דולר

דיסקונט: האם השקל ”חזק מדי” ומה המגמה הצפויה בו בעתיד?

בראיה לטווח הארוך אנו ממשיכים להעריך, בדומה להערכתנו בפברואר, כי קיים לחץ מבני להתחזקות השקל מול סל מטבעות העיקריים במערב

חדשות ספונסר 18/11/2020 12:02

א+א-

שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים בחדר עסקאות דיסקונט, מפרסם היום סקירה בנושא התחזקות השקל. קצביאן מתייחס לכותרות שעלו בהקשר המטבע הישראלי בחודשים האחרונים - "השקל מנותק מהמצב הגרוע בכלכלה המקומית", "לא יתכן שהדולר-שקל נסחר מתחת ל-3.4" - ואומר כי לכאורה טענות אלו נכונות. הדולר-שקל נסגר בסוף המסחר ב-17/11 ברמה של 3.35 ובכך נרשמה הפעם ה-35 השנה שבה השקל נסחר מתחת לרמה של 3.4, מספר שיא של ימים מאז 2008.

 

מגמות אלו התרחשו לצד חולשה חדה בכלכלה המקומית. לפי תחזית קרן המטבע מאוקטובר התוצר הישראלי ירשום ב-2020 נסיגה ריאלית של 5.9%- נתון שהינו גרוע יותר מהצפי הגלובלי (4.4%-). הצמיחה ברבעון השלישי היתה אומנם חזקה יחסית, אך היא די דומה לצמיחה במדינה כמו גרמניה ונמוכה ביחס למדינות הגדולות האחרות בגוש האירו.

 

אם נוסיף לכך את חוסר היציבות הפוליטי על רקע התקציב ומספר גבוה יחסית של מאומתי קורונה בישראל (ביחס לגודל האוכלוסייה)- הרי שלכאורה התחזקות השקל נראית מוגזמת מדי. אולם כאשר בוחנים לעומק אינדיקטורים שונים נראה כי רמתו של השקל כיום די סבירה ביחס לסביבת השוק וסביבת המאקרו.

 

ראשית נציין כי המגמה האחרונה של השקל מול הדולר איננה מצביעה על מגמה "יוצאת דופן" של המטבע הישראלי. ב-2019 השקל התחזק מול כל מטבעות המערב וכמעט מול כל מטבעות השווקים המתפתחים.

 

השנה השקל היה רק "במקום טוב באמצע" מבחינת הביצועים שלו אל מול הדולר האמריקאי. העובדה שסל המטבעות שאותו בוחן בנק ישראל נסחר בסוף אוגוסט בשפל מול השקל (וכיום נסחר קרוב לרמה זו) נבעה בעיקר מהחולשה של הדולר בעולם. הסיפור של התחזקות השקל מול הדולר הוא למעשה הסיפור של היחלשות הדולר מול מרבית מטבעות המערב.

 

נקודה שניה היא הערכתנו כי הרמה של הדולר-שקל כיום תואמת את תנאי המאקרו והשוק המקומיים והגלובליים, כל עוד הם לא ישתנו לרעה. הערכה זו נתמכת על ידי מספר ניתוחים שונים. ראשית בחנו את השווי של רמת הדולר-שקל אל מול השווי הנגזר מכח הקניה של מטבעות אלו.

 

כיום למרות שהשקל נסחר בשיא מול הדולר (מאז 2008) , חוזקו היחסי רחוק מערכי הקיצון שהיו בסוף ינואר 2018, או בסוף יוני 2017. במילים אחרות: גם אם לפי מודל כח הקניה השקל יקר יחסית להיסטוריה - לא ניתן לומר שהשקל נסחר באופן קיצוני מדי , אפילו בהשוואה לערכי הקיצון בשנים האחרונות.

 

ניתוח שני שביצענו הוא ניתוח המגמות בחשבון השוטף ובהשקעות הישירות (נטו) בישראל לעומת המגמה הכללית של הסל-שקל. ההשקעות הישירות בישראל (FDI) עמדו על 10.8 מיליארד דולר, הרמה הגבוהה ביותר מאז סוף 2018.

 

נתוני התוצר שפורסמו השבוע מצביעים על סבירות גבוהה להמשך העלייה בחשבון השוטף גם ברבעון השני, עניין שתומך בהתחזקות של השקל. במילים אחרות: חוזקת השקל נובעת מ-Flow כלכלי אמיתי של כסף שנכנס לישראל.

 

גם בחינה לטווח הקצר של רמת השקל מול פרמטרים שונים (הדולר בעולם, שערי המניות ועוד) לא מצביעה על עיוות חזק מדי ברמתו של השקל. באם לא יהיה שינוי בתנאי השוק וברמת הדולר בעולם, או התערבות של גורם חיצוני (בנק ישראל) אין סיבה מיוחדת שהשקל ירשום היחלשות ניכרת בטווח הקצר.

 

בראיה לשנים הבאות נראה כי החשבון השוטף ימשיך להיות ברמה גבוהה בהשוואה למדינות אחרות בעולם, כך שה- Flow הכלכלי ימשיך לתמוך בשקל חזק. כך למשל תחזיות קונצנזוס הכלכלנים בעולם מראות כי החשבון השוטף בישראל הינו גבוה יותר מאשר בכל אחד מגושי המדינות בעולם. עובדה מעניינת עוד יותר היא הצפי "לעליית מדרגה" בעודף בחשבון השוטף של ישראל ב-2021+2022 (לעומת השנתיים הקודמות), לעומת שינוי מתון יותר/ שלילי הצפוי במדינות אחרות.

 

בטווח הקצר, אישור דירוג האשראי של ישראל וצמיחה חזקה מהצפי ברבעון השני תמכו ככל הנראה במגמת ההתחזקות של השקל בימים האחרונים. הגירעון הממשלתי יעלה אומנם בחדות על רקע משבר הקורונה, אולם מדובר בתופעה הקיימת במדינות רבות בעולם, כך שההשפעה על השקל מתונה יחסית (אם בכלל..).

 

המשקיעים הזרים בוחנים בעיקר את רמת החוב-תוצר וזו צפויה עדיין להיות ברמה נמוכה יחסית למדינות רבות במערב. בנק ישראל עשוי להתערב מדי פעם במסחר , אולם בסופו של דבר, וכפי שציינו, המגמות המבניות יקבעו את מגמת המסחר בשקל מול המטבעות השונים בעולם.

 

ברמה הגלובלית המגמה של הדולר בעולם והמגמה בשוק המניות הגלובלי (שמתואם עם חוזקת השקל) תשפיע כמובן גם כן על המגמה בדולר-שקל. מאז הבחירות לנשיאות הדולר נחלש כמעט מול כל המטבעות העיקריים בעולם וכך היה גם מול השקל.

 

הבנקים המרכזיים בעולם עשויים להשפיע גם הם על המסחר בדולר בעולם ולכן גם מול השקל. המדיניות עליה יכריז ה- ECB ב-10/12 (האם יצליח להחליש את האירו?) , מדיניות הפד- כל אלו עשויים להשפיע על המגמה בדולר בעולם ולכן אולי גם על השקל.

 

בשורה התחתונה: בראיה לטווח הארוך אנו ממשיכים להעריך (בדומה להערכתנו בפברואר) כי קיים לחץ מבני להתחזקות השקל מול סל מטבעות העיקריים במערב. 

 

 

 

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה