טור דעה

כלכלה מעגלית ואין שריפת פסולת?

הצבת מכשולים בדרך להקמת מתקני השבת אנרגיה מפסולת משיקולי כלכלה מעגלית היא חסרת הגיון; טיפול תרמי בפסולת פלסטיק הוא חוליה משלימה וחיונית לכלכלה מעגלית

ד”ר ישעיהו בראור 24/02/2021 15:32

א+א-

לאחרונה פרסם המשרד להגנת הסביבה בישראל מסמך מדיניות, שמאמץ את עקרונות הכלכלה המעגלית כקו מנחה לטיפול בפסולת בישראל. זאת, בעקבות החקיקה העדכנית של האיחוד האירופי, שמנחה את מדינות האיחוד להשקיע מאמצים בחילוץ והשבה מרביים של חומרים, הניתנים לשימוש חוזר בתעשייה, מתוך זרם הפסולת. מטרת מדיניות זו היא להפחית למינימום הטמנה של פסולת בקרקע ולקדם השבת אנרגיה, בצורה כזו שתאפשר הגעה לכלכלה מעגלית.

 

מימוש רעיון הכלכלה המעגלית, כלכלה שמקיימת את עצמה - המפתח לפיתוח בר קיימא, סובל בישראל מבעיות לא מעטות. מיחזור פלסטיק, למשל, נפגע ממחירי נפט נמוכים, שהופכים את יצור הפלסטיק הממוחזר ללא כלכלי. כתוצאה מזה נסגר המפעל למיחזור פלסטיק ברמת חובב, וגם מפעלי מיחזור אחרים נקלעו לקשיים.

 

עד לאחרונה היה חלק ניכר מפסולת הפלסטיק של ישראל מיוצא למדינות במזרח הרחוק. אולם, סין וויאטנאם סגרו שעריהן לקליטת פסולת, וכך הפך מיחזור פסולת פלסטיק ללא ישים במידה רבה. כיום כבר מצטברת פסולת פלסטיק חקלאית בכמויות גדולות בחצרות קיבוצים ומושבים, ללא פתרון. אם איננו רוצים להגיע להטמנה של פסולת זו, הפתרון הישים היחידי הוא שריפה מבוקרת או פירוליזה.

  

אם אנחנו רוצים להימנע מהטמנה של פסולת זו, הפתרון הישים היחידי, שגם תואם את רעיון הכלכלה המעגלית, הוא באמצעות השבת אנרגיה דרך שריפה מבוקרת או פירוליזה (חימום בטמפרטורות גבוהות ללא נוכחות חמצן).

 

על שולחן הדיונים של מינהל התכנון נמצאות תוכניות שונות לטיפול בפסולת באמצעות חימום, במתקני שריפה וגם במתקני פירוליזה, באתרים שונים ברחבי הארץ. לכן, אם רוצים לממש את הרעיון של הכלכלה המעגלית, ראוי לבחון האם אכן הגיעה השעה לאימוץ מלא של רעיון זה באמצעות שימוש במתקנים אלה, זאת, כאשר באירופה, ובפרט במדינות המפותחות ביותר שבה, הולך וגדל בשנים האחרונות פלח הפסולת שמסולק למתקני השבת אנרגיה.

 

כאן המקום לציין כי פירוליזה עדיפה על שריפה, משום שבתהליך זה נפלטים פחות מזהמים לאוויר. בנוסף, פירוליזה מייצרת לא רק חום (כמו בשריפה) אלא גם נפט וכימיקלים שונים, מהם ניתן לייצר מגוון מוצרים תעשייתיים לרבות מיני פלסטיק. לכן, תהליך פירוליזה משתלב טוב יותר במימוש רעיון הכלכלה המעגלית.

 

במדינות המפותחות של מערב אירופה הושגה התקדמות לכיוון היעד של "אפס הטמנה" דווקא על ידי גידול באחוז הפסולת העוברת שריפה. במדינות אלה, רק האפר - שהינו תוצר השריפה - מועבר להטמנה. גם לפי מסמך המדיניות העדכני של המשרד להגנת הסביבה, יעדי הטיפול בפסולת העירונית לשנת 2030 הם: הטמנה - 20%, מיחזור – 54%, השבה לאנרגיה – 26%. כלומר השבה לאנרגיה (בתהליך תרמי כזה או אחר) היא מרכיב מרכזי והכרחי גם בתוכנית הכלכלה המעגלית לניהול פסולת בישראל.

 

ברור כי קידום התוכניות לטיפול בפסולת בשריפה ובפירוליזה עולה בקנה אחד עם הרצון והתוכנית של המשרד להגנת הסביבה להגיע לכלכלה מעגלית באמצעות השבת אנרגיה.

 

כיום חלקו של רכיב הפלסטיק בפסולת העירונית בישראל הינו 19%, וצפוי שיעלה לכ- 25% בעשור הבא, בעקבות המעבר לקניות באינטרנט ושימוש נרחב באריזות בעלות משקל ונפח נמוך וחוזק מיכני גבוה. הגידול בכמויות פסולת הפלסטיק יגרום לכך שהעמידה ביעדי המחזור תהיה קשה יותר להשגה. כמו כן, תעשיות הצריכה מאופיינות בשילוב חומרים שונים במוצר הסופי ובאריזתו, מה שמקשה עוד יותר על מחזורם הקונבנציונלי.

 

התקווה שמתקני שריפה או פירוליזה של פסולת ייעלמו בעידן הכלכלה המעגלית, אין לה בסיס. טיפול תרמי בפסולת פלסטיק הוא חוליה משלימה וחיונית לכלכלה כזו. תהליכי פירוליזה, במהלכם נוצרים מהפלסטיק מרכיבי נפט - המשמשים בתורם ליצור חוזר של פלסטיק – הינם חלק בלתי נפרד מכלכלה מעגלית.

 

  • ד"ר ישעיהו בראור היה המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה, ומייעץ כיום לשותפות רא"מ

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה