עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים מתייחס היום בסקירת המקרו השבועית למצבו של השקל, לאחר שגם בפברואר בנק ישראל רכש סכום משמעותי של 4.9 מיליארד דולר, לאחר 6.8 מיליארד בינואר ו-4.5 בדצמבר, ויתרות המט"ח המשיכו לשבור שיאים כשהגיעו ל-185.1 מיליארד דולר כ-46 תוצר.
בקצב הזה עוד כ 4-3 חודשים הבנק יסיים את המכסה השנתית האדירה של ה-30 מיליארד דולר עליה הצהיר. להערכתנו, באותו הזמן האינפלציה במבט לאחור תיכנס לגבולות יעד האינפלציה, ולגיטימיות השאלה האם להעלות שוב את מכסת הרכישות לא תהיה פשוטה.
בנוסף, פורסם שהעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים שבר שיא ב-2020 ועלה ל-20 מיליארד דולר (כ-5.2% מהתוצר), נוסף על כך, גם ה’תיאבון’ של המשקיעים זרים לחברות ישראליות הרקיע עם השקעות ישירות של 24.8 מיליארד דולר ב-2020.
כך, העודף בחשבון השוטף ביחד עם ההשקעות הריאליות נטו בניכוי השקעות של ישראלים בחו"ל עמדו על כ-10 אחוזים מהתוצר שהם כ-38 מיליארד דולר. במידה והקצב הזה יאט רק במקצת השנה, זה עדיין יהיה גבוה יותר מתקרת הרכישות המוצהרת של בנק ישראל העומדת על 30 מיליארד דולר.
לכן, אנחנו חוזרים על הערכתנו שתוכנית רכישות המט"ח של בנק ישראל צפויה אומנם למתן את הכוחות הפועלים לייסוף השקל בטווח הקצר אך בטווח הארוך, הכוחות הבסיסיים - העודף בחשבון השוטף, הנפקות ישראליות בחו"ל, רכישת חברות ישראליות על ידי זרים, השקעות ישירות, ’כרית הביטחון הדולרית של היתרות’ ועוד, עדיין תומכים בהמשך ייסוף השקל.
בנוסף, קליין מתייחס למצב המשק בישראל, ואומר שהצבע מתחיל לחזור ללחיים. סקר הערכת מגמות בעסקים של הלמ"ס לפברואר הראה שיפור קל בסנטימנט החברות, בדגש על הענפים שפעילותם הייתה מוגבלת כמו תחומי המסחר והמלונאות, נוכח ההקלות בהגבלות.
המשך מבצע החיסונים תרם גם לכך שצפי החברות לפעילות הכלכלית בחודשים הבאים עלה לרמתו הגבוהה ביותר מאז המשבר. גם נתוני התעסוקה למחצית הראשונה של פברואר הראו על שיפור קל עם ירידה במספר הנעדרים זמנית מהעבודה(בעיקר חל"ת) ל-10.9 אחוזים.
הכנסות המדינה ממיסים בפברואר הפתיעו לחיוב ועמדו על 27.5 מיליארד ש"ח, גידול נומינלי של 11% בהשוואה לפברואר שנה שעברה. ועוד יותר מרשים מכיוון שזה היה לפני משבר הקורונה. גם הפעם הנתון החיובי נובע כמעט כולו מעלייה במיסים הישירים, לצד עלייה מתונה יותר במיסים העקיפים.
למרות זאת הגירעון כאחוז מהתוצר המשיך לעלות ל-12.4% בשל תוכנית הסיוע הממשלתית המיוחדת, אך אנו צופים ירידה טכנית בגירעון כאחוז מהתוצר בחודשים הבאים, בשל יציאת חודשי הסגר הראשון מהחישוב השנתי.
התחזית שלנו היא שהגירעון בסוף השנה ינוע בין 8 ל-9 אחוזים. בעקבות המשך רכישות האג"ח הממשלתי על ידי בנק ישראל לפחות עוד כחצי שנה, הגירעון אינו מהווה איום משמעותי על עלויות הגיוס. האתגר הגדול לממשלה יגיע בשנים 2022-2023.