טור דעה

חג המולד הגיע מוקדם השנה – לבנקים

מהאנשים שהביאו לכם את המשיכות מהחיסכון הפנסיוני; עו"ד אבי נדלר על תמריצי בנק ישראל בסיוע לעסקים קטנים

עו”ד אבי נדלר 10/11/2020 15:55

א+א-

בנק ישראל הותיר לאחרונה את הריבית על 0.1% חרף העמקת המיתון ורמות השיא של השקל. בעוד בתעשיית היי-טק אנו ממשיכים ללוות גיוסים גדולים בהיקפים הולכים וגדלים של כסף זר שנכנס לחברות הישראליות (בעיקר בחברות היי-טק מבוססות שכבר גייסו בעבר).

 

ביתר ענפי המסחר והתעשייה התמונה עגומה: התוצר נפגע, האבטלה בשיא, והשקל ממשיך להיות חזק מדי. גם בהיי-טק, כדאי לדעת, חלק ניכר מכספי ההשקעות הזרות משמשים את החברות בעיקר לצרכי גדילה והתפתחות בחו"ל.

 

כאשר השקל חזק, יצואני סחורות ושירותים ישראלים מרוויחים פחות שקלים ורווחיותם נפגעת. אלו כידוע מתמודדים גם עם מדיניות החל"ת הפופוליסטית שמעודדת אבטלה בתשלום, במקום לעודד מעסיקים בתמריצים עבור המשך העסקה וגיוס של עובדים, כעת נאלצים דווקא העסקים שמכניסים כסף זר למדינה להתמודד גם עם שקל חזק מדי - לכאורה מהחזקים במטבעות העולם.

 

פוליטיקאים אוהבים להתהדר בשקל חזק כאילו יש להם תרומה כלשהי לכך. הקניות בדיוטי (זוכרים?) זולות יותר, החופשה בחו"ל זולה יותר, גם הקניות בבלאק פריידיי הבא עלינו לטובה.

 

זוהי אשליה להמונים. המפעלים והחברות מוטי פעילות חו"ל הם לרוב המעסיקים הגדולים במשק ואחראים, באופן ישיר, וגם בעקיפין בסדרה של מעגלים של עובדים ונותני שירותים מכל התחומים, להכנסות רבות למדינה.

 

הפגיעה ברווחיות היצוא, ומשם ההשפעה על התעסוקה, הביקושים לשירותים וסחורות, רמת החיים, ההוצאה - באה כמו מפולגת שלגים. משם כדור שלג ממשיך אל הכנסות המדינה והצמיחה ואל השירותים הציבוריים כמו מערכת הבריאות והרווחה.

 

המענה למיתון ולמטבע מקומי חזק מדי הוא הורדת ריבית, זו המחסנית שיש לבנק המרכזי. אלא שבריבית של 0.1% המחסנית ’דה-פקטו’ ריקה. בראי התקופה, אם נפזול לאמירויות נראה כי הדירהם האמירתי אשר דומה בערכו לשקל, שומר על ערכו מול הדולר לאורך שנים ארוכות וסביבת הריבית באמיריויות גבוה בהרבה.

 

שחקני המט"ח מבינים שלמטה מכאן, קשה לרדת, ואין לאן. הכדור האחרון במחסנית נותר לקטסטרופה גדולה יותר, ואם להוריד ריבית לא ניתן, פונים לפעולות מ’סדר שני’ מגובות בסדרה של הודעות יח"צ.

 

בעוד אנו מתאוששים מפקידים שלא יודעים דאגה כלכלית מהי המעודדים את העצמאים להשתמש בחסכונותיהם הפנסיוניים, בנק ישראל הודיע על העמקת רכישות האג"ח הממשלתיות (פעולה אשר תשפיע על תשואות האג"ח הממשלתי, ובכך בשאיפה להוזיל את עלויות האשראי בשוק) והודיע בשער בת רבים על הלוואות לבנקים בריבית שלילית של מינוס 0.1%.

 

נסביר: הציבור (באמצעות בנק ישראל) ילווה לבנקים מיליארדים לשם מתן אשראי לעסקים קטנים בריבית נמוכה ובתמורה הבנקים לא יצטרכו לשלם ריבית אלא בנק ישראל ישלם לבנקים ריבית על כך. חג המולד אכן הגיע מוקדם השנה - לבנקים. עם ההודעה מניותיהם בבורסה זינקו.

 

אלא שהפקידים מנותקים השטח. בעסקת מימון הריבית היא רק נדבך אחד. על אלו מתווספים התחייבויות משפטיות ופיננסיות רבות, בראשם הבטוחות והערבויות האישיות והכל תחת הסנקציה של העמדה לפירעון מיידי. מעולם לא נתקלתי בעסק קטן שלא נדרש לחתום על ערבות אישית של בעל העסק לבנק. לא תמצאו בהודעות היח"צ של בנק ישראל ולו אזכור למכלול תנאי האשראי.

 

גם הלוואה בערבות מדינה נדרשת ערבות אישית. היינו: אחרי שמנגנוני הגבייה היעילים של הבנקים יסיימו לנער כל שקל שיפול מהלווה המסכן מערבויות אישיות, הבנקים יפנו למדינה כדי לסגור מולה את היתרה. היכן שאנו, הציבור, משלמים לבנקים כסף כדי לתת אשראי לעסקים קטנים - ראוי שנכתיב תנאים טובים יותר.

 

הכותב עו"ד אבי נדלר, הוא ראש מחלקת החברות, החוזים המסחריים וההייטק במשרד ENF אלי, נדלר, פריידין ושות’

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה