בבנק לאומי קובעים,בעקבות האירועים במצרים, כי קשה לצפות את השפעת האירועים הגיאו-פוליטיים, אולם ניתן להניח שצפויה האצה מסוימת בקצב העלאת הריבית, באינפלציה ובתנודתיות שער החליפין. להלן סקירה שפרסמו בעקבות האירועים:
גל אי השקט הפוליטי-חברתי, שהתאפיין באלימות, אשר החל בתוניסיה והמשיך למצרים העלה את מידת אי-הוודאות הגיאו-פוליטית לגבי המצב במזרח התיכון. על פני השטח, הזרז להתפרצות האלימה הייתה ההתייקרות הניכרת במחירי המזון. בעולם כולו היו תגובות שליליות בשווקים הפיננסיים, בשוקי המניות של המשקים המובילים, בשערי החליפין של המשקים המתעוררים, במחירי הסחורות ועוד. עם זאת, מבחינת עוצמת התגובה, זו הייתה גדולה יחסית בשווקי המדינות המתעוררות ובפרט במדינות כמו טורקיה, דרום אפריקה ופולין.
נראה שקיימים תנאים "להידבקות" של עוד מדינות בגל אי השקט הנוכחי. פוטנציאל ההדבקה גבוה בעיקר עקב קיומן של בעיות כלכליות-חברתיות דומות בחלק גדול ממדינות צפון אפריקה והמזרח התיכון. בפרט מדובר בעלייה הניכרת בעלות המחייה הבסיסית, לצד אבטלה גבוהה יחסית, עוני, אי-שוויון כלכלי חריף, שחיתות, ומגמה איטית יחסית של עליית שכר בשכבות החלשות במדינות אלו.
מבחינת נקודת המבט הישראלית, והעולמית גם כן, אחד הסיכונים המרכזיים של הסלמה נוספת במצב היא התחלפות משטרים קיימים בכאלו המאופיינים במידה רבה יחסית של קיצוניות אסלאמית. בהקשר הישראלי, עלולה להיווצר "טבעת" מסביב לישראל של משטרים קיצוניים מאלה ששלטו עד כה.
טבע הדברים, יש כיום מגוון גדול מאוד של תרחישים, עם השפעות שונות מאוד על המשק הישראלי. התרחיש הכלכלי המתון, מבוסס על הנחת עבודה של המשך אי השקט הפוליטי-חברתי במצריים בתקופה הקרובה, אך זאת ללא השפעות ביטחוניות שליליות בולטות מבחינת ישראל. ברקע הדברים יש לזכור כי השלום עם מצרים אופיין עד כה במידה מעטה של קשרים כלכליים ואחרים, כך שהשפעתו הישירה על כלכלת ישראל הייתה לא רבה.
במבט לשנה הקרובה, הרי שבתרחיש זה עדיין מדובר בקיומן של רוב ההערכות שהיו לגבי התחום הפיננסי והריאלי של ישראל בחודשים האחרונים. בהתאם להערכות שהצגנו במהלך השנה האחרונה, מדובר בסביבה כלכלית שתהיה תנודתית מאשר בעבר וזאת בעיקר עקב התלות הגדולה יחסית במשקיעים הזרים שיבקשו לצמצם, ולו באופן זמני, את מעורבותם בשוק הישראלי. הנקודות שבהן יכולה להיות האצה מסוימת של התהליכים כוללים העלאת ריבית מהירה יותר בתקופה הקרובה, אינפלציה גבוהה יותר אשר עלולה לחרוג מיעד יציבות המחירים, קצב היחלשות השקל עלול להיות מהיר יותר ומידת התנודתיות של שער החליפין צפויה להיות רבה יותר בהשוואה לשנה האחרונה, מצב אשר יצמצם את התמריץ של משקיעים זרים להשקיע במכשירים פיננסיים קצרי טווח.
לצד התרחיש המתון יש מגוון רחב של תרחישים קיצוניים יותר. ניתן לדוגמא להניח תרחיש קיצוני הכולל את המשך התפשטות אי-השקט הפוליטי-חברתי ברחבי מדינות המזרח התיכון. במידה ותרחיש קיצוני מאוד זה יתממש, תהיה לכך השפעה שלילית על המשק הישראלי בתחומים השונים: הפעילות הכלכלית הריאלית והיציבות בשווקים הפיננסיים, אך קשה לתת, בעת הנוכחית, הערכה כמותית לתרחיש זה.