ראש הממשלה נפתלי בנט, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שר האוצר אביגדור ליברמן, שר החוץ יאיר לפיד, שרת האנרגיה קארין אלהרר, שרת התחבורה מרב מיכאלי, שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי ושרת הפנים איילת שקד, הביאו היום לאישור הממשלה החלטה הקובעת יעד לאומי במסגרתו עד לשנת 2050 תופחת פליטות גזי חממה בהיקף של לפחות 85% ביחס לפליטות ישראל בשנת 2015. ההחלטה קובעת גם יעד ביניים לשנת 2030 של הפחתה של 27% בפליטות.
מדינת ישראל מכירה בחשיבות ההגעה ליעד של אפס פליטת גזי חממה עד 2050 בהתאם להסכם פריז ומחויבותיה הבין-לאומיות, ולמען מניעת חציית רף ההתחממות הגלובלית של מעלה וחצי צלזיוס. אישור החלטה זו מהווה יישום של המחויבות הבינלאומית של ישראל במסגרת אמנת האקלים של האו"ם. בכך מצטרפת ישראל לעשרות מדינות שכבר החליטו על חזון ואסטרטגיה לכלכלה דלת פליטות, בהובלת ארה"ב, מדינות האיחוד האירופי, קנדה, יפן וסין.
כדי לעמוד ביעד להפחתת גזי חממה לשנת 2030, מציעה ההחלטה לקבוע שורה של יעדים במגזרים האלה, ביניהם הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בתחום הפסולת המוצקה עד לשנת 2030 בהיקף של 47% לכל הפחות ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 2015, אשר עמדו על 5.5 מיליון טון. הפחתה בשיעור של 71% בכמות הפסולת העירונית המוטמנת עד לשנת 2030 ביחס לכמות הפסולת העירונית שהוטמנה בשנת 2018, אשר עמדה על כ-4.5 מיליון טון.
הגבלת כמות פליטות גזי החממה מרכב חדש, שמשקלו הכולל עד 3.5 טון, הנרשם החל משנת 2030, לכמות השווה לעד 5% מכמות פליטות גזי החממה הממוצעת לרכב חדש, שמשקלו הכולל עד 3.5 טון, הנרשם בשנת 2020. החל משנת 2026, כל האוטובוסים העירוניים החדשים אשר ירכשו יהיו רכבים נקיים.
הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בייצור החשמל עד לשנת 2030 בהיקף של 30% לכל הפחות ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 2015, אשר עמדו על 37.6 מיליון טון. קביעת יעד שלפיו עד לשנת 2030 תעמוד העצימות האנרגטית המושקעת בהפקה של תוצר לאומי גולמי בסך 1 מיליון שקל על 122 מגוואט שעה.
הפחתת פליטות גזי חממה מסקטור התעשייה עד לשנת 2030 בהיקף של 30% לכל הפחות ביחס לפליטות בשנת 2015, אשר עמדו על 12 מיליון טון.
ההחלטה גם מקדמת יעדים מרכזיים ל-2050: הפחתה של 96% פליטות גזי חממה מסקטור התחבורה, הפחתה של 85% מסקטור החשמל, ושל 92% בתחום הפסולת העירונית. עוד נקבע, כי שרת האנרגיה תפעל לקביעת יעדים לאנרגיה מתחדשת לשנת 2050 בתוך 12 חודשים מאישור החלטה זו וכן קביעת מנגנון שמטרתו להבטיח שמדיניות הממשלה תהיה בהלימה ליעדי האקלים הלאומיים של ישראל ולפיתוח יעיל ודל פחמן של המשק.
משרדי הגנת הסביבה, האנרגיה, האוצר, התחבורה, הכלכלה והתעשייה והפנים מובילים הקצאת תקציב ייעודי לשם יישום היעדים ל-2030, שיכלול בין השאר השקעות ברכש אוטובוסים חשמליים, קידום פריסת עמדות טעינה, השקעה בהפחתת פליטות גזי חממה בתעשייה, בעסקים וברשויות המקומיות ועוד. זאת, תוך שיתוף פעולה עם נציגי השלטון המקומי והתעשייה.
בוועידת האקלים בפריז, אשר התקיימה בסוף 2015, התחייבו מנהיגי מדינות העולם לגבש עד סוף שנת 2020 חזון, יעדים ואסטרטגיה למעבר לכלכלות דלות פחמן ואף מאופסות פליטות עד לשנת 2050. מרבית מדינות העולם בהובלת מדינות ה-OECD כבר השלימו מחויבות זו.
במסגרת ישיבת הממשלה בנושא המעבר לכלכלה דלת פחמן, אמר נגיד בנק ישראל הפרופ’ אמיר ירון: "חשוב לתמוך בהשגת היעדים באמצעות תמחור פליטות גזי חממה שיופעל ויעלה בהדרגה, למשל על ידי אימוץ "מס פחמן". תמחור כזה יתמוך ביישום ההתאמות הנדרשות על ידי השוק, ויאפשר לציבור ולעסקים לבחור את ההתאמות היעילות ביותר לאורך זמן, ואת הטכנולוגיות שיסייעו להגיע ליעדים בעלות המשקית הנמוכה ביותר.
על רקע אי-הוודאות לגבי סוגי ומאפייני הטכנולוגיות העתידיות שיאפשרו את הפחתת הפליטות, תמחור הפליטות הוא כלי שהשפעותיו הרחבות יוכלו להביא לתוצאה היעילה ביותר בהפחתת הפליטות לצד צמצום העלות המשקית של התהליך.
אף שהתכנון ארוך הטווח הוא רצוי וחשוב בסביבה הבין-לאומית הנוכחית, יש להיערך לכך שעל רקע האצה לא צפויה בהשפעות ההתחממות הגלובלית, אם תהיה כזאת, עלולה להידרש גם האצה בתהליך הפחתת הפליטות מעבר למוצע היום. חשוב שהגופים האמונים על הנושא ייערכו עם תכניות חלופיות למקרה שסיכון זה יתממש, שכן צעדים פתאומיים עלולים להשית על המשק עלויות גבוהות".
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "זהו רגע היסטורי למען הבריאות והסביבה היום ולמען הדורות הבאים. ומכאן החשיבות - להתחיל לפעול יחד כבר מחר"