כלכלני בנק הפועלים מתייחסים בסקירת המאקרו השבועית שלהם למצב הכלכלי במשק מול הירידה בחולי הקורונה ואומרים כי מספר הנדבקים היומי שומר על רמה נמוכה של מאות בודדים ביום, וזה מוביל להקלות נוספות שמתרכזות עתה במערכת החינוך.
הצריכה הפרטית המשיכה לגדול בקצב מהיר, ושבוע שלפני חג הפסח נרשם זינוק חד ברכישות בכרטיסי האשראי. העלייה בחיסכון הפרטי בשנה שעברה מתורגמת עתה לצריכה מוגברת, תהליך שצפוי להימשך להערכתנו מספר חודשים.
היעדר כניסת תיירים מחו"ל לארץ משפיע עדיין על ענפי שירותים כמו תעופה, טילים מאורגנים ומסעדות, שטרם חזרו לפעילות מלאה. הישראלים מפצים על אי-כניסת התיירים, בעיקר באזורים הפופולאריים כמו אילת וים-המלח, אך פחות בערים כמו תל-אביב וירושלים שמתבססות על תיירות מחו"ל. כיוון שלא כל העסקים שבו לפעילות מלאה, ובצד הביקושים הישראלים חזרו לצרוך כרגיל ואף יותר, עשויים להיווצר בחודשים הקרובים לחצים לעליית מחירים של שירותים כמו מסעדות, אירוח ובתי מלון.
קרוב לחצי מיליון עובדים טרם שבו למעגל העבודה וקליטתם אמורה להגדיל את ההיצע ולבלום עליות מחירים. העלייה בפעילות של ענף שירותי הטכנולוגיה מתחילת השנה היא אולי אקס פקטור שלא לקחנו בחשבון, ועשויה להעלות את הצמיחה השנה אף מעבר לתחזית שלנו של 5.0%. ההנפקות (IPO’s) והאקזיטים אינם נמדדים כחלק מהתוצר, אבל ניסיון העבר מראה שבתקופות כאלו, אומדני הצמיחה נוטים להתעדכן כלפי מעלה באופן רטרואקטיבי.
שיעור האבטלה הרחב ירד בשבועיים הראשונים של חודש מרץ לרמה של 12% מרמה של 15.4% בשבועיים הקודמים. הגדרה זו כוללת את הבלתי מועסקים, העובדים שנעדרים זמנית מעבודה בשל הקורונה, וכן את אלו שאיבדו את מקום עבודתם מתחילת הקורונה ואינם משתתפים כעת בכוח העבודה. מספר המשתייכים לקבוצה זו עומד על 492.7 אלף איש.
אם מסתכלים על חצי הכוס הריקה, אז שיעור העבודה נותר גבוה ביחס לעובדה שכמעט כל המגבלות על הפעילות הכלכלית הוסרו. חצי הכוס המלאה היא שהירידה במספר המובטלים בשבועיים האלו כללה גם כאלו שלא חיפשו עבודה באופן פעיל קודם לכן, וגם ירידה במספר המובטלים בהגדרתם הרשמית, כלומר כאלו שחיפשו עבודה באופן פעיל. כלומר בשבועיים האלו שבו לעבודה גם כאלו שלא חיכה להם מקום עבודה קודם.
שיעור האבטלה בנטרול העובדים שפוטרו ואינם מחפשים עבודה (ולכן הם אינם בכוח העבודה) ירד לרמה של 9.8%, סף שאמור בהמשך להביא לירידה של 10% בתשלומי החל"ת, עם זאת, שר האוצר פרסם בתגובה כי תשלומים אלו ימשכו ללא שינוי עד חודש יוני.
כלכלני הבנק מתייחסים ג לגל של הנפקות ואקזיטים של חברות היי-טק ישראליות בהיקפים חסרי תקדים. הנזילות הגדולה בשווקים הפיננסיים בעולם, וההצלחה של החברות הישראליות בשנת 2020 הופכים את ישראל לאטרקטיבית במיוחד. ניתן לראות גם קפיצת מדרגה בשווי העסקאות, איירון סורס ואיטורו התמזגו לאחרונה לחברות ספאק לפי שווי של כ-10 מיליארד דולר כל אחת.
ההצלחה מושכת לפה השקעות נוספות מענקיות הי-טק כמו גוגל שמתכננת מרכז פיתוח לשבבים או מייקרוסופט שמתעניינת בהקמת דאטה סנטר. התחרות על עובדי ההי-טק גדלה והשכר עולה גם כן. ההשקעות הגדולות מהעולם מתורגמות בסופו של יום בעיקר להוצאות שכר והטבות לעובדים, והם להערכתנו אחד הגורמים המרכזיים שפועלים לייסוף השקל.
לגבי רכישות המטח, מסבירים בפועלים כי בנק ישראל רכש בחודש מרץ מט"ח בשווי 2 מיליארד דולר ומתחילת השנה 13.7 מיליארד דולר. מכסת רכישת המט"ח עליה הכריז בנק ישראל עומדת על 30 מיליארד דולר, כלומר נותרו עוד 16.3 מיליארד דולר עד סוף השנה, זאת במידה והמכסה לא תוגדל.
היקפי הרכישות של בנק ישראל הם גדולים מאוד ביחס לעודף בחשבון השוטף לדוגמה, שעמד בשנה שעברה על 20 מיליארד דולר, אולם כפי שציינו עסקאות ההי-טק עלו מדרגה השנה בהיקפם, ועל רקע זה רכישות בנק ישראל מתקשות להחליש את השקל. בשבוע האחרון השקל התחזק ב-1.5% מול הדולר ו-1.1% מול סל המטבעות.
בנק ישראל רכש בחודש מרץ אג"ח ממשלתיות בהיקף של 4.1 מיליארד שקל, ומתחילת התכנית נרכשו אג"ח ב-58.9 מיליארד שקל, מסך של 85 מיליארד שקל עליהם הוכרז. בקצב הרכישות הנוכחי תסתיים המכסה בפרק זמן של חמישה-שישה חודשים.
הצמיחה הגבוהה של המשק מגדילה את הסיכויים שנראה האטה או אפילו הפסקה של רכישות האג"ח בעת זו, זאת בעיקר אם תכניות הסיוע כמו החל"ת והמענקים לעסקים יצומצמו ונראה התחלה של ירידה בגירעון התקציבי. בשלב זה, כל עוד משרד האוצר מנפיק כל חודש חוב סחיר ברמות שגבוהות מעשרה מיליארד שקל, רכישות האג"ח של בנק ישראל, שהן לרוב בסדרות הארוכות, מונעות התללה של עקום התשואות.