"בזמן שכל העולם התקדם בתחום האנרגיה המתחדשת, ובאירופה מדברים על אפס פליטות פחמן עד 2050, בישראל נשארנו אחרונים מבחינת אחוז האנרגיות המתחדשות. גם ליעדים שנקבעו עד 2030 לא נגיע, וישראל נשארת מדינה מלוכלכת מבחינה אנרגטית". את המונולוג הזה נושא הדר גולדמן, פרסומאי מצליח בעבר, שעוסק כיום בנדל"ן ובאנרגיה סולארית בארה"ב.
בישראל, הקים גולדמן את חברת המאור הגדול, יזמית בתחום האנרגיה הסולארית שפעילה בעשרות פרויקטים להתקנת פאנלים וחוות סולאריות ואף רכשה את השליטה ב-EDI המתמחה בתכנון, הקמה ותפעול מערכות אלה ומשמשת כזרוע הביצועית של החברה.
בנוסף רכש גולדמן חווה סולארית בכפר הירוק שבדרום רמת השרון תמורת 20 מיליון דולר. החווה מוכרת חשמל נקי לחברת החשמל ומספקת חשמל לכפר הירוק עצמו במסגרת חוזה עד שנת 2043 לפחות.
למרות ההשקעה בתחום הסולארי בישראל, לגולדמן ביקורת רבה על התנהלות המדינה בנושא האנרגיה המתחדשת, והוא לא מהסס לחלוק אותה. "מדינת ישראל כרתה ברית עם השטן שברון ונתנה לו עדיפות בחוזה לטווח ארוך. זו הסיבה שאין לה רצון לעודד חשמל ירוק.
"יותר מזה, משרד האנרגיה בראשותו של יובל שטייניץ מנע בגופו את ההתפתחות של האנרגיה הירוקה כשעודד את התשתיות של הגז הטבעי. בכלל הביטוי הזה "גז טבעי" הוא המצאה ישראלית. גז זו זוהמה פוסילית. אין דרך אחרת לקרוא לזה. הוא מזהם כמו נפט, אולי דרגה אחת מתחת".
באירופה ובארה"ב מקדמים כל הזמן את הנושא ומזרימים כספים לתשתיות הירוקות. בקליפורניה למשל יש חוק שעד 2040 כל האנרגיות (100%) יהיו ירוקות, וכבר היום הם עומדים על 40%. בברלין ובלונדון כבר יש חובה שחלק מהאנרגיה של מבנים חדשים יגיע מאנרגיה מתחדשת. בישראל אין חובה כזו, אין הטבות מס ליזמים ואין תמריצים לקידום הנושא" ממשיך גולדמן.
חברת "המאור הגדול" פועלת בחמש מדינות בארה"ב, במספר קטגוריות של אנרגיה סולארית. הראשונה היא פאנלים סולאריים על גגות תעשייתיים כמו מרכזים לוגיסטיים, שדות תעופה וכיו"ב. גולדמן מסמן יעדים כספיים ומעריך שבתוך שנתיים יחזיק בתחום זה בפרויקטים בהיקף של כ-400-450 מיליון דולר.
קטגוריה נוספת היא של גגות בתי מגורים. בעיקר בשכונות מגורים (מתחמי מולטי פמילי). מדובר במערכות קטנות ובעסקאות שנחתמות מול בעלי בתים במטבח הביתי שלהם, אבל התשלום עבור כל קילוואט חשמל המיוצר על גגות אלה גדול פי 8 מאשר בתחום התעשייתי, מה שהופך את התחום למשתלם למרות העיסוק בהסכמים קטנים. בתחום זה שואף גולדמן לפרויקטים בהיקף של 250-300 מיליון דולר בתוך שנתיים.
התחום השלישי הוא חוות סולאריות, בהיקפים גדולים של 100-150 מגה. החברה מחזיקה חוות כאלה באריזונה, קליפורניה וטקסס, וכאן מעריך גולדמן היקפים של מיליארד וחצי עד 2 מיליארד דולר בתוך שנתיים וייצור של ג’יגה וחצי חשמל ירוק.
בישראל, מסביר גולדמן, לא פיצחו עדיין את מודל הרווח של חוות סולאריות קרקעיות, ומגוון אפשרויות ההתקנה מצומצם יותר. המאור הגדול פועלת בין היתר בקיבוצים ובכפרים, כשהיא מציעה לחקלאים להתקין פאנלים על גגות של מבנים תעשייתיים, לולים ורפתות. "אנחנו נותנים לחקלאים מקורות הכנסה נוספים ומהר מאד הם מבינים שהפאנלים על הגגות רווחיים יותר מאשר הפרות שמתחתיו"
אבל בישראל, יש לטענת גולדמן עוד בעיות רבות סביב נושא האנרגיה הסולארית. כך למשל חברת החשמל הבינה שהיא כבר לא יצרן חשמל אלא ספק תשתית שמקבל כסף עבור דמי הולכה. אבל בגלל שלא נערכו תשתיתית, יש ישובים בישראל שהתקינו מערכות, אנשים כבר שילמו את הכסף ועכשיו הם מחכים לחיבור מחברת חשמל. אין מספיק תשתיות לקלוט עוד אנרגיה לתוך המערכת".
"בארה"ב ובאירופה מקדמים כל הזמן את הנושא וכספים זורמים לתשתיות הירוקות. בישראל אין הטבות מס ליזמים או למתקיני הפאנלים, אין תמריצים ואין קידום של הנושא. והסיבה היא שוב העניין הזה שישראל מחוייבת לזוהמת הגז הטבעי, בזמן שכל העולם בורח מזה".
"אחד הנושאים הבולטים היום בעולם ההשקעות הוא ה-ESG – השקעות אחראיות (סביבה, חברה ואחריות תאגידית). אם בודקים את החברות הכי גדולות בארה"ב, אין אף חברה שתשקיע היום בחברות מזהמות או בפלסטיק. גם חוסכים שהשקיעו בחברות האלה מפסידים כסף היום".
"רק ישראל עדיין עושה עסקים עם חברות כמו שברון, ומשתכנעת מהסיפורים של יצחק תשובה שזה מה שיביא לתושבי ישראל את הכסף הגדול. את קרן העושר. אבל כמו שכולם יודעים, הסיפור של קרן העושר לא קורה ובאוצר כל פעם מסבירים למה יש שם הרבה פחות כסף ממה שחשבו וגם לא יהיה".
"אנחנו נמצאים בתקופה שערכים וכסף מתחברים. כולם רוצים להרוויח מלעשות טוב לעולם. אני קורא לזה "values for money". זה כלכלי היום להיות ירוק. הירוק של הדולר והירוק של הסולאר מתחברים וכדאי שמדינת ישראל תפנים את זה כמה שיותר מהר".