אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות מתייחס היום בסקירת המאקרו השבועית לצעדי הפד האמריקאי ואומר כי הודעת הפד על הפסקת התכניות לרכישת אג"ח קונצרניות לא צריכה להדאיג אותנו. הכח האמיתי של הבנקים המרכזיים הוא בהצהרותיהם ובמחויבותם לתת תמיכה כשצריך, ומחויבות הפד להתערב בשווקים לא נעלמה".
בשבוע שעבר הממשל הודיע, כאמור, לפד שהתוכניות לרכישת אג"ח קונצרניות, אג"ח מוניציפליות, אג"ח מגובות הלוואות צרכניות (ABS) וההלוואות לעסקים קטנים לא יוארכו מעבר לסוף השנה. מצד שני, התוכניות להזרמת נזילות לטווח קצר (בעיקר לקרנות כספיות ועושי שוק ראשיים) ותוכנית רכישות הלוואות ה-PPP יוארכו ב-90 יום (לפחות).
עד כמה הפסקת התוכניות הנ"ל ובעיקר התוכנית לרכישות אג"ח קונצרניות צריכה להדאיג אותנו? כנראה שלא ממש וזאת משלוש סיבות:
ראשית, מלכתחילה השימוש בכסף שהוקצה לתוכניות אלו לא היה משמעותי כאשר מתוך כ-450 מיליארד דולר שהוקצו ע"י האוצר (ושאפשרו לפד למנף את הסכום עד ל-4 טריליון דולר!), הפד השתמש עד כה בכ-25 מיליארד דולר בלבד. שנית, ההיסטוריה כבר מראה בבירור שהכוח האמיתי של הבנקים המרכזיים הוא בהצהרותיהם ובמחויבותם לתת תמיכה כשצריך.
גם תוכניות רכישות האג"ח הממשלתיות שפועלות כבר מ-2008 עבדו בעיקר על סמך הציפיות מהפד ולא על סמך הרכישות שלו בפועל. במובן זה, המחויבות של הפד להתערב במידת הצורך בשווקים בכלל ובשוק האג"ח הקונצרני בפרט, לא נעלמה. ולבסוף, ההחלטה של הממשל להפסיק את התוכניות הנ"ל "משחרר" למעשה כ-430 מיליארד דולר שניתן להשתמש בהם למטרות אחרות, יעילות יותר מבחינת התועלת הכלכלית שלהן".
לא סתם התגובה של השווקים לאירוע היתה ממותנת. הפד נאלץ להפסיק להפעיל תוכניות שגם כך לא היה בהם שימוש ובמידה ויהיה בהן צורך הוא יקבל בקלות את האישור לחדש אותן. בשורה התחתונה מדובר על נון-אישיו והמשקיעים ימשיכו להתרכז בתגובת הממשלות להתפשטות הוירוס באירופה ובארה"ב מצד אחד ובחדשות לגבי התקדמות החיסונים מצד שני.
אגב, בעיניים של השוק המקומי מדובר על מהלך שהוא בכלל לא רלוונטי כיוון שתוכנית הרכישות של בנק ישראל אינה מבוססת על כסף ממשלתי ולכן בנק ישראל לבדו יחליט מתי לסיים אותה (הערכה שלנו: ממש לא בקרוב).