מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל: ”אני מתגעגע לתקציב המדינה”

בכנס שקיימה חברת הביטוח איילון אמר סטרבצ’ינסקי "האתגר הנוכחי הוא לצאת מהמשבר הזה ואחת הדרכים היא להגדיל את החלק של האוכלוסייה החרדית והערבית בעולם העבודה"

חדשות ספונסר 01/07/2021 12:12

א+א- 1

אם המדינה תמשיך להתנהל על תקציב של טייס אוטומטי, ולא נעשה התאמות הצמיחה בישראל תרד", כך אמר פרופ’ מישל סטרבצ’ינסקי מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל בכנס בנושא כלכלת ישראל בתקופות של אי-ודאות שערכו איילון חברה לביטוח ומרכז אהרון מאיר לבנקאות באוניברסיטת בר אילן במלאת שנה לפטירתו של נשיא ומייסד הקבוצה לוי יצחק רחמני ז"ל.

 

עוד אמר פרופ’ סטרבצ’ינסקי: "לפני המשבר האחרון היה עוד משבר לא נעים של הסאב פריים ובעקבותיו קרסו הרבה בועות. הסיפור הנוכחי הוא מגיפה שחייבה את הממשלות בעולם להחליט להעניק עזרה והגידול בחוב נובע כל כולו מהקורונה. אנחנו רואים שהחוב גדל בעיקר בקרב מדינות כמו ישראל שיש להן מזל ויכולת להעלות את החוב ולרכוש בכך חיסונים, בעוד מדינות שלא הגדילו את החוב הן אלה שלא הצליחו לרכוש חיסונים לקורונה".

 

"האתגר הנוכחי של בנקים מרכזיים בעולם הוא איך לצאת מהמשבר הזה. אני מתגעגע לתקציב המדינה, מקווה שיהיה אותו בסוף, ויהיה סדר עדיפויות. אחת הדרכים לצאת מהמשבר היא להגדיל לאורך השנים את החלק של האוכלוסייה החרדית והערבית בעולם העבודה.

 

כבר היום אנחנו רואים במחקרים את התוצאות של פרויקט להעלאת הבגרות בחמש יחידות מתמטיקה וההשפעה שלו על שילוב עובדים מהחברה הערבית וצריך להמשיך בעבודה עם אוכלוסיות אלה. מחקרים בעולם מעלים כי הפרויקטים החינוכיים לגיל הרך הם עם התשואות הכי טובות ואם נעבוד עם האוכלוסיות החרדית והערבית, זה יתחיל לעבוד".

 

יושב ראש איילון אחזקות, אהרון פוגל, שכיהן בעבר כמנכ"ל האוצר וכיו"ר המועצה המייעצת של בנק ישראל, התריע כי הגדלת שיעורי מס ההכנסה והמע"מ, יביאו להפחתת הכנסות המדינה ממסים. "צריך לתקן עיוותים, לבטל פטורים ולהקפיד על אכיפה, אבל כל עלייה במיסים תיצור ההעלמות מס ותכנוני מס והון שחור".

 

פוגל ציין כי אי אפשר לקבוע יעד גירעון ויעד חוב בלי לסווג את הוצאות הממשלה ולהבחין בין סעיפים שיוצרים ערך שיכול להחזיר הלוואה, לבין סעיפים תקציביים שאינם כאלה. "אסור בשום אופן לסכן את הצמיחה במשק רק כדי לזכות ברייטינג כזה או אחר של מי מחברות הדירוג" אמר פוגל והציע להשתית את המדיניות הכלכלית ע"פ ההשלכות הצפויות לצעדים השונים שיינקטו על המוטיבציה האנושית.

 

"המדינה מחויבת להבטיח לאזרחיה שיפור ברמת החיים לאורך זמן, תוך הקפדה על שוויון הזדמנויות וצמצום פערים - ונראה לי שעל העיקרון הזה אין שום ויכוח בין ימין ושמאל" אמר פוגל. בהתייחסו לשאלת ה"בועות" בשוק ההון שיתף פוגל מניסיונו כיו"ר מגדל: "ברגע שנוכחנו שקציני האשראי בארה"ב מתוגמלים ע"פ היקף האשראי שהם מוכרים ולא ע"פ איכות החוב, יצאנו מכל ההשקעות בתחום זה בשוק האמריקאי - 1/2 שנה לפני שהתפוצץ משבר הסאב פריים".

 

אריק יוגב, מנכ"ל איילון ביטוח, הדגיש כי ניהול סיכונים והתנהלות בתנאי אי ודאות היא לחם חוקו של עולם הביטוח, הפנסיה והפיננסים ובמיוחד בעידן העולמי החדש שבו קצב השינויים משנה לחלוטין את כללי המשחק. בשנים האחרונות אנו נדרשים לספק מענה לגידול שיש בתוחלת החיים, לצורך לגבש מוצרים ושירותים לאוכלוסיות הגיל השלישי והרביעי, למציאת פתרונות לעולם הסיעוד. 

 

כבר עכשיו אנחנו נדרשים להתאמות ביטוחיות ורגולטוריות למצב שבו ינועו בכבישי ישראל מאות אלפי כלי רכב אוטונומיים וכך גם למול הסיכון ההולך וגובר לנוכח מתקפות הסייבר, עם עולם של סחר מקוון וההשלכות שלו על עסקים קטנים וגדולים כאחד.

 

במקביל מתרחש גם שינוי במבנה הענף, כאשר חברות ביטוח דיגיטליות חדשות - ללא משקולות עבר, נכנסות לתחום ומשפיעות גם על חברות הביטוח המסורתיות. איילון, כזכור, נרכשת בימים אלה ע"י ווישור שהיא חברה דיגיטלית צעירה. השינויים הללו מחוללים כמובן תמורות הן בערוצי ההפצה והן באופן התקשורת עם הלקוחות שלנו. 

 

"זה אתגר ענק לקחת את עולם הביטוח המסורתי, על שלל החוקים והתנאים שלו, הכיסויים הביטוחיים, האקטואריה, הסליקה והתביעות, עולם שפועל מאות בשנים בדפוסים קבועים שכמעט ולא השתנו, לחשוב מחוץ לקופסא ולצקת לתוכו עולם חדש, מותאם ליכולות טכנולוגיות מודרניות שאמורות לשרת ולהתאים את המציאות החדשה לזו של היום, לזו שצפויה בעוד חודש -חודשיים ולזו שאנו מעריכים שתפגוש אותנו בעוד מספר שנים".

 

יו"ר ועדת ההשקעות של איילון, ד"ר הוגו צ’אופן, המכהן גם כיו"ר ארד טכנולוגיות קבע ששער החליפין הנוכחי פוגע בייצוא בכלל ובתעשיות ההיי טק בפרט, וציין כי זהו תפקידם של בנק ישראל ומשרד האוצר לתקן מצב דברים זה - כפי שנעשה במדינות אחרות בעולם.

 

פרופ’ ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים אמר: "אני לא בטוח לגבי תחזיות שפרסם בנק ישראל על צמיחה של 5% בשנת 2022. יש עדיין הרבה אי ודאות בשוק העבודה ועדיין צריך לראות מה קורה עם זן דלתא של הקורונה. אנחנו חושבים ש3.5% צמיחה היא התחזית המתאימה יותר ל-2022. כבר כעת ברור שאם וכאשר תסתיים הקורונה, הצלקת תהיה בשוק העבודה. הפגיעה בשוק העבודה היא דיפרנציאלית. ביחס לאינפלציה ההערכה שלי היא של אחוז וחצי של אינפלציה לשנה.

 

עוד אמר פרופ’ ליידרמן: "אנחנו חיים בעולם של ריבית ריאלית שלילית. איך כלכלה קפיטליסטית יכולה לעבוד עם ריבית ריאלית שלילית? אני טוען שהבנקים המרכזיים נמצאים במלכוד. ההישענות על ריביות נמוכות יותר מדי זמן והצפה של השוק עם נזילות, זה יצר גידול במינופים בעולם.

 

אם מסתכלים על החוב הפרטי והממשלתי בעולם, מעולם הוא לא היה ממונף כמו היום. זה אומר שכשבנקים מרכזיים יצטרכו להעלות את הריבית הם יצטרכו להיות מאוד זהירים כי הפגיעה בגופים הפיננסים תהיה גדולה. הגיע הזמן שבנקים מרכזיים ישדרגו כלפי מעלה את הנושא של האינפלציה למחירי נכסים. אם מודאגים ממצב המשכנתאות המקור של זה הוא הריבית. אם היית צריך לבנות תקציב מדינה הייתי מאוד נזהר מתחזית של 5% ל2022."

 

ד"ר מירי אנדבלד, ראש אגף מחקר כלכלי במוסד לביטוח לאומי: "ההוצאה החברתית בישראל הייתה דומה לממוצע OECD בשנת הקורונה. תמונת הראי של נתון זה היא שיעורי עוני גבוהים שקיימים בישראל בהשוואה למדינות מפותחות. ללא התערבות הממשלה מדד העוני יכול היה לעלות ב8 נקודות האחוז, שזה הרבה. כתוצאה ממדיניות ישראל אנחנו רואים שהעוני נשאר ברמה דומה וזה בהחלט קשור להתערבות הממשלתית.

 

בעולם העבודה ראינו שהייתה תנועה, והיו אנשים שיצאו ממעגל העבודה בסגר הראשון וחזרו בשני וכן הלאה אבל יש גם אנשים בקצה שהיו לאורך כל הזמן מובטלים. זה בסדר שעושים כעת את הגרזן של גיל 45 ביחס לחל"ת אבל יצטרכו לעדן את המדיניות הזאת כי מדובר בקבוצה שמאופיינת בעוני גבוה וסיכוייהם לחזור למעגל העבודה נמוכים מאוד גם אם הם בני פחות מגיל 45. יצטרכו להדק את הקריטריון הזה שמתייחס רק לגיל בכל הנוגע לדמי אבטלה."

 

תגובה אחת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה
  1. 1
    מתעסקים בזוטות! יש להוריד מייד חתימות דיירים ל 50% (בתמא 38 הריסה ובניה),  כדי להבטיח יעדי המשך התמא בהגדלת היצע הדירות. קומץ דיירים סרבנים מחזיקים מדינה שלמה בגרון. הצעירים התיאשו עוברים לפורטוגל. המדינה בפנסיה לחברה קדישא.

    מתעסקים בזוטות! יש להוריד מייד חתימות דיירים ל 50% (בתמא 38 הריסה ובניה),  כדי להבטיח יעדי המשך התמא בהגדלת היצע הדירות. קומץ דיירים סרבנים מחזיקים מדינה שלמה בגרון. הצעירים התיאשו עוברים לפורטוגל. המדינה בפנסיה לחברה קדישא.

    ממשלת הזוטות 02/07/2021 19:25