טור דעה

מאקרו: אבטלה תיירות ועליית השכר במשק הישראלי

שיעור האבטלה ירד לרמה של 6.7%, שהיא הנמוכה ביותר מאז פרוץ המשבר, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בתיירות הישראלים חוגגים וטסים, התיירות הנכנסת נפגעה

מערכת ספונסר 09/12/2021 13:09

א+א-

מאת: יריב בר, חטיבה כלכלית בנק לאומי.

 

במחצית הראשונה של חודש נובמבר שיעור האבטלה ה"רחב" ירד לרמה של 6.7%, שהיא הנמוכה ביותר מאז פרוץ המשבר

במחצית הראשונה של חודש נובמבר שיעור האבטלה ירד לרמה של 6.7%, שהיא הנמוכה ביותר מאז פרוץ המשבר, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עם זאת, יש לציין שהנתונים אינם מנוכים מהשפעות של עונתיות, כך שייתכן שהמגמות העולות מהנתונים מושפעות במידה מסוימת מסיבות אלו. נדגיש כי האבטלה בהגדרה הרחבה, כוללת בעיקר את היקף הבלתי מועסקים, העובדים שהוצאו לחל"ת כתוצאה מהמשבר ועובדים שהפסיקו לעבוד עקב פיטורים או סגירת מקום העבודה מתחילת המשבר.

הירידה בהיקף האבטלה במחצית הראשונה של נובמבר, לעומת המחצית השנייה של אוקטובר, הייתה בעיקר תוצאה של ירידה במספר הבלתי מועסקים לצד ירידה חדה יחסית בהיקף הלא משתתפים בכוח העבודה, זאת במקביל לעלייה משמעותית במספר המועסקים. עם זאת, נרשמה עלייה מתונה בתוספת העודפת לשיעור האבטלה ה"רחב" שנוצרה עקב המשבר מדובר במועסקים שנעדרו זמנית ולא משתתפים בכוח העבודה בגלל המשבר. בסך הכול, המגמות שתוארו מצביעות על שיפור בנתוני התעסוקה, במהלך הרביע הרביעי של השנה, אשר נתמך, בין היתר, ברמת הגבלות יציבה ברמה נמוכה יחסית בתקופה הנוכחית, ובהפסקת התמיכות הממשלתיות למועסקים שנפגעו מהמשבר.

שיעור האבטלה במחצית הראשונה של נובמבר 6.7% משקף היקף אבטלה של כ-292 אלף מובטלים, בפילוח הבא: כ-202.5 אלף בלתי מועסקים, שהם כ-4.7% מכוח העבודה שהוא שיעור האבטלה הסטנדרטי; כ-21 אלף עובדים שנעדרו זמנית כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בקורונה -בעיקר בעובדים שהוצאו לחל"ת; וכ-68.5 אלף עובדים שהפסיקו לעבוד עקב המשבר ואינם חלק מכוח העבודה כרגע. במקביל, מספר המועסקים לא כולל נעדרים זמנית בגלל הקורונה עלה אל מעבר ל-4 מיליון עובדים. במבט קדימה, הערכתנו בתרחיש מרכזי הינה שעד סוף השנה הבאה, התוספת העודפת לשיעור האבטלה בהגדרה הרחבה, שנוצרה עקב המשבר, צפויה להימחק, אם כי, שיעור האבטלה צפוי להישאר עדיין גבוה מרמתו טרום המשבר.

 

 

מאז פרוץ המשבר נרשמה האצה בקצב עליית השכר במשק בהשוואה לתקופה שקדמה למשבר

נתוני הלמ"ס מלמדים כי חלה האצה בקצב עליית השכר במשק מאז פרוץ משבר הקורונה, בהשוואה לתקופה שקדמה למשבר. בתרשים המצורף מוצג שיעור השינוי השנתי הממוצע של השכר הריאלי בענפי משק נבחרים, תוך חלוקה ל-2 תקופות:

 1. מאז פרוץ המשבר – כלומר, במהלך התקופה שבין הרביע השלישי של 2019 לרביע השלישי של 2021;

 2. בתקופה שקדמה למשבר – בין השנים 2017-2019.

מהתרשים עולה כי ההאצה הייתה אמנם רוחבית במרבית ענפי המשק, אולם עוצמת ההאצה כלומר הפרש קצב עליית השכר בין 2 התקופות לא הייתה אחידה בכל ענפי המשק. הענפים הבולטים מבחינת הגידול בקצב עליית השכר הם: מידע ותקשורת, פעילות מקצועית וטכנית, תעשייה ושירותי ניהול ותמיכה.

 

 

 

יש לציין שהעלייה בחלק מהענפים משקפת התרחבות של הפעילות הכלכלית, ובהתאמה עלייה בביקוש לעובדים אל מעבר להיצע העובדים הקיים, מה שמייצר לחצים לעליות שכר. מגמה זו, בולטת בעיקר בענף המידע והתקשורת בהייטק, אשר פעילותו לא נפגעה באופן משמעותי ממשבר הקורונה, ובעת הנוכחית ישנה האצה בפעילות שמובילה להעלאות שכר. מנגד, ישנם ענפים בהם העלייה בשכר משקפת, בין היתר, את העיוותים שנוצרו בשוק העבודה עקב משבר הקורונה וטרם תוקנו לחלוטין, ובהם: שירותי ניהול ותמיכה, שירותי אירוח ואוכל וכדומה. בענפים אלה מספר השכירים ירד באופן משמעותי בראשית המשבר, ועם החזרה לפעילות נוצר בענפים אלה קושי משמעותי לגייס עובדים שמוביל לעליות שכר, בין היתר, כתוצאה מחוסר נכונות של מובטלים לשוב למעגל העבודה. בנוסף, מבדיקתנו עולה כי ההאצה בקצב עליית השכר לא נבעה מהבדלים באינפלציה בין שתי התקופות, ונראה שהיא משקפת בעיקר השפעות של ביקוש והיצע בשוק העבודה.

לסיכום, נראה כי המגמות שתוארו צפויות להימשך עד לדעיכת ההשפעה של התמורות בשוק העבודה, שנוצרו עקב משבר הקורונה, על השכר במשק. במבט כולל, נראה כי לעת עתה עדיין אין לחצי שכר משמעותיים במשק להוציא מספר ענפים אשר צפויים לייצר בקרוב לחצים משמעותיים לעליות מחירים במשק. אולם, ככל שהשכר במשק ימשיך לצמוח בקצב מהיר מהממוצע ארוך הטווח לפרק זמן ממושך, הדבר עשוי לתרום בהמשך לעליית האינפלציה.

 

 

 

התאוששות מהירה יותר בקרב יציאות ישראלים לחו"ל לעומת התיירים הנכנסים; הרמה עדיין נמוכה מזו שלפני המשבר

היקף הישראלים שיצאו לחו"ל בחודש נובמבר הסתכם בכ-574 אלף  נתון המשקף גידול משמעותי לעומת הרמה באוקטובר כ-394 אלף בלבד ולעומת הרמה בנובמבר אשתקד כ-83 אלף, אולם עדיין נמוך בכ-25% בהשוואה לרמה ערב המשבר כ-769 אלף בינואר 2020, כך על-פי נתוני הלמ"ס. מנגד, היקף כניסות התיירים לישראל עלה במתינות בנובמבר והסתכם בכ-64 אלף תיירים נכנסים, נתון המשקף רמת תיירות נכנסת הנמוכה בכ-80% לעומת הרמה ערב המשבר כ-345 אלף בינואר 2020.

עם פרוץ המשבר הוטלו מגבלות משמעותיות על טיסות, לרבות סגירה כמעט מוחלטת של השמים לפרק זמן מסוים, מה שהוביל לירידה של היקף היוצאים והנכנסים לישראל לרמה אפסית. לאחר תום הסגר השלישי בישראל פברואר 2021, במקביל לירידת היקף התחלואה בישראל ובעולם והתחסנות האוכלוסייה, ההגבלות על טיסות הוסרו בהדרגה, והענף חזר לפעול. אולם, כאמור, היקף הטיסות הנוכחי עודנו נמוך מהרמה ערב המשבר, זאת בדגש על כניסות של תיירים לישראל, כאשר היקף הישראלים שיוצאים לחו"ל מתאושש בקצב מהיר יותר.

 

 

 

לסיכום, ההתאוששות בהיקף הישראלים שיוצאים לחו"ל, אשר צברה תאוצה בחודשים אוקטובר- מהווה גורם אשר עשוי לתמוך בעליית רכיבי הצריכה הפרטית שטרם שבו לרמתם ערב המשבר. התאוששות יצוא שירותי התיירות ופעילות ענף המלונאות צפויה להתרחש רק לאחר חזרת התיירות הנכנסת לרמתה טרום המשבר. בהקשר זה, נציין כי התפשטות וריאנט האומיקרון ברחבי העולם עלולה לעכב את התאוששות הענף, במידה ויתברר כי הוא עמיד בפני החיסונים הקיימים.

 

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה