבחינת מצב המשק ירד בחודש דצמבר 2021 בשיעור של כ-0.05% (לעומת החודש הקודם). זאת, בהמשך להתמתנות קצב העלייה החודשי של המדד המשולב, שירד מממוצע חודשי של כ-0.4% בחודשים פברואר-יוני 2021, עם הסרת מרבית ההגבלות והשתחררות הביקוש ה"כבוש", לממוצע חודשי של כ-0.09% בחודשים יולי-דצמבר 2021. כמו כן, נציין כי בנק ישראל מדגיש בהודעתו כי מרבית נתוני המדד מתקבלים בפיגור ולכן עשויים לשקף רק את תחילת השינוי בפעילות הכלכלית עקב התפרצות גל ה"אומיקרון", שעתיד לבוא לידי ביטוי בנתוני החודשים הבאים.
רכיבי המדד המשולב בהם נרשמו ירידות, הם: הייצור התעשייתי (נובמבר), הפדיון בענפי המסחר (נובמבר), יבוא מוצרי הצריכה והתשומות לייצור (דצמבר) וירידת התחלות הבנייה (ספטמבר). מנגד, הסעיפים שרשמו עלייה, הם: הפדיון בענפי השירותים (נובמבר), משרות השכיר (אוקטובר) ויצוא השירותים (אוקטובר).
יצוא השירותים המשיך לצמוח גם בחודש נובמבר 2021. סך יצוא השירותים (לא כולל חברות הזנק) לרביע הרביעי של 2021 עמד על-פי אומדננו (המתבסס על נתוני אוקטובר-נובמבר) על כ-19.1 מיליארד דולר, נתון המשקף צמיחה של כ-3% לעומת הרביע השלישי של 2021. במקביל, סך יצוא השירותים של ענפי ההייטק (לא כולל חברות הזנק) עמד ברביע הרביעי של 2021 על כ-11.6 מיליארד דולר (על-פי אומדננו), גבוה בכ-4.5% לעומת הרביע הקודם. נציין כי יצוא השירותים של ענפי ההייטק (הכולל שירותי מחשוב, מחקר ופיתוח, שירותי תקשורת וייצור מחשבים), המהווה כ-75% מסך יצוא השירותים העסקיים, מהווה קטר צמיחה משמעותי של המשק הישראלי בשנים האחרונות, מתאפיין בפריון עבודה גבוה והינו תחום שמהווה יעד עיקרי להשקעות ישירות של זרים בישראל, התפתחות אשר צפויה להימשך גם בעתיד. בהקשר זה, נציין כי ירידות השערים בשווקים הפיננסיים בעת האחרונה, אשר הינן בהובלת מניות הטכנולוגיה (בניהן של חברות ישראליות, בעיקר אלה הנסחרות בנאסד"ק), עלולות, באם יימשכו ו"ידביקו" גם את החברות הגדולות והמבוססות בתחום, להביא להאטה מסוימת גם בקצב צמיחת יצוא השירותים בזמן הקרוב.
יצוא השירותים צפוי להמשיך לתמוך בצמיחה של התוצר המקומי גם בשנים הבאות, זאת בתמיכת הביקושים העולמיים בעיקר מכיוון המדינות המפותחות, ובראשן ארה"ב. אולם, בהקשר זה נציין כי קרן המטבע הבינלאומית (IMF) פרסמה (ב-25.1.22) עדכון לתחזיות המאקרו העולמיות שלה. תחזיות הצמיחה של הקרן לשנת 2022 עודכנו כלפי מטה בהשוואה לתחזית מחודש אוקטובר 2021, ברקע המשך התפשטות גל ה"אומיקרון" והשיבושים המתמשכים בשרשראות האספקה העולמיות, זאת בהובלת המדינות המפותחות, ובדגש על ארה"ב. עוד צוין כי השפעת ה"אומיקרון" צפויה להתרכז בעיקר ברביע הראשון של 2022, ולהתחיל להתמתן ברביע השני של השנה. באשר לארה"ב, צוין כי המשך עליית האינפלציה עשויה להביא להקדמת העלאת ריבית הפד וצעדים מצמצמים נוספים, באופן שעלול להכביד על השווקים הפיננסיים העולמיים. בשורה התחתונה, הצפי הוא להמשך צמיחה, אך זאת תוך עלייה בסיכונים ובמידת התנודתיות.