וועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה היום בתיקון לחוק איסור הלבנת הון. החוק החדש יכניס לפיקוח את נותני שירותי המטבע (המכונים צ’ינג’). בנוסף, הצעת החוק קובעת כי המבקש להירשם כנותן שירותי טבע יפרט את כל נושאי המשרה החל מבעל שליטה, דירקטור ומנכ"ל, עד כל ממלא תפקיד, בסניף שירותי המטבע.
יואב צבר ממחלקת שירותי מטבע במשרד האוצר אמר "היום פועלים כ- 1800 נותני שירותי מטבע ברחבי הארץ. מתוכם כ 40% פרטיים ו 60% תאגידים. בדקנו את המחזור הכספי של נותני השירות וגילינו נתון מדהים. המחזור השנתי שלהם עומד על כ 80 מיליארד ₪. לא כולל הלוואות חוץ בנקאיות, פעולות שמבוצעות באמצעות האינטרנט ובכרטיסי אשראי. בביקורת שעשינו, גילנו עבירות מנהליות ופליליות, כגון אי דיווח על הלבנת הון. חלק מהמקומות מפצלים פעילות כספית, למספר פעולות, ע"מ לא להתחייב בדיווח. חלק מהפעילות, הייתה של משפחות פשע. לבנקים, קשה להם לחדור, לעומת לשירותי מטבע. חייבים להסדיר את הנושא בחקיקה. עוד אמר צבר, עשרות כתבי אישום הוגשו כנגד נותני שירותי מטבע. העבירות בשירותי המטבע, נלוות לעבירות פליליות כגון סמים סחיטה, זנות וכו’. הפעילויות הפלילית מתנקזת לשירותי המטבע . היום אין חובה להגדיר נושאי משרה ומנהלים אצל נותני שירותי מטבע. יש תאגידים כאלה עם 10 סניפים שאין להם נושאי משרה. יש ניצול לרעה של קרנות גמילות חסדים."
עו"ד גלעד בראון מלשכת עורכי הדין טען, שבמעטה של פיקוח על פעילות שירותי מטבע, המדינה מבקשת להכניס את כל תחום ההלוואות, הליווי הפיננסי לרבות הלוואות חוץ בנקאיות והלוואות למימון רכישת רכבים, תחת חובת הדיווח לרשות להלבנת הון. מה שלא קיים היום בחוק.
ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור עו"ד פול לנדס אמר לוועדה, המצב הנוכחי אבסורדי, כיון שהסמכות להטלת עיצום כספי על חברה לשירותי מטבע לא יעילה. כיון שמייד עם הטלת העיצום הכספי על החברה, בעל החברה מקים חברה חדשה ותוך שעה, כל הנכסים והפעילות הכלכלית מועברים לחברה החדשה ובכך אין אפשרות חוקית לגבות את הקנס שהושת על החברה. עוד אמר לנדס.