בפעם הראשונה, קובע משרד האנרגיה תכנית אסטרטגית ארוכת טווח אשר כוללת יעדי הפחתת פליטות ומסמנת את מפת הדרכים, אבני הדרך ואת האילוצים במשק להגעה ליעדים. בנוסף, מסמנת התוכנית את כיווני הפעולה העיקריים וצעדי המדיניות שנגזרים מהיעדים. התוכנית כוללת התייחסות למשק החשמל, התחבורה, התעשייה, הגז הטבעי וכן לתכנון תשתיות ושיתופי פעולה אזוריים.
בתוכנית קובע המשרד יעד הפחתה של 80% בפליטות גזי החממה במשק עד שנת 2050 וכן מספר יעדי משנה: מחויבות לסגירת התחנות הפחמיות עד 2025, כפי שהנחה השר ד"ר יובל שטייניץ, הפחתת פליטות גזי חממה בסקטור החשמל בשיעור של בין 75% ל-85% עד 2050 ושיפור שנתי של 1.3% במדד עצימות האנרגיה (צריכת האנרגיה ליחידת תוצר).
בשנים האחרונות פועל משרד האנרגיה לקידום השימוש באנרגיה נקייה ומופחתת פליטות, זאת בין היתר על ידי צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל, המתבצע בקצב המהיר ביותר בעולם, עד כדי הפסקת השימוש בו בשנת 2025, העלאת יעד ייצור החשמל באנרגיה מתחדשת – רובה המכריע שמש - ל-30% בשנת 2030, וקביעת יעד חדש לעצימות באנרגיה מתוך עדכון התכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה.
בנוסף, מוביל המשרד את המאמץ לקביעת יעד למעבר המשק לתחבורה חשמלית ודלת פליטות. כתוצאה מכך, על פי חישובי המשרד צפויות להצטמצם פליטות המזהמים המקומיים מייצור חשמל החל משנת 2015 ועד לסוף שנת 2030 בכ-92%. בכל הקשור לצמצום פליטות, צפויות פעולות המשרד להביא לצמצום של כ-30% פליטות גזי החממה ממשק החשמל עד לשנת 2030. בזכות צעדים אלו, שמוביל משרד האנרגיה, ישראל עומדת בתוואי יעדי פריז ואף מקדימה את היעדים.
התוכנית האסטרטגית שגיבש המשרד, לוקחת בחשבון את מאפייניה הייחודיים של ישראל כאי-אנרגטי וכמדינה צומחת שצפיפות האוכלוסייה בה היא מהגבוהות בעולם, עם קצב גידול בביקוש לחשמל של כ-2.8% בשנה. מאפיינים נוספים של ישראל שנלקחו בחשבון בעת בניית התוכנית: מאגרי הגז הטבעי הגדולים במים הכלכליים של המדינה, היותה של ישראל אי אנרגטי, כמות גדולה מאוד של שמש במהלך מרבית השנה, מחסור בשטחים להקמת המערכות הסולאריות, מיעוט של מקורות אנרגיה מתחדשת נוספים (כגון, רוח או הידרו-אלקטריקה) והעובדה שישראל נחשבת למובילה בעולם בתחומי טכנולוגיה וחדשנות.
התוכנית קובעת כמה עקרונות אסטרטגיים אשר נדרשים ליצירת התשתית לעמידה ביעדים השאפתניים ביניהם מעבר המשק לאנרגיית שמש, ואיתו הצורך באגירה מאסיבית, השקעה ובחינה של טכנולוגיות חדשניות, בין היתר מימן ותפיסת פחמן, כמו גם אנרגיות מתחדשות עתידיות, דוגמת אנרגיות שמקורן בים.
עוד דובר על פיתוח רשת החשמל, תכנון תשתיות מקיים ומתוך כך הטמנת קוויי מתח במקום קווים עיליים, ביזור רשת החשמל, קירוב הייצור לצריכה, טרנספורמציה אנרגטית של מבני מגורים לרבות חשמול המגזר הביתי, תוך החלפת השימוש גז הבישול בשימוש בחשמל, מעבר לרכב חשמלי, תוך הפסקת השימוש במנועי בעירה המבוססים סולר ובנזין והתאמת מערכת הגז הטבעי להובלת מימן ומיצוי יכולת ייצוא הגז הטבעי בתקופת המעבר.
יודגש, כי עמידה ביעדי משק האנרגיה תלויה בעמידה ביעדי משק התחבורה, התעשייה וכן ביעדים בסקטור המבנים. יעד העל להפחתה במשק האנרגיה מורכב למעשה מיעדי הפחתת פליטות במעבר לתחבורה חשמלית, לחשמול התעשייה ומעבר לגז טבעי וכן מהפחתת פליטות בסקטור המבנים. מתוך כך, שיתוף הפעולה והעמידה של כל המגזרים הרלוונטיים ביעדים צפויים להשפיע על העמידה של משק האנרגיה כולו ביעדיו.
שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ: "לאחר שנה של דיונים ומחקרים אנחנו מציגים היום את יעדי הפחתת הפליטות בתחום האנרגיה לשנת 2050. התוכנית כוללת כמובן גם תכנית עבודה מפורטת לעשור הקרוב - עד לשנת 2030, ולא מתעלמת גם מהצורך להפחית גם את זיהום האוויר המקומי שרלוונטי לבריאותם של אזרחי ישראל.
מאז הסכמי פריז ב-2015 משרד האנרגיה הוא היחידי בישראל שדאג לעמידה ביעדים שאליהם התחייבנו, וכתוצאה מהמהלכים שנקטנו, הפחתת הפליטות בתחום האנרגיה לשנת 2030 תהיה כפולה ממה שהתחייבנו. כולי תקווה שתחומים אחרים לפליטות גזי החממה כמו הטיפול בפסולת והתחום החקלאי ישיגו בעתיד הישגים דומים לאלה שכבר הושגו בתחום האנרגיה. בדרך זו נוכל להבטיח שיעד ההפחתה של 80% לשנת 2050 יאפיין לא רק את משק האנרגיה אלא את כל מדינת ישראל".