בנק ישראל מפרסם היום לציבור את התקציב לפעילותו המנהלית בשנת 2021. המועצה המנהלית של הבנק דנה בתכנית העבודה השנתית שלו, אישרה את התקציב השנתי לפעילותו המנהלית, והניחה את התקציב על שולחנה של ועדת הכספים של הכנסת, כמתחייב מחוק בנק ישראל.
תקציב הבנק מחולק למספר תחומי פעולה: מטה וסיוע - תקציבי ההוצאה של הגופים העוסקים בניהול הבנק ובמתן שירותים ותמיכה, ביצוע תפקידי הבנק -תקציבי ההוצאה של חטיבות הליבה, גמלאות, השקעות, הכנסות, עתודה, הדפסת כסף, ניהול נכסי קרן אזרחי ישראל לרווחי הגז ושיתוף נתוני אשראי.
התקציב הכולל של בנק ישראל לשנת 2021 מסתכם ב-996 מיליון ₪, הוא נמוך ב-7.5% ביחס לשנת 2020, בעיקר כתוצאה מקיטון בהדפסת כסף והשקעות הבנק בשנה זו. מתוך סכום זה, סך תקציבי ההרשאה להתחייב לשנת 2021 הם כ-252 מיליון ש"ח.
ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני קיימה דיון בתקציב הבוקר, שעסק בהצגת תקציב בנק ישראל ויעדיו לשנת 2021. בין הסעיפים הבולטים בתקצובם: סעיף מטה וסיוע תוקצב בכ-267.5 מיליון ₪ ובכ-37 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב, לביצוע תקציבי הבנק הוקצו כ-257 מיליון ₪ וכ-19.5 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב, להשקעות הוקצו כ-38 מיליון ₪ וכ-36 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב, להדפסת כסף הוקצו כ-37 מיליון ₪ וכ-43 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב, לשיתוף נתוני אשראי הוקצו כ-81.5 מיליון ₪ וכ-101 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב.
מניתוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי בשנת 2021 עלות העבודה הישירה והעקיפה צפויה להיות כ-444.7 מיליון ש"ח שהם כ-45% מסך התקציב, ועלות הגמלאים צפויה להיות כ-303.2 מיליון ש"ח שהם 30.4% מסך התקציב. סך עלות העבודה והגמלאים מהווה כ-75% מתקציב הבנק לשנת 2021.
עוד עולה מהדו"ח, כי נכון לסוף חודש נובמבר 2020, סך מאזן הבנק היה כ-620 מיליארד ש"ח, מתוכם כ-555.2 מיליארד ש"ח בנכסי מט"ח, והגרעון בהון היה כ-44.4 מיליארד ש"ח. יתרות המט"ח של בנק ישראל בסוף שנת 2020 היו כ-173.3 מיליארד דולר, גידול בשיעור של 37.5% בהשוואה לסוף שנת 2019.
פרופ’ אמיר ירון, נגיד בנק ישראל אמר בועדה: "גם בשנת 21 יהיו חלקים שקשורים במשבר הקורונה, קיימנו צעדים חסרי תקדים במסגרת המשבר, קיבלנו עליהם שבחים, גם מקרן המטבע, קודם כל לעצור את מה שהיה במרץ, ולאחר מכן לוודא שאנחנו בסביבת אשראי מאוד נמוכה, גם הקלות רגולטוריות בקרב הבנקים.
לכולם ברור שבתחום המשבר 2 נקודות שימשיכו להיות במרכז - עסקים קטנים שאנחנו מתמקדים בו, ושוק העבודה בהמשך. בייעוץ הכלכלי לממשלה, היינו מהראשונים שזיהו שזה משבר שונה לגמרי מ-2008 ושצריך להיות פה סיוע תקציבי משמעותי. היינו מעורבים בקופסאות הקורונה ובאלמנטים מרכזיים להתוויית רשת הביטחון שקיימת עד היום. לצד זה היינו מעורבים בתחזיות ואומדן עלות של סגרים וכיוצא בזה.
נעשו צעדים רבים, זה הצריך תשומת לב מיוחדת, עבודה מסורה של עובדי הבנק וגם יצירתיות, וגם נחישות. זה הסיט חלק מהדברים שהתכוונו לעשות במשבר הקורונה, זה מביא אותי לתוכנית 2021, שנרצה לקדם. בראייה קדימה אנחנו כמובן בתחום המחקר שהוא כה חשוב, בן באספקט הכלכלי, והן בצעדים המוניטריים נעשו צעדים מיוחדים.
אחד הדברים שלמדנו זה החשיבות של נתונים בזמן אמת, קיבלנו פרס בינלאומי על זה. זה ימשיך להיות מוקד שלנו – גיוון יכולת האיסוף, אין ספק שהנושא הזה קריטי. לדעת מה קורה בכרטיסי האשראי נותן לנו לדוגמא לדעת אילו תחומים בפתיחת סגר יש בהם רכישות ומה השינוי. אנחנו הולכים לקדם תחומים שונים בעולם המחקר, זו תובנה שהתעצמה במסגרת המשבר.
אנחנו מצליחים לעבוד לפי כל הכללים, ולעבוד גם בקפסולות אבל גם מהבית ובעבודה דיגיטלית, לפני שנה ומשהו, לא יכולנו לחשוב שעסקה תוכל להתבצע במחלקת השווקים בשלט רחוק, היום אנחנו יכולים לעשות את זה וכמובן נמשיך".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני אמר לנגיד: "אני מבין שאתם לא שבעי רצון מהתוכנית הכלכלית החדשה של הממשלה". פרופ’ ירון השיב: "יש אלמנטים מסוימים שיעילים ויש אלמנטים שצריך ללמוד ואולי הם לא היעילים ביותר".
לשאלת יו"ר הוועדה כמה כסף נכנס למדינה מנכסי הגז, במסגרת הקרן שהוקמה לשם כך, השיב ירון כי נכנסו כ-500 מיליון ₪. חברי הוועדה הביעו מורת רוח מהסכום הנמוך שנכנס לקופת המדינה מאפיק זה.
בנוסף קראו חברי הוועדה לנגיד לבחון האם יש שוני בהקצאת ההלוואות לתחום המסעדנות לעומת תחומים אחרים, וכן לבחון את העלאת הריביות של הבנקים במסלולי המשכנתאות לציבור בעקבות הורדת הריבית במסלול הפריים מצד בנק ישראל.
עוד קראו חברי הוועדה לשילובם של כל האוכלוסיות והמגזרים בקרב עובדי הבנק, בהתאם לחלקם באוכלוסייה, עם דגש על האוכלוסייה הלא יהודית והמגזר החרדי.