סקירת מאקרו ישראל והשווקים ע"י אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש

סיכוי טוב שהגירעון בשנת 2022 יהיה נמוך מהתחזית

מסגרת הוצאות התקציב שאושר לשנת 2022 לא חורגת מהתוואי שהיה לפני פרוץ המשבר אך התקציב כולל שורה של רפורמות ושינויים בסדרי העדיפויות שצפויים לתמוך בצמיחת המשק. כך, לדוגמה, גידול בתקציב משרד התחבורה לעומת 2019 עומד על 20.9%, לעומת עלייה ממוצעת בהוצאה לכלל המשרדים שעומדת על 4.4%.

התקציב מניח עלייה של 2.6% בלבד בהכנסות המדינה בשנת 2022 לעומת גידול של 22% ב- 2021, נמוכה יותר מהגידול הממוצע של 3.7% בשנים 2016-2019. נראה, שמדובר בתחזית שמרנית שבסיכוי טוב עשויה להתברר כנמוכה מדי, מה שיוביל לירידה בגירעון מתחת ליעד.

 

הגירעון צפוי לעמוד על 3.9% (62 מיליארד ₪). הממשלה מתכננת לגייס ברוטו בשוק המקומי כ-143 מיליארד ₪ (כ-12 מיליארד בחודש בסחיר ולא סחיר) לאחר גיוס של כ-214 מיליארד ₪ בשנת 2021. הגיוס ברוטו בחו"ל יסתכם בכ-21 מיליארד ₪, רובו יופנה לפירעון החובות. גיוס נטו בשוק המקומי יסתכם ב-51 מיליארד ₪ לאחר גיוס של 116 מיליארד השנה. לא צפוי קושי מיוחד לשוק האג"ח המקומי לקלוט סכום זה.

 

שיפור חד בפדיון לעובד מעיד על התייעלות ושיפור ברווחיות החברות

לאחר ששיפור בשוק העבודה נבלם בחודשי הקיץ, כנראה בגלל הגידול בתחלואה, כפי שבא לידי ביטוי בשיעור האבטלה שכמעט לא ירד ובתוספת מאוד קטנה של משרות , בשבועיים הראשונים של אוקטובר חלה ירידה חדה בשיעור האבטלה מ-7.9% ל-7.1%.אנו מעריכים שגידול במשרות יואץ עד סוף השנה.

מספר משרות שכיר במשק עדיין נמוך בכ-6% לעומת המגמה בשנים לפני המשבר, אך סך הפדיון בענפי המשק  גבוה בכ-%6 לעומת המגמה מלפני המגפה. שיפור בולט במיוחד בפדיון היה בענפי פעילויות הנדל"ן, המסחר הסיטונאי, הפיננסיים והחקלאות. כתוצאה מהתאוששות איטית במשרות לעומת התאוששות מהירה בפדיון,  הפדיון למשרה השתפר דרמטית ומשקף שיפור בפריון שחל בכל הענפים למעט החינוך

 

בנק ישראל קנה אג"ח בכ-3.5 מיליארד ₪. רכישות המט"ח לא עומדות להיפסק

לפי חלקו של בנק ישראל במחזורי המסחר בבורסה בחודש אוקטובר, הוא רכש אג"ח בסך של כ-3.5 מיליארד ₪. כתוצאה מזה, סך הרכישות הגיע לכ-80.5 מיליארד שקל והן צפויות להסתיים החודש או בתחילת דצמבר

השקל המשיך להיות אחד המטבעות החזקים בשבוע האחרון ועבר במהירות להיות המטבע החזק ביותר מתחילת השנה בהשוואה למטבעות העיקריים.

אנו מעריכים שהסיבה העיקרית למהלך האחרון של השקל היו ציפיות לעליית הריבית בישראל. לפי עקום הריביות IRS, הריבית הגלומה בישראל בעוד 3 ו-5 שנים עברה להיות גבוהה מהריבית הגלומה בארה"ב. אנו מעריכים שבנק ישראל ימשיך להתערב בשוק המט"ח למרות הגעה לרף הרכישות של 30 מיליארד דולר.

 

 

 

יש גורמים יותר חזקים שמשפיעים על האינפלציה מאשר שע"ח

 

בהנחה ששער החליפין יישאר ברמה הנוכחית בחצי השנה הקרובה, השפעתו של הייסוף על האינפלציה צפויה להסתכם בכ-0.3%,הדבר המעניין הוא שהמשקיעים מייחסים חשיבות גדולה מאוד להשפעה של שע"ח על האינפלציה, כאשר הגורם שמשפיע יותר חזק וברור על האינפלציה בישראל, מדדי המחירים ליצרן בחו"ל,עובר מתחת לרדאר. הקורלציה בין מדדי המחירים ליצרן בארה"ב ובאירופה לבין האינפלציה בישראל גבוהה פי-4 מאשר בין השינוי בשע"ח של השקל לאינפלציה. ניתן לראות בבירור טיב הקשר גם בעין.

העלייה בקצב השנתי של מדד המחירים ליצרן באירופה מ-10.3% לפני שלושה חודשים ל-16% בספטמבר, כפי שהתפרסם בשבוע שעבר, צפויה להוסיף כ-0.3% לאינפלציה בישראל. לפי הקשר ההיסטורי בין ה-PPI באירופה לאינפלציה בישראל, בהסתברות גבוהה, קצב האינפלציה בישראל בחודש דצמבר יעלה מעל 3%..

 

עולם.

התרופה של Pfizer עשויה לשנות כללי המשחק

התרופה של Pfizer שהציגה יעילות גבוהה בטיפול בחולי קורונה צפויה בשילוב עם החיסונים לשנות כללי המשחק ולמעשה לסיים את המגפה במהלך שנת 2022. התגובה המינורית יחסית של השווקים לידיעה, למעט מניות ענפי התעופה והפנאי, מעידה לכאורה שהמגפה כבר לא כל כך משפיעה על הפעילות הכלכלית.

להערכתנו, זאת לא הנחה מאוד סבירה. אפילו בתחום צריכת מוצרים שסובל מעודף ביקוש על רקע מחסור בהיצע, היעלמות איום המגפה עשוי לתרום להקלה מהירה יותר בעיכובים ומחסור ולהגביר רווחיות החברות.

בתחום השירותים, במיוחד שירותי התיירות, הפנאי והנופש מדובר בשינוי המשמעותי ביותר. התיירות הבינלאומית הייתה נמוכה השנה בכ-80% לעומת 2019.

שוק העבודה האמריקאי יצר יותר משרות מהתחזית בחודש אוקטובר (531 לעומת 450 אלף) תוך עדכון כלפי מעלה ביותר ממאה אלף משרות לחודש ספטמבר. שיעור האבטלה ירד יותר מהתחזית והגיע לרמה של 4.6%, מתחת לתחזית ה-FED לסוף השנה. קצב העלייה בשכר הממוצע עלה ל-4.9%, אחד הגבוהים בעשורים האחרונים. כמעט בכל הענפים השכר הממוצע,

עוד סימן להתחממות מהירה בכלכלה האמריקאית זאת העלייה בקצב הגבוה ביותר בעשרים השנים האחרונות באשראי הצרכני ,נוסיף, שתוכנית השקעה בתשתיות בסך של 550 מיליארד דולר אושרה סופית בבית הנבחרים האמריקאי. גם סיכויה לעבור חקיקה של החבילה הנוספת בסך של 1.75 טריליון דולר עלו משמעותית.

 

 

 

 

העיכובים בשרשרת ההספקה החריפו באוקטובר

חלק מהאינדיקאטורים לעליית מחירים בעולם נחלשו. נרשמה ירידה של כ-30% במחיר הפחם ,מדד מחירי התובלה הימית ירד בכ-11% מהשיא ומדד הטסת מטענים מסין לארה"ב ירד בכ-17% מהשיא

לפי הדיווח של חברת Markit שעורכת מדדי מנהלי הרכש בעולם, בחודש אוקטובר עיכובים בשרשרת ההספקה החריפו והגיעו לשיא מאז תחילת הפרסום בשנות ה-90.

ההתפרצות האחרונה של המגפה בסין היא הרחבה ביותר מבחינה גיאוגרפית מאז הגל הראשון בתחילת 2020, מה שגורם להטלת מגבלות באזורים רבים ועלול להחמיר בעיות בהספקה.

לפי הירידה הדי משמעותית במדדי הייצור התעשייתי ברוב המדינות הגדולות בעולם בחודשים האחרונים, לא נראה שבעיית מחסור קרובה לפתרון. גם המשך עלייה מהירה של מדד המחירים ליצרן באירופה היא העדות לכך.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש