בחודשיים האחרונים אנו עדים למספר הולך וגדל של חברות אשר החליטו לעצור ואף לבטל את תהליך ההנפקה בבורסה המקומית לאחר שהבינו כי הם לא מקבלים את השווי הראוי בעיניהם, יחד איתם ישנם עוד חברות רבות וותיקות, בסדר גודל בינוני שלא מצליחות לממש את תוכניות הצמיחה שלהן מסיבות שונות. מימון לטווח בינוני-ארוך עשוי לאפשר קפיצת מדרגה משמעותית לחברות המבקשות לנצל הזדמנויות עסקיות שונות ולמנוע את התופעות הנוצרות בקשיי נזילות הכרוכים בגלגולם של הלוואות קצרות טווח בעבור השקעות ארוכות הטווח. כיום לעסקים בינוניים וחברות בצמיחה יש קושי מעשי לממן השקעות לתקופות העולות על 3-4 שנים, באמצעות המימון המסורתי וזאת בשל המדיניות המקובלת שהינה שמרנית ומחמירה לצד הדרישה להיקף ביטחונות גבוה.
על פי נתוני ה-OECD שנבחנו בעשור האחרון עולה כי בממוצע השעבודים שנדרשו עסקים קטנים ובינוניים להעמיד לרשות הבנק עמדו על שיעור של בין 70% ל- 90% מרמת ההלוואה, בעוד השיעור לעסקים גדולים עמד על 35%.
קרן חוב פרטית כפתרון אלטרנטיבי
ישנם סוגים שונים של קרנות מימון עם התמחויות שונות, קרן מזנין היא קרן חוב (Lending Fund) למימון בטווח שבין חוב בכיר לאקוויטי, היא למעשה מלווה חוץ בנקאי המעמיד מימון בדרך כלל לחברות בוגרות וכאלו שנמצאות "לפני פריצה" או אקזיט שהבעלים מאמינים ביכולתם ולא מוכנים למכור חלקים מהחברה בזול על פי הערכתם.
הקרן מסתפקת בדרך כלל בביטחונות מופחתים (חוב נחות), ביחס לחוב בכיר, ובתמורה מבקשת הקרן את הזכות להשתתף ברווחים למשך תקופת ההחזר, בנוסף להחזר קרן וריבית.
הלוואות מזנין נועדו למגוון מטרות בין היתר השלמות הון לנדל"ן, מימון תוכניות צמיחה, רכישת מתחרים, מימון אמצעי שליטה, להאריך את קו האשראי של החברה לפני ביצוע של מהלך עסקי משמעותי כמו חתימה על חוזה גדול, מימון חוב מחדש, גישור להגדלת שווי לפני סבב גיוס, הכנסת משקיע, אקזיט ועוד. עבור אלו הלוואת מזנין יכולה להיות פתרון.
הביטחון למעשה בקרן מזנין הוא התמקדות בתזרים הנובע מתוכנית החברה אשר נבחנת על ידי חתמי הקרן. בוחנים את העבר, אבל מסתכלים אל העתיד כהצלחה משותפת.בפשטות ניתן לומר שזהו בנק בוטיק שלרוב הוקם ומנוהל על-ידי אנשי מקצוע בכירים בתחום המימון והאשראי.
כדי שסוג מימון כזה יצליח לא פעם יש צורך בזמן תגובה מהיר, היכול להיווצר על ידי מעורבות מעמיקה שמאפשרת להתאים את חליפת המימון לכל חברה לפי צרכיה, ובכך לספק לה את הפתרונות שהמערכת הבנקאית והחוץ בנקאית הרגילה לא בהכרח יודעות לתמוך בה. לרוב, מימון כזה מגיע עם ליווי וייעוץ בקבלת ההחלטות הפיננסיות של החברה ולאורך חיי ההלוואה מתוך אינטרס לשמור על השקעת הקרן. דבר המהווה יתרון נוסף ללווה, שמבחינת המלווה הוא לא עוד עסק מבין מאות או אלפים.
הקושי במימון ומה בין אשראי לזמן קצר לזמן ארוך
עבור חברות בינוניות, לא כל אפשרויות המימון פתוחות באופן שווה, עצם גודלן והיותן חברות פרטיות (לרוב) יוצרות מגבלות על יכולתן לגייס אשראי ומכשירי חוב שונים לזמן ארוך, למטרות צמיחה הזמינים לחברות גדולות וציבוריות. גם אם היו יכולות, לא תמיד נוח לשלם את מחיר החשיפה ו/או להנפיק לפי שווי שלהערכת היזם נמוך ומהווה הפסד פוטנציאלי מהותי ביחס לאלטרנטיבה של לקיחת חוב, שכן מבחינתו מכירת אקוויטי היא ההלוואה הכי יקרה שיש.
דוגמא נוספת, שבקרות אירועים והזדמנויות במהלך חיי אותם עסקים הממומנים לרוב על-ידי הבנק זמן התגובה הארוך לבקשת המימון לטיפול באירוע או ניצול ההזדמנות יכול להביא לידי פגיעה (לפעמים בלתי הפיכה או באובדן ההזדמנות) בפעילות העסקית ובדירוג האשראי של החברה.
חברות בינוניות שמגלגלות מחזור שנתי של עשרות עד מאות בודדות של מיליוני ש"ח ממומנות לרוב על-ידי המערכת הבנקאית ואילו בצד חברות הזנק היזמים מוצאים את מקור המימון אצל משקיעי ההון סיכון מדוללים שוב ושוב.
אם נבחן בגדול את המימון הבנקאי, הרי שהוא מתחלק ל- 2 סוגים עיקריים: אשראי זמן ארוך ואשראי לזמן קצר.
הסוג הראשון והמועדף על הבנק הינו אשראי לזמן קצר אשר מותאם על-ידי הבנק בד"כ לפי ראות עיניו (ולא תמיד לפי הצרכים של החברה) להיקף הפעילות השוטפת מימון רכש, מלאי, לקוחות וכד’.
סוג המימון השני משמש בעיקר עבור השקעות ורכישת נכסים. עם זאת סוג מימון זה כרוך בסיכון עודף מנקודת מבטן של גורמי המימון המסורתים וזאת לדוגמא בשל ניהול הסיכונים השמרני, א- סימטריה במידע הנובע מהחיסרון לגודל, המאמץ החיתומי הנדרש ביחס להיקף וטווח הזמן, ההתעסקות והעלויות הכרוכות במימוש הנכסים במקרה של פשיטת רגל. סיכונים אלו מביאים למצב של מימון בנקאי בהיקף נמוך יחסית הדורשת הקצאה של הון עצמי גבוה יותר ו/או הגדלת הבטוחות דבר המגביל את התפתחותם וצמיחתם של החברות נוכח ההזדמנויות עסקיות העומדות בפניהם.
בשני סוגי האשראי (ז"ק וז"א) היקף האשראי יבחן על-פי מדיניות הענף בבנק, היקפי הביטחונות ותוצאות העבר באשר ליכולת החברה לשרת את החוב מתוך התזרים הפרמננטי הפנוי שלה לזמן ארוך ומפערי ההון החוזר לזמן קצר. משקל מועט מושם על הפוטנציאל העסקי ותחזיות הצמיחה של העסק והפרויקט.
לא פעם בהעדר מענה לאשראי לזמן ארוך, נמצא כי החברה משתמשת באשראי לזמן קצר להשקעות לטווח ארוך, כאשר אותן חברות מתגלגלות משנה לשנה על ידי חידוש קו האשראי באופן שאינו בריא לעסק, ויכול ליצור קשיי נזילות.
ניקח לדוגמא חברה יצרנית שרוצה לצמוח ולהקים קו ייצור שעלותו 60 מיליון. הבנק אישר מימון בגובה של 35 מיליון, החברה זקוקה ל 25 מיליון נוספים? נבחן את האפשרויות העומדות בפניה:
האפשרות הראשונה היא הגדלת ההון עצמי, האפשרות השנייה היא הזרמת כסף פרטי על-ידי הבעלים, והשלישית תהיה להכניס שותף לחברה. אם האפשרות הראשונה לא קיימת, והבעלים לא מעוניין בשתי האפשרויות הנוספות, אזי הפתרון עבור החברה יהיה לפנות למימון חוץ בנקאי שייתן לה הלוואה משלימה על היתרה או לחילופין, אפשר יהיה לשלב בין האפשרויות הקיימות.
ואם מדובר בחברת שירותים שצריכה מימון לז"א לפיתוח עסקי ושיווק?
חברת שירותים בסדר גודל בינוני שמיצתה את השוק המקומי ומעוניינת לעלות מדרגה ולייצא את שירותיה, ובתוכנית העסקית שלה היא נדרשת לגייס הון רב.
לאחר שתגיש את תוכנית צרכי המימון שלה לבנק, יתחיל ’מסע’ ארוך כאשר במקרה הטוב יחזור אליו הבנק ויגיד "תוכנית יפה, ויש היתכנות, אך אילו שעבודים ספציפיים יש לכם להציע? " לעסק מסוג זה התשובה ברורה. על משקל דומה ניתן לומר "שהמסע" בדרך להנפקה יכול להסתיים באכזבה גדולה, כפי שראינו לאחרונה. ומה עם כל הזמן שהושקע ואבד עד לקבלת התשובה? תשאלו את החברים של נטשה: "יש זמן אין זמן".
לכן גם פה קיימת האלטרנטיבה של קרן חוב חוץ בנקאית שיכולה לסייע לחברה להוציא את התוכנית לפעול. מבלי לבזבז זמן מיותר בהמתנה לתשובה סופית ולא מספקת.
מה העלויות?
מצד אחד המימון הכי יקר ליזם הוא אקוויטי מצד שני המימון הכי זול שניתן להשיג הוא מהבנק, וחברה שרוצה להישאר במצב של קיפאון או נמצאת בצמיחה אורגנית מקבלת לרוב מענה מספק לצרכיה מהבנק.
בנוסף אם מימוש ההזדמנות ותוכנית הצמיחה לא מספקת ערך או רווחיות עודפת, כנראה שלא מדובר בהזדמנות או לפחות לא כזאת שמתאימה לסוג המימון של קרן חוב פרטית, שכן מוכנה לאמוד את הסיכונים כנגד השאת תשואות שמעל הריבית הבנקאית אבל לא במחיר של אקוויטי ודילול נוסף ליזם.
חברה שרוצה לצמוח ולנצל הזדמנויות צריכה הון וחברה בוגרת שמכירה את השוק שלה ורוצה לבצע קפיצה משמעותית צריכה לדעת לאמוד את הסיכון שבין קיפאון ואובדן ערך, לניצול הזדמנויות ואפשרויות צמיחה.
ומן המפורסמות היא, שאחד מגורמי התסכול הגדולים של יזמים הוא זיהוי הזדמנויות בזמן שהם מגלים שאין להם המשאבים לממש אותן בתזמון הנכון, כי כידוע "תיזמון זה עניין של טיימינג".
הכותב הינו מנהל השקעות בקרן להב, קרן מזנין למימון חברות מידל-מרקט ישראליות.