אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש מתייחס היום בסקירתו השבועית להתאוששות במשק ומסביר כי המדד המשולב למצב המשק עלה בחודשים האחרונים בקצב ממוצע של כ-0.3%, בדומה לממוצע בשנים 2018-19 כאשר נתוני חודש מאי הושפעו מהמלחמה בעזה.
הפדיון בענפי המשק (במחירים קבועים) עבר את הרמה שהייתה צפויה להיות בתקופה זו אלמלא המשבר. זה קורה כאשר מספר המועסקים נמוך עדיין בכ-135 אלף לעומת פברואר 2020 (ירידה של 3.4%) ובכ-250 אלף לעומת הרמה שהייתה אמורה להיות אם משבר הקורונה לא היה מתרחש. נתון זה מעיד על התייעלות של המגזר העסקי.
עם זאת, התמונה משתנה בין ענף לענף. בענפי אומנות בידור ופנאי, שירותי אירוח ואוכל ניכר אומנם שיפור, אך הפדיון בהם עדיין רחוק לעומת הרמה שהייתה אמורה להיות אלמלא המגפה. כנ"ל בענפי ניהול ותמיכה ותחבורה ואחסנה.
לעומת זאת, בענפי המסחר, במיוחד במסחר הסיטונאי, הפדיון גבוה משמעותית לעומת מה שהיה צפוי ללא המשבר. בולטים לטובה גם הענפים שקשורים לתחום הטכנולוגיה. מצטיין במיוחד מבחינת גידול בפדיון ענף הבנייה וענף פעילויות הנדל"ן עם גידול בפדיון שעובר בעשרות אחוזים את קו המגמה.
זבז’ינסקי מתייחס להחלטת הריבית ותוכנית הרכישות ואומר שלאחר ישיבת הריבית השבוע, החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל שכוללת מסיבת העיתונאים, תהיה רק ב-7 לאוקטובר. עד אז הוא צפוי להגיע לרכישות מצטברות של האג"ח הממשלתיות של כ-80 מיליארד ₪, קרוב מאוד לרף לסיום התוכנית בסך של 85 מיליארד.
בהנחה שירצה להודיע על גורלה של התוכנית בהתראה לא מאוד קצרה לפני סיומה הוא צריך לעשות זאת השבוע או בהחלטת הריבית באוגוסט. אם ירצה לעשות זאת בישיבת הריבית שבה יוכל להסביר את החלטתו במסיבת העיתונאים, בנק ישראל עשוי כבר השבוע להודיע על המשך או סיום התוכנית.
להערכתנו, אומר זבז’ינסקי, קיימים מספר שיקולים בעוד הארכת תוכנית הרכישות, ביניהם אי הוודאות שיצרה העלייה המחודשת בתחלואה, האינפלציה בישראל שעדיין נמוכה יחסית, התאמת סיום התוכנית בישראל לסיום המתוכנן של רכישות ה-FED, ושמירה על עלויות מימון נמוכות לממשלה שאמורה לתכנן ולאשר תקציב עד סוף השנה. בשורה התחתונה: בנק ישראל עשוי להודיע כבר השבוע על הגדלת תוכנית רכישות האג"ח הממשלתיות בעוד כ-15-30 מיליארד ₪.
משרד האוצר מצמצם ההנפקות הסחירות. תוכנית ההנפקות המוכרזת לחודש יולי (ללא ממק"צ וללא אג"ח בריבית משתנה) מסתכמת בכ-5.7 מיליארד ₪, לעומת כ-7 מיליארד במאי ויוני ו-9 מיליארד בתחילת השנה.
הירידה בקצב ההנפקות אמורה לתמוך בשוק האג"ח. כמו כן, האוצר הגיש בקשה לביצוע אפשרי של הנפקה בחו"ל בסך של כ-5 מיליארד דולר. אם ההנפקה בחו"ל תצא לפועל בחודשים הקרובים, קצב ההנפקות בישראל ירד בצורה עוד יותר משמעותית ויתמוך בשוק האג"ח המקומי.
לכוחות השונים התומכים בצמיחת המשק צריך לצרף גם גידול משמעותי באשראי. בלט בחצי השנה האחרונה גידול במשכנתאות ובאשראי למגזר העסקי שעלו בשיעור כפול מקצבי הגידול שהכרנו בעבר. גם בתחום האשראי העסקי, האשראי לתחום הנדל"ן גדל בקצב גבוה יותר מאשר לשאר התחומים.
עד עתה המשבר לא גרם לגידול חריג בחובות בעייתיים בבנקים. אצל אנשים פרטיים כמעט לא הייתה עלייה בשיעור החוב הבעייתי מסך האשראי כאשר בתחום האשראי המסחרי העלייה בשיעור החובות הבעייתיים הייתה יחסית מינורית.
ההתפתחויות בשוק האג"ח המקומי בחודש האחרון ובמיוחד אחרי הודעת ה-FED היו מעט שונות מבשווקים האחרים. ברוב המדינות המפותחות נרשמה ירידה בתלילות עקומי התשואה בעיקר החל מטווח של 5 שנים. בישראל, לעומת זאת, התלילות דווקא עלתה.
קשה למצוא לכך הסבר כלכלי. לאור הירידה בהנפקות בשוק הסחיר בישראל היינו מצפים דווקא לירידה בתלילות בחלק הארוך של העקום. אם גם בישראל האינפלציה תאיץ מעבר לתחזיות, תסריט שנראה לנו די סביר, התפתחות זו תגרום להתחזקות הציפיות לעליית ריבית ולירידה בתלילות העקום, כפי שקרה לאחרונה בארה"ב.