סקירת מיקרו למשק הישראלי לאחר האומיקרון

סקירת מיקרו מאת ד"ר גיל מיכאל בפמן הכלכלן הראשי של בנק לאומי 

מבט שבועי – ירידת תשואות לאורך העקומים. באפיק השקלי הלא צמוד עיקר הירידה נרשמה בחלק הארוך של העקום. ציפיות האינפלציה נטו לעלות בטווח הקצר ולרדת בטווח הארוך של העקום. הודעת הריבית של בנק ישראל ודברי ראשי הבנק הבהירו כי העלאות ריבית אינן על הפרק כרגע. ביום ששי נרשמה ירידת תשואות חדה בעולם במקביל לירידה בשוקי המניות בעולם על רקע חשש מווריאנט חדש של נגיף הקורונה שהתגלה בדרום אפריקה.

שוק האג"ח הממשלתי המקומי נסחר השבוע במגמה חיובית תוך עליות שערים וירידת תשואות לאורך העקומים. בלטו בירידת תשואות השקלים הלא צמודים לטווח של 10 שנים ומעלה שרשמו ירידת תשואות בממוצע ועליית מחירים שבועית של 1.50%. על רקע פרסום תכנית ההנפקות לחודש דצמבר הצפויה לשקף גיוס נטו שלילי על רקע העובדה כי האוצר מנפיק כ – 2.0 מיליארד ₪ בלבד ובמקביל יקיים מכרז הפוך במסגרתו הוא צפוי לרכוש עד 3.0 מיליארד ₪ ע.נ. איגרות שקליות לא צמודות.

הודעת הריבית של בנק ישראל לא הביאה מידע חדש רב, אך לאחר ההודעה הנגיד וסגנו התראיינו לכלי התקשורת והבהירו כי העלאת ריבית בישראל איננה על הפרק כרגע. על רקע זה רשם השקל היחלשות משמעותית השבוע כאשר מרמה של כ - 3.09 ₪ לדולר נחלש עד רמה של 3.18 – 3.19 ₪ לדולר ביום ששי גם על רקע הירידות החדות בשוקי המניות בעולם כתוצאה מווריאנט חדש של נגיף הקורונה ששוב התגלה בדרום אפריקה. כתוצאה מכך נרשמה גם ירידת תשואות בשוק האג"ח הממשלתי בארה"ב כאשר התשואה ל- 10 שנים יורדת מרמה של כ – 1.65% לרמה של סביב 1.50%. התפשטות הווריאנט החדש מגיעה על רקע עלייה חדה בתחלואה באירופה ועלולה להביא למגבלות חדשות על הפעילות, דבר שעשוי להביא להמשך ההרחבות המוניטאריות בעולם יותר מכפי שהיה צפוי עד כה.

עוד בטרם נרשמה ירידת התשואות החדה בארה"ב ביום ששי, פערי התשואה השליליים בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ממשלת ארה"ב המשיכו להיפתח על רקע ירידת הריביות השקליות אל מול יציבות ואף עלייה בריביות הדולריות. בטווח של 10 שנים הפער חזר בסמוך לרמתו בתחילת משבר הקורונה במרץ 2020.

ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי ברמה של 0.1%. בנק ישראל שדר מסר יוני שסייע להיחלשות השקל.

הוועדה המוניטארית של בנק ישראל הותירה השבוע את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.1%.

ברקע הדברים ניתן לציין את ההתייחסות החיובית לפעילות הכלכלית במשק, כאשר בנק ישראל מציין את קצב הצמיחה המהיר של כ-6% בשנה האחרונה, זאת למרות קצב הצמיחה האיטי יחסית ברבעון השלישי 2.4%, במונחים שנתיים. מנגד, צוין כי קיימת מידה רבה של אי וודאות, בדגש על שוק העבודה, לגביו צוין כי קיים קושי מסוים בחזרה לרמות התעסוקה והאבטלה שהיו ערב המשבר. בנוסף, הודגש הסיכון לקיומם של גלי תחלואה נוספים בארץ ובעולם. כמו כן, באשר לפעילות הכלכלית בעולם נאמר בהודעת הבנק המרכזי כי אמנם נמשכת מגמת ההתאוששות אך מתגברים הסימנים להאטה בקצב הצמיחה.

נתונים אלה, אשר משקפים את ההתפתחויות הריאליות בארץ ובעולם, אינם מצביעים על פעילות כלכלית מואצת המחייבת העלאת ריבית קרובה. לצד נתונים אלה, התייחס בנק ישראל לירידת קצב האינפלציה ל-2.3% בתחום יעד יציבות המחירים, כאשר בהקשר הריבית נאמר כי "עד כה נרשמו העלאות ריבית בעולם רק במדינות בהן נרשמה חריגה ניכרת מיעד האינפלציה, בעוד שבישראל הציפיות מהשווקים מצויות בתוך תחום היעד ועפ"י תחזיות חטיבת המחקר של בנק ישראל ושל החזאים האינפלציה צפויה להיות נמוכה יותר בעוד 12 חודשים". במילים אחרות, על-פי הכללים הננקטים על-ידי בנקים מרכזיים בעולם והמגמות של סביבת האינפלציה בישראל, אין מקום בעת הזאת להעלאת ריבית.

באשר לתכנית ההתערבות של בנק ישראל בשווקים, צוין כי בנק ישראל יסיים את רכישות האג"ח הממשלתיות בשווקים במהלך דצמבר ובכך יסתיימו תכניות ההתערבות בשוקי האג"ח שהוכרזו במהלך 2020. בנוסף, הסתיימה גם תכנית הרכישות בשוק המט"ח של 30 מיליארד דולר כאשר הודגש כי "הבנק ממשיך לפעול בהתאם למצב המשק ולהמשך הפעילות הכלכלית", זאת ברקע הייסוף החד בשערו של השקל.

לסיכום, כל האמור לעיל, מסביר את החלטת הוועדה המוניטארית של בנק ישראל שלא לשנות את הריבית, כאשר נראה כי בעת הקרובה לא צפוי שינוי בהחלטה זו. בהקשר זה, ראוי לציין כי בסיפא של הודעת הוועדה המוניטרית נאמר כי "הוועדה תמשיך לנהל מדיניות מוניטרית מרחיבה לאורך זמן, בהתאם לקצב הצמיחה והתעסוקה ותוואי האינפלציה". נראה על כן, כי מעבר לסביבת האינפלציה, יינתן בהחלטות הריבית הקרובות משקל ראוי לקצב הצמיחה והתעסוקה, מה שיכול לבוא לידי ביטוי בשיהוי משמעותי של מהלך העלאת ריבית בישראל, זאת יחסית למדינות אחרות בעולם.

המסחר באפיק הקונצרני התאפיין השבוע במגמה חיובית בסך הכול. עליות שערים חדות יחסית נרשמו באפיקים השקליים הלא צמודים בהובלת עלייה של 1.2% במדד התל בונד גלובל ו כ 0.75% בממוצע במדדים השקליים הלא צמודים המרכזיים האחרים. מדדי התל בונד צמודי המדד רשמו עליות שערים מינוריות יחסית של כ - 0.20% בממוצע ככל הנראה על רקע הנפקות מאסיביות צמודות מדד של בנקים בטווח הבינוני של העקום. בנק לאומי ובנק דיסקונט גייסו השבוע סכום מצטבר של קרוב ל 6 מיליארד ₪, מרביתו בפיקדונות צמודי מדד לטווח של 6 – 8 שנים. נראה שהנפקות אלו הכבידו על ביצועי צמודי המדד הקונצרניים לטווח זה וייתכן ואף בצמודי המדד הממשלתיים שבלטו בביצועי חסר בטווח זה של העקום.