ב- 1 לינואר 2011 התייקר מחיר הדלק 95 אוקטן בשיעור של 6.4%, שהם 43 אגורות לליטר דלק. התייקרות זו הוסברה בקיומם של 3 גורמים: התייקרות מחיר הדלק בעולם, העלאת הבלו והמע"מ הנגבה עליו ב 23 אגורות ,והתאמות שונות למדד. על פי פרסומים שונים התייקרות נוספת בגובה 12 אגורות לליטר צפויה להיכנס לתוקף בשבועות הקרובים.
המועצה לצרכנות הלינה בעבר על העדר שקיפות ותקינות בעבודת הועדה לקביעת מרווח השיווק במחירי הדלק המפוקחים על ידי המדינה. בין היתר בשנת 2005 הוגש על ידי המועצה לצרכנות בג"צ בנושא, שנדחה רק לאחר שהמדינה נדרשה ע"י ביהמ"ש לבדוק מחדש את חישוביה ואת האופן בו היא ביססה את החלטתה על בסיס מספק של נתונים.
בימים האחרונים פורסם כי דו"ח ה.מ.מ.מ שהוכן לקראת הדיון בוועדה מצא כי קיים פער של כ 30% בין המחיר שמשלם צרכן במרבית מדינות אירופה לבין הצרכן הישראלי. הפער נובע בין היתר מרכיב מרווח השיווק ממחיר הדלק .
רכיב נוסף המייקר את מחיר הדלק לצרכן הישראלי הוא קיומו של מס הבלו. אחת ממטרות הבלו על הדלק היא לייקר את מחירו, כדי לעודד צרכנים לבחור באמצעים חלופיים לנסיעה, בעיקר -תחבורה ציבורית. אולם בשנים האחרונות לא חל כל שיפור בתחבורה הציבורית בישראל באופן שיעודד צרכנים לבחור בנסיעה בתחבורה הציבורית. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים 1998 עד 2008 מראים כי ההוצאות על הרכב גדלו ב 31% וההוצאה על תחבורה ציבורית קטנו בשיעור של 29% . גם ממצאי מחקר שביצעה חברת הייעוץ הכלכלי "אפלייד אקונומיקס" עבור המועצה לצרכנות עולה כי בארבעת העשורים האחרונים גדל היקף הנסועה ברכב פרטי פי 27 לעומת אוטובוסים ציבוריים .
לעמדת המועצה לצרכנות יש להימנע מהעלאת מיסים שמיועדים לעידוד הצרכנים להפחית את השימוש בדלק , כל עוד לא קיימת אלטרנטיבה ראויה לשימוש ברכב פרטי. העדר אלטרנטיבה הופכת את הבלו לדרך להגדלת הכנסות המדינה ממיסים ללא הצדקה .
יש לעמדת המועצה, לבחון את הדרך בה נקבעים רכיבי מחיר הדלק ובעיקר את "מרווח השיווק" כך שישקף את העלויות הריאליות של החברות הפועלות בתחום. בנוסף יש לבחון את אופן גביית הבלו כך שישקף את העלויות החיצוניות הריאליות הנובעות משימוש בדלק ולא ישמש אך ורק כמקור הכנסה ממיסים למדינה.