בנק ישראל מפרסם את תמצית הדיונים לגבי החלטת הריבית לחודש ינואר 2011: ארבעה חברי הנהלה המשתתפים בדיון ממליצים לנגיד לגבי גובה ריבית בנק ישראל הרצויה למשק. בדיון לגבי החלטת הריבית לחודש פברואר 2011, כל חברי ההנהלה המליצו להעלות את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 2.25%.
המשתתפים בדיון עסקו במספר סוגיות. המרכזיות שבהן: התפתחות האינפלציה בפועל והצפויה בעתיד, התפתחויות במחירי הנכסים – בעיקר בשוק הדיור, והשפעת ההתרחבות פער הריביות מול חו"ל על שער החליפין; כל זאת על רקע המשך צמיחת הפעילות במשק ושיפור בהערכת ההתאוששות הכלכלה העולמית.
במהלך הדיון צוין כי ההתפתחויות בציפיות לאינפלציה בעתיד של החזאים ואלו הנגזרות משוק ההון מצביעות על הצורך בהעלאת הריבית. הודגש כי ציפיות אלה גבוהות והן עומדות כעת על הגבול העליון של יעד האינפלציה ואף מעליו, בהתאמה. כמו כן, צוין כי מתחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל עולה כי שיעור האינפלציה בשנה הקרובה צפוי להיות בתוך היעד, יחד עם תוואי עולה של הריבית; וכי מרבית החזאים צופים כי בנק ישראל יעלה את הריבית לחודש פברואר 2011.
חברי הפורום הביעו הסכמה בדבר המשך הצמיחה הנאה בפעילות הכלכלית ובתעסוקה. צוין כי האינדיקטורים שפורסמו בחודש האחרון (בין מועד החלטת הריבית לחודש ינואר 2011, ב-27 בדצמבר 2010, לבין מועד החלטת הריבית לחודש פברואר 2011, ב-24 בינואר 2011) מצביעים על המשך התרחבות הפעילות הכלכלית במרבית תחומי הפעילות במשק. צמיחה זו צפויה להימשך בקצב דומה גם ברביע הראשון של 2011 ולפעול להאצת האינפלציה. כמו כן, צוין כי הנתונים שהתפרסמו לאחרונה מצביעים על שיפור בהערכת ההתאוששות הכלכלה העולמית מהמשבר הכללי. להערכת המשתתפים מכלול התפתחויות אלה תומך אף הוא בהעלאת הריבית.
הנושא הראשון שעלה בדיון הוא ההתפתחויות בשוק הדיור. מחירי הדיור עלו ב-17.3% במהלך 2010. זאת על רקע התרחבות ניכרת באשראי לדיור בהשפעת הריבית הנמוכה לצד התאמה איטית יחסית של הצע הדירות. על פי הנתון האחרון שפורסם (לחודשי אוקטובר-נובמבר) התחדשה האצה בקצב עליית המחירים ובחודש דצמבר חל גידול ניכר בהיקף הלוואות החדשות (עם אחוז משמעותי של הלוואות בריבית משתנה). יתרת ההלוואות לדיור בסוף 2010 (נובמבר) גבוהה ב-10% מהיתרה בחודש דצמבר של 2009. המשתתפים העריכו שקיים סיכון להמשך הגידול המהיר במחירי הדירות. לנוכח ההתפתחויות בשוק הדיור, חברי הפורום המצומצם דנו בהשפעתם של הצעדים שננקטו עד כה על ידי הגופים השונים במשק על התפתחות המחירים בפועל. הועלתה האפשרות לשקול נקיטת צעדים מאקרו-יציבותיים (Macro-Prudential) נוספים מצד בנק ישראל בהנחה שתוואי התפתחות מחירי הדירות ורמת המינוף הנוכחיים לא ישתנו. בהקשר של יתר מחירי הנכסים הוזכרו גם ההתפתחויות האחרונות בשוק המניות והצורך להגביר את המעקב עליהן.
סוגיה נוספת שעלתה בדיון היא ההשפעה הצפויה של העלאת הריבית על שער החליפין. המשתתפים ציינו שהעלאת הריבית תגביר את הלחצים לייסוף השקל הקיימים בשוק, שכן צעד זה צפוי להגביר את ייבוא ההון שיפעל להתחזקות השקל. זאת על רקע אי שינוי בריביות של הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים המובילים. מנגד הודגש כי ההוראות החדשות של בנק ישראל בדבר חיזוק חובת הנזילות והוראת צו הדיווח אמורות לקזז במידה מסוימת כוחות אלה ולפעול למיתון השפעת העליה בפער הריביות על תיסוף השקל. בנוסף, משתתפי הפורום התייחסו לצורך בהמשך ההתערבות בפעילות של שוק המט"ח והביעו דעות שונות לגבי תנאי ההתערבות. במיוחד נדונו מידת הגמישות שיש לאפשר לשער החליפין וההשלכות של החלופות השונות על המאזן המסחרי ועל תנועות ההון. הוסכם כי לאור ההתפתחויות בצד הריאלי במהלך השנה שעברה מדיניות בנק ישראל בשוק המט"ח, עליה הכריז הבנק באוגוסט 2009, נחוצה לעת עתה ולכן תישאר על כנה.