פיקדונות הציבור בבנקים גדלו בקצב מהיר עם תחילת משבר הקורונה ולכל אורכה של שנת 2020 בכ-235.6 מיליארד ש"ח, בעוד שהאשראי לציבור גדל בקצב שאפיין אותו בשנים האחרונות, כך עולה מנתונים שמפרסם היום בנק ישראל.
מדובר בגידול שנתי של כ- 18% וזה לעומת קצב גידול ממוצע של 4.8% לאורך השנים 2019-2000 שבהן לא נרשם באף שנה קצב גידול כה מהיר בפיקדונות כפי שנרשם בשנה זו. מגמה זו אינה ייחודית רק לישראל וניכר שמערכות בנקאות רבות בעולם חוו גידול מהיר בפיקדונות הציבור.
עיקר הגידול אירע ברבעון הראשון לשנת 2020 ועם תחילתו של משבר הקורונה בחודש מרץ, בפרט. כך גדלו פיקדונות הציבור במהלך הרבעון בכ- 32% במונחים שנתיים. גם לאחר הגידול המשמעותי שנרשם ברבעון הראשון, הוסיפו פיקדונות הציבור לגדול גם בהמשך השנה בקצב די מהיר בהשוואה לשנים קודמות - כ- 12% במונחים שנתיים במהלך הרבעונים השני עד הרביעי לשנת 2020.
כ- 56% מהגידול בפיקדונות הציבור לאורך שנת 2020 הוא גידול בפיקדונות לפי דרישה שאינם נושאי ריבית (יתרת עו"ש) ועוד כ- 38% בפיקדונות הנושאים ריבית דוגמת פר"י. העלייה בפיקדונות נושאי הריבית, הביאו לירידה בריבית עליהם לאורך השנה.
הגידול בפיקדונות מוסבר מעליה בביקוש מצד הציבור לכספים נזילים, לצד צעדי הממשלה ובנק ישראל שפעלו להזרמת כספים למשק. התפתחויות אלו התבטאו כאמור בחשבונות העו"ש, אך גם בגידול משמעותי במזומנים שבהם מחזיק הציבור שגדלו בשנת 2020 בכ-18 מיליארד ש"ח – דבר שלא מקבל ביטוי במאזני הבנקים.
כזכור, עם תחילת משבר הקורונה נרשמו ירידות שערים חדות בשוקי המניות בעולם ועל רקע החשש מהמשך הירידות בשווקים ומהעדפת הציבור לכספים נזילים בתקופה זו, נרשמו פדיונות משמעותיים מקרנות הנאמנות בארץ, בעיקר באג"ח ובמניות.
בחודש מרץ לבדו נפדו מקרנות הנאמנות כ- 40 מיליארד ש"ח. הפדיונות הללו נרכשו על ידי הגופים המוסדיים מנכסיהם שרובם לא מופקדים בפיקדונות בבנקים, בעוד שהציבור הגדיל את יתרת העו"ש שלו. בבנק ישראל מציינים שעל אף ההתאוששות בשווקים, לא נרשמו גיוסים נטו משמעותיים לאורך שנת 2020 בחזרה אל קרנות הנאמנות.
כמו כן נקטו הממשלה ובנק ישראל פעולות שמטרתן לתמוך בציבור שנפגע במשבר, להקל על תנאי האשראי במשק ולתמוך בפעילות הכלכלית וביציבות הפיננסית. הגידול בכמות הכסף לאורך השנה התאפשר הודות לגידול בגירעון הממשלה יחד עם ההרחבה המוניטרית שנקט בנק ישראל.
הממשלה הגדילה במהלך 2020 את הואותיה בכ-90 מיליארד ש"ח, כשחלק הארי מהוצאות אלה נועד לתשלומי העברה למשקי בית ולשירותי רווחה, כמו תשלומי דמי אבטלה למי שפוטרו או הוצאו לחל"ת לנוכח המשבר וכן לתמיכות ישירות בייצור המקומי והטבות אשראי למגזר העסקי – למשל ההלוואות שניתנו בערבות המדינה.
בנק ישראל, נקט שורה של צעדים שונים לאורך המשבר ובהם תכנית לרכישת אג"ח ממשלתיות בשוק המשני בהיקף של 50 מיליארד ש"ח, שהורחבה לאחר מכן ב- 35 מיליארד ש"ח נוספים וגם פעל לרכישת אג"ח חברות בשוק המשני. הבנק גם רכש על רקע ייסוף השקל אל מול הדולר לאורך המשבר יתרות מט"ח בהיקף של 72 מיליארד דולר.
הגידול בפיקדונות הציבור, שמשקף את העדפת הנזילות בכלל המשק, תרם לשיפור נזילותה של מערכת הבנקאות והתבטא מנגד בשחיקת יחס המינוף במערכת הבנקאות היות והגידול בפיקדונות הציבור תורגם כאמור לגידול משמעותי בהיקף הנכסים של הבנקים.
ההשפעה המרכזית של הגידול בפיקדונות הציבור, ככלל, ניכרת בעלייה במקורות שעומדים לרשות מערכת הבנקאות לצרכי הגדלת היצע האשראי, כך שעם התאוששות המשק תוכל המערכת הבנקאית לתמוך בעלייה בביקוש לאשראי.