בעוד הפוליטיקאים מתקוטטים מי מהם יעביר את חוק הלגליזציה ויקטוף את הבכורה, חברות הקנאביס המקומיות כבר מפנטזות על חנות ייעודית לממכר מוצרי קנאביס בכל פינת רחוב, ומתחילות להכין את עצמן לשוק שנתי המוערך בכ-7 מיליארד שקל, פי 7 מגודל שוק הקנאביס כיום, המתפקד כשוק קנאביס רפואי, העומד על כ-1 מיליארד שקל בשנה.
"עידן הקנאביס לא תם" אמר עו"ד אילן גרזי, שותף בכיר וראש מחלקת שוק ההון במשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ, "קיבלנו מספר פניות מחברות קנאביס פרטיות המבקשות לבחון גיוס כסף בפלטפורמות ציבוריות כהכנה לקראת הלגליזציה בישראל".
"בסוף היום הבורסה מהווה את המאיץ הכי טוב לצמיחת החברות בתחום, ולראיה, כמעט כל החברות המשמעותיות שפועלות בארץ ובעולם בתחום הקנאביס הן חברות ציבוריות". גרזי אמר את הדברים בכנס הקנאביס של משרד פרל כהן ואיגוד החברות הציבוריות שנערך בתל אביב.
הסיבה שחברות הקנאביס תרות אחר גיוס כספים בפלטפורמה הציבורית היא סכומי הכסף הגבוהים שנדרשים להן לצורך העמדת הפעילות, הנאמדות בכ-15-40 מיליון שקל - בהתאם לסוג הפעילות שהחברה מבקשת לקיים.
עו"ד ענת פילצר סומך, היועצת המשפטית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות, ציינה בכנס כי "אנחנו מצויים בשלבי הקמה של פורום חברות הקנאביס באיגוד, כי אנחנו מאמינים שחשוב לקדם הקלות ספציפיות לכל תחום שחברות מתוכו עושות את דרכן לבורסה.
למשל לשותפויות המו"פ שהגיעו לאחרונה לראשונה לבורסה, עזרנו להסיר חסמים שנוגעים לתנאי הסף של ההנפקות שלהן. כך כשרשות ניירות ערך ניסתה להקשיח את התנאים המקוריים להנפקה של שותפויות מו"פ, נסחנו מכתב חריף, העברנו את המסר לרשות והתנאים לא הוקשחו לבסוף".
איריס ורמוט, אחת מבעלות השליטה בקבוצת הקנאביס ’דרך לחיים’ הבוחנת הפיכתה לציבורית ציינה בכנס כי "אין ספק שאם היינו ציבוריים יכולנו להתפתח הרבה יותר. החשיפה למשקיעים בפלטפורמה הציבורית הרבה יותר גבוהה. גם גיוסי הכסף שלנו היו קשים יותר מאשר יכלו להיות בפלטפורמה הציבורית. אנו בוחנים כל דבר, אבל לעת עתה בוחרים עדיין להישאר פרטיים".
איל זילברמן, בעל שליטה בחברות לאון פארם, היליז וקנאליסט, הפועלות בתחום הקנאביס הוסיף, כי "כמי שפועלים בתחום הקנאביס במסגרת הריטייל, אנחנו רווחיים, ואנחנו מקווים להביא לשוק ההון את הבשורה שאפשר לעסוק בקנאביס וגם להיות רווחיים. בשוק ההון אפשר לגייס כסף ולקבל חשיפה. אך יש גם חיסרון בדמות כך שרואים מה יש לך וכחברה אתה נדרש לעמוד בכללים מסוימים".
"חלום הקנאביס היה בעבר הלא רחוק חלום מאוד גדול" הוסיף, ניר סוסינסקי, בעל שליטה בטוגדר פארמה הציבורית, שקיבלה לאחרונה השקעה של כ-25 מיליון שקל מיזם הנדל"ן יגאל דמרי, מהם 10 מיליון שקל כהלוואה.
"היום" הוסיף סוסינסקי "החלום הופך למציאות, שבה לחברות חדשות קשה יותר לבלוט. אבל אם מביטים על הנושא כעסק לטווח ארוך, אז בכל הקשור לטוגדר פארמה יש לנו אמונה כי השוק הישראלי יגדל אף יותר משגדל עד כה, וכשמדברים על לגליזציה השאלה היא לא אם, אלא מתי. בהקשר זה יש לזכור שההערכות כיום ליישום לגליזציה בישראל מגדילות את שוק הקנאביס הישראלי לכ-7 מיליארד שקל בשנה".
אך יש מי שחושבים שהציבוריות אינה חזות הכל, ואף עלולה ליצור אשליה בכל הקשור לפעילות התחום. איתי רוגל, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת בזלת פארמה, אמר גם הוא בכנס, כי "בזלת מצאה פתרונות אחרים לגייס כספים, מאשר בפלטפורמות ציבוריות. זה אפשר לנו יותר להתעסק בפעילות עצמה מאשר בכל מה שנקרא חברה ציבורית".
לדבריו, "אם מנקים באמת את כל הרעש הנמצא סביב החברות הציבוריות ומסתכלים על החברות עצמן, אז כמעט כל הכסף שגויס – גויס רק כדי שהן תוכלנה לשרוד. וזה לא דבר טוב, שכן השוק בהיבט זה לא מרוויח".