רשות החדשנות מפרסמת הבוקר את הדו"ח השנתי שלה ל-2021 המסכם את מצב ההייטק הישראלי והשפעתו על הכלכלה המקומית. מבחינות רבות ההייטק הישראלי מעולם לא היה בתקופה טובה יותר, התעשייה נמצאת בתנופת צמיחה והסטארט-אפים הישראלים מגייסים סכומי כסף הולכים וגדלים.
אולם תקופת הקורונה וההתמודדות עם משבר כלכלי-בריאותי-חברתי עולמי מדגישות את האתגרים של הענף, ואת הצורך להבטיח הצלחה גלובלית ארוכת טווח של ההיי טק מכיוון שהכלכלה הישראלית תלויה בו ומתבססת עליו. זעזועים בהיי טק הישראלי עלולים לפגוע בצורה קריטית בתעסוקה, בהכנסות המדינה ממיסים, בחסכונות הפנסיוניים וביציבות הכלכלה הישראלית בכלל.
תרומת ההיי טק למשק הישראלי; מתוך דו"ח רשות החדשנות
התחרות על המשאב האנושי בהיי-טק המשיכה גם בתקופת מגפת הקורונה, והמחסור בעובדים מנוסים שחברות ההיי-טק מעוניינות לגייס עדיין קיים ועומד על כ-13 אלף משרות פנויות בענף לעומת כ-19 אלף ב-2019. במקביל לכך, עולה קצב בוגרי האוניברסיטאות הנכנסים לענף ואמורים לצמצם את המחסור בעובדים: אחד מכל ארבעה סטודנטים בישראל לומד לתואר ראשון במקצוע טכנולוגי (אחד מכל שלושה לומד למקצוע מדעי). ובעוד, שמצד אחד, מדובר בבשורה מצוינת עבור הענף שמשווע לידיים עובדות, זרם הבוגרים הטריים עשוי להחריף את הקושי של עובדים ללא ניסיון (ג’וניורים) למצוא עבודה בתחום.
ההיי-טק הישראלי הצליח להפגין עמידות גבוהה להשפעותיו של משבר הקורונה הכלכלי, הודות ליכולת הענף להגיב במהירות לסביבת העבודה החדשה ולתנאי חוסר הוודאות. ההון שגייסו סטארט-אפים ישראלים צמח יותר מפי ארבעה תוך עשור, וב-2020 הסתכם ב-11.5 מיליארד דולר, גבוה ב-20% מכל הגיוסים ב-2019.
גודלו המוצע של סבבי גיוס ההון הממוצעים עלה ב-10% בייחס ל-2019, כאשר עיקר הצמיחה בהשקעות היא בסכומים שמגייסים סטארט-אפים בשלבים המתקדמים: חלקם בסכומים חסרי תקדים של מאות מיליוני דולרים בכל סבב השקעה.
חמש שנים בלבד הספיקו להיי-טק הישראלי על מנת להכפיל פי 7 את מספר ההשקעות בסכום שעולה על 100 מיליון דולר. מ-3 השקעות ב-2015, ל-20 השקעות בסכום של יותר מ-100 מיליון דולר במהלך 2020. רק ברבעון הראשון של 2021, נסגרו 20 סבבי השקעה בגובה של יותר מ-100 מיליון דולר.
לצד החוזקות הברורות והמהותיות של ההיי-טק הישראלי, ישנם מספר מדדים מדאיגים שחשוב להמשיך ולעקוב אחריהם, להידרש למשמעויות ארוכות הטווח שלהם ולפעול לטובת צמצומם. כך, לאחר פריחה וצמיחה בפעילות היזמית לפני כעשור, בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית במדד הבודק את כמות חברות הסטארט-אפ החדשות שקמות בכל שנה.
כמות הסטארט-אפים החדשים שקמים בישראל הולכת ויורדת. מכ-1,404 חברות הזנק שהוקמו ב-2014; ועד לכ-850 חברות חדשות ב-2019 וכמות מוערכת של כ-520 חברות סטארט-אפ חדשות במהלך 2020, נכון לשלב זה. נתון זה מהווה צניחה חמורה של כמעט 70% בכמות חברות הסטארט-אפ החדשות שנפתחות מדי שנה בהשוואה ל-2014.
לכמות הסטארט-אפים החדשים שקמים כיום השלכה ישירה על עתיד ההיי-טק הישראלי, ועולה השאלה מהו מספר החברות החדשות שמתחתיו תהיה סכנה לעתיד ישראל כאומת הסטארט-אפ. כך, גם מספר המשקיעים שלוקחים חלק בהשקעות Seed – המוכוונות לסטארט-אפים צעירים בשלבים התחלתיים – נמצא בירידה בשנתיים האחרונות.
גם ייצוא ההיי-טק גדל בהתמדה, ובשנת 2020 הגיע לקרוב ל-50 מיליארד דולר – מעל ל-40% מסך הייצוא הישראלי. מספר ההנפקות של סטארט-אפים ישראלים, הצומחים ושומרים על עצמאותם, הגיע בשנת 2020 לשיא של כל הזמנים: 20 הנפקות ראשונות לציבור (IPO) של חברות ישראליות, בעיקר בבורסות של תל אביב ו-וול סטריט. נתון זה מהווה הכפלה בהשוואה ל-2019.
נתון מעניין נוסף שמעיד על שינוי מגמה הוא שב-2020 נפתחו 4 מרכזי מו"פ חדשים בלבד של חברות רב-לאומיות בישראל, שלרוב מקימות את פעילותן כחלק ממהלכי רכישה ומיזוג. זאת כחלק מהתבגרות הענף והגידול בסטארט-אפים השומרים על עצמאותם. למרות זאת מצבת כח האדם בחברות אלו גדלה בקצב גבוה הזהה למגזר וחלקם בסך עוגת ההיי-טק נשמר.
כמו כן, בניגוד לדימוי של ההיי-טק כענף צעיר, חלה עלייה בגיל הממוצע של העובדים בענף ההיי-טק, שהפך לגבוה יותר מגילם הממוצע של העובדים בכלל המשק. הגיל הממוצע של עובדי ההיי-טק בשנת 2019 עמד על 40.1, בהשוואה לגיל העבודה הממוצע במשק שהיה 39.6.
ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות: "השפעתו של ההיי-טק על חסינות הכלכלה הישראלית מחייבת את ישראל להבטיח את המשך שגשוג הענף: כמות הסטרטאפים החדשים שקמים בכל שנה יורדת בחדות, כמות סבבי ההשקעות בשלבי ה-Seed מדשדשת והתקציבים המושקעים במו"פ על ידי הממשלה יורדים משנה לשנה ונמוכים דרמטית אל מול מדינות העולם.
על המדינה להמשיך ולפעול על מנת להביא להתמודדות איתנה עם האתגרים המהותיים העומדים בפתחו של ענף ההיי-טק הישראלי ומתוארים בדו"ח רשות החדשנות 2021. ההתמודדות עם המשבר הכלכלי-בריאותי בעולם הדגישה יותר מכל את אתגריו של הענף, את חשיבותו ותרומתו חסרות התקדים לכלכלה הישראלית. יותר מכל - נוכחנו בצורך לשמר את הצלחתו הגלובלית של ההיי טק הישראלי כערובה לצמיחת המשק כולו. זעזועים בהיי-טק הישראלי עלולים להוביל לפגיעה קריטית בתעסוקה, בהכנסות המדינה ממיסים וביציבותה של הכלכלה הישראלית".