נגיד בנק ישראל נשא הערב דברים בכנס השנתי הרביעי בסדרה "אתגרי הביטחון של המאה ה-21 של המכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב. להלן תמצית מדבריו.
הכלכלה העולמית והישראלית נמצאות במצב טוב משהיה צפוי לפני שנה, וטוב בהרבה ממה שצפו שיהיה לפני כשנתיים. המשק העולמי מתאושש מהמיתון: קרן המטבע הבין-לאומית צופה צמיחה של כ-3% בארה"ב ו-1.5% בגוש האירו השנה, והמשקים המתעוררים והמתפתחים צפויים לצמוח בשיעור של 6.5%. הצמיחה המהירה של משקים אלו, ובהקשר זה יש לציין בעיקר את סין והודו, הנה מרשימה ביותר, וחשוב לזכור שבסך הכל השיפור ברמת החיים שצפוי במשקים אלו בטווח הארוך הנו חיובי ויביא תועלת לכלכלת העולם כולו.
במשק הישראלי הייתה צפויה במהלך 2010 צמיחה של 4%. ואולם, במהלך השנה היו סימנים לכך שהצמיחה תהיה מהירה יותר, ואכן הלמ"ס פירסמה לאחרונה אומדן ראשון המצביע על צמיחה של 4.5% ב-2010. התחזית הנוכחית ל-2011 עומדת על 3.8%, אולם בהחלט ייתכן שבנק ישראל יעדכן תחזית זו כלפי מעלה בהמשך. העודף בחשבון שהשוטף, אחד ממקורות החוסן של המשק, נמשך מאז 2003, ומבטא בתקופה האחרונה גם עודף של היצוא על היבוא – זהו שינוי משמעותי במבנה המשק ובמקורות הצמיחה שלו, והוא מהווה הישג חשוב של הסקטור הפרטי.
האינפלציה בשנה האחרונה עומדת על 2.7%, ונמצאת בתוך יעד יציבות המחירים. בנק ישראל מעלה את הריבית בהדרגה בעיקר בגלל עליית הציפיות לאינפלציה, ויעשה מה שיידרש כדי למנוע האצה באינפלציה מעבר לתחום היעד. בשנתיים האחרונות מחירי הדיור עולים בקצב מהיר. אנו מוטרדים מכך, לאו דווקא בגלל רמת המחירים הנוכחית אלא בעיקר בגלל קצב העלייה הגבוה של המחירים. משברים פיננסיים רבים התחילו כתוצאה מהיווצרות בועה במחירי הנדל"ן, ובנק ישראל ינקוט במדיניות הנדרשת, בין אם זו מדיניות ריבית ובין אם בצעדים נוספים במידה וידרשו, כדי למנוע התפתחות שתסכן את היציבות הפיננסית. הממשלה מנהלת מדיניות פיסקלית אחראית ביותר. עליית הגירעון שהגיע לרמה של 5.1% ב-2009, שנת שיא המשבר, נבלמה, הגירעון ב-2010 הסתכם ב-3.7% בלבד והוא צפוי להמשיך ולפחות. יחס החוב לתוצר נותר יציב בזמן המיתון, וגם הוא צפוי להמשיך לרדת בשנים הבאות.
משאבי טבע שנתגלו במימי ישראל בתקופה האחרונה הם חשובים ומשמעותיים, אולם יש להכיר בסדרי הגודל שלהם ולהתייחס אליהם בהתאם. שדות תמר ולוויתן הם משדות הגז הגדולים שנתגלו בעולם בעשר השנים האחרונות, אולם השדות הנוספים באיזור צפויים להיות בסדרי גודל קטנים יותר. התקבולים מקידוחי תמר ולוויתן צפויים להסתכם בסך הכל בסדר גודל של 1-1.5% מהתוצר בשנה. לשם השוואה, התקבולים של ממשלת נורבגיה מסתכמים בכ-15% תוצר בשנה. יתרה מכך, ישנם אתגרים טכניים שיצטרכו לבוא לידי פתרון כדי לפתור כדי שניתן יהיה לייצא את הגז, וכמו כן, ישנן התפתחויות טכנולוגיות בתחום הפקת הגז בעולם שעשויות להביא לכך שמחירי הגז העולמיים ירדו. אם כך, תקבולי הממשלה צפויים להיות משמעותיים, אבל לא מדובר בסדרי גודל שישנו בצורה קיצונית את המצב התקציבי של הממשלה. בהקשר זה אציין שוב את העבודה המקצועית והחשובה שעשתה ועדת ששינסקי, ואני מקווה שהמלצות הועדה יאושרו גם על ידי הכנסת ויכנסו לתוקף.