בדיון בוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים בכנסת קבלו נכים וקשישים על כך שהעובדים הזרים שמגיעים לארץ אינם מוכשרים לעבודה סיעודית, זאת למרות שמחויבים לעבור הכשרה בארצות מוצאם לפני הגעתם ארצה. "הם משתמשים בנו רק כדי לקבל אשרת כניסה ואז נוטשים אותנו".
יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב כ"ץ (כצל’ה) (האיחוד הלאומי) הציג הצעת חוק שיגיש אשר תחייב כל עובד זר שיגיע לארץ לעבור קורס הכשרה סיעודי ויתנה את תוקף אשרת השהייה שלו בכך.
אורה תושבת דימונה המרותקת לכסא גלגלים, סיפרה כי יש ברשותה שני היתרי עבודה, אך אין אפילו עובד זר אחד שמעוניין לעבוד אצלה. "בחודש האחרון, מאז שעזבה אותי העובדת הזרה לאחר שבוע וחצי של עבודה, משפחתי מטפלת בי – מאכילה אותי, מבשלת לי וסועדת אותי. העובדת האחרונה שהיתה לי לא ידעה אפילו לפתוח קופסת שימורים".
לדברי רננה לוי, מפקחת ארצית על עובדים סוציאליים בלשכות הפרטיות ברשות האוכלוסין, לרבים מאוכלוסיית העובדים הזרים החיים בישראל שונים מכל מה שהכירו בארצות מוצאם. "היום התכנסה ועדה במשרד האוצר בראשות אהרון ברזני, שבודקת מהם הקריטריונים הנדרשים מעובדים זרים המגיעים לארץ. "אחת ממטרות הוועדה היא למצוא חלופה לעובדים הזרים ולעודד תעסוקת ישראליים בתחום הסיעוד".
ד"ר גלעד נתן ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת ציין כי רק 10% מהעובדים הזרים המגיעים מהפיליפינים עוברים הכשרה. "הקריטריונים להבאת עובדים זרים אינם רמת ההכשרה שלהם אלא גובה דמי התיווך המשולמים עבורם – ככל שדמי התיווך גבוהים יותר, כך יש יותר מוטיבציה לחברות הסיעוד לייבאם ארצה".
אודי ליליאן, אם לתאומים נכים סיפרה כי מרבית העובדים הזרים שהגיעו לביתה, עזבו לאחר מספר חודשים מפני שלא רצו לעבוד עם נכים המרותקים לכיסאות גלגלים. "העובדים הזרים מעדיפים קשיש שאין לא בן בית נוסף שגר איתו ושאומר להם מה לעשות". ליליאן הוסיפה כי העובד האחרון שעזב אותה הודיע לה על כך בטלפון מבלי שנתן לה אפשרות להיערך בהתאם ולמצוא לו מחליף.