אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות מפרסם היום את סקירת המאקרו השבועית, המנתחת את השפעות הבחירה בביידן.
גרינפלד מסביר כי אם לא יהיו הפתעות (ולא יהיו, היתרון של ביידן במדינות המפתח גדול מדי), הניצחון של ג’ו ביידן במרוץ לנשיאות ארה"ב מסמל יותר מכל את סיום העידן בו מנהיג העולם החופשי ממליץ לאזרחיו לשתות אקונומיקה. במסגרת תחושת החזרה לשפיות אנו חוזרים גם למצב עולם בו יש פחות הפתעות וקל יותר להעריך כיצד תתנהל המדיניות הכלכלית של הממשל האמריקאי.
מכיוון שביידן יאלץ כנראה להסתדר עם סנאט שנותר בשליטה רפובליקנית, סביר להניח שהתוכנית הכלכלית הגרנדיוזית של הדמוקרטים לא תצא לפועל. עם זאת, אנו עדיין מעריכים שביידן יצליח ליישם תוכנית שמקובלת על שתי המפלגות כבר עם כניסתו לתפקיד, כלומר בסוף ינואר (עד אז טראמפ כנראה ימשיך להיות מפסיד גרוע יותר אפילו מארסן ונגר ולא יאפשר לשום תוכנית לצאת לפועל).
אז מה צפוי להיות בתוכנית? נתחיל ממה שכנראה לא יהיה בה: מכיוון שהתוכנית צריכה להיות מקובלת על שתי המפלגות, הדמוקרטים יאלצו לוותר על נושאים רגישים פוליטית כמו המהפכה הירוקה שלהם, העלאת מיסים או רפורמת בריאות כלשהי. מצד שני, שני הצדדים מבינים, בטח על רקע העליה בתחלואה בארה"ב, שיש צורך התוכנית תמיכה נוספת למשק ולכן סביר להניח שתמריצים למעסיקים כמו הלוואות ה-PPP יימשכו, תשלומי דמי האבטלה המוגדלים יוארכו ואפילו התמיכה הפדרלית במדינות וברשויות המקומיות תורחב על מנת שאלו ישקיעו בתשתיות.
בסך הכל אנו מעריכים שהתוכנית הפיסקאלית החדשה תהיה בהיקף של קצת יותר מטריליון דולר, כלומר כ-5%-4% מהתוצר. מכיוון שהתוצר האמריקאי נמוך כיום בכ-3.5% מרמתו ערב המשבר, גם אם המכפיל הפיסקאלי של צעדים כאלו, שאינם מייצרים מנועי צמיחה אלא בעיקר משלימים חוסרים, נמוך מ-1, עדיין מדובר על תוכנית מספיק רחבה כדי לאושש את המשק האמריקאי ולהחזיר אותו למסלול.
מחוץ לנושא התוכנית הפיסקאלית אנו מעריכים שביידן ישאף ליישם את המדיניות שלו הן בצד הרגולטורי והן בצד של יחסי הסחר של ארה"ב עם העולם. ביידן ישאף לחזק את הרגולטורים בשונים על ידי מינויים בהתאם לאג’נדה שלו ושל מפלגתו ויפעל להגברת הרגולציה על המערכת הפיננסית, על סקטור האנרגיה המסורתית ועל ענקיות הטכנולוגיה.
מהלכים אלו לא דורשים אישור של הקונגרס אלא רק תמיכה ציבורית ונדמה שלביידן יש את התמיכה הזו. באופן דומה, ביידן יפעל כנראה מצד אחד לשקם את יחסי הסחר של ארה"ב עם אירופה, הודו ויפן ומצד שני להמשיך לייצר לחצים על סין על מנת להקשות עליה ככל שניתן להגשים את שאיפתה להפוך למעצמה טכנולוגית.
בהקשר זה, בניגוד לטראמפ, ביידן יתמקד כנראה בתחום הטכנולוגיה ולא בסחר באופן כללי כך שהוא צפוי לבטל מתישהו את המכסים שטראמפ הטיל על סין אך להמשיך ופעול נגד חברות טכנולוגיה סיניות בכלל ונגד גניבת קניין רוחני אמריקאי בפרט.
עוד מתייחס גרינפלד בסקירתו לשוק העבודה האמריקאי שממשיך להתאושש ומסביר כי דו"ח התעסוקה של חודש אוקטובר היה בהחלט מרשים כאשר המשק האמריקאי הוסיף במהלך החודש 638 אלף משרות חדשות, זה למרות ש-147 אלף עובדים זמניים במסגרת מדגם האוכלוסין של 2020 פוטרו לאחר שסיימו את תפקידם.
בכל זאת, מכיוון ששפיכת מים צוננים על כל מה שטוב זה הכיף שלנו בחיים, כדאי אולי לציין שמבחינה של פערי התעסוקה לפי ענפים בין סוף אוקטובר לבין התקופה שלפני הקורונה, ניתן לראות שהפערים בענפים שאינם נפגעי הקורונה הראשיים כמו תרבות ומסעדות כבר אינם גדולים. לכן, נדמה שללא הקלה משמעותית בתחלואה (מה שכרגע לא נראה באופק), קשה יהיה למשק האמריקאי לייצר מספרים כאלו בהמשך וסביר יותר שקצב תוספת המשרות הממוצע ירד בכחצי לעומת זה של החודשים האחרונים.
גולת הכותרת של דו"ח התעסוקה היא הירידה בשיעור האבטלה שירד בחודש אחד מ-7.9% ל-6.9%. ידידינו בקפיטל אקונומיקס מציינים בהתלהבות שאחרי המשבר הפיננסי לקח למשק האמריקאי הרבה יותר זמן להתאושש ושרק בסוף 2013 האבטלה ירדה לכזו רמה. על מנת לשמור על המוניטין הפולני נציין רק שתי עובדות שהופכות את ההשוואה של שוק העבודה היום לזה של תחילת העשור הקודם להשוואה בין תפוחים לסירות גומי:
בגלל המאפיינים של המשבר הנוכחי ובעיקר אי הוודאות קצרת הטווח, מדידת האבטלה כיום היא מעט בעייתית ומושפעת מההגדרות השונות של אבטלה. אם בוחנים את יחס העובדים לאוכלוסיה בארה"ב בתמונה הרבה פחות ורודה כאשר זה עומד כיום על 57.4%, נמוך בהרבה מרמתו ערב הקורונה (61.1%) ואף נמוך יותר מהשפל שנרשם במהלך המשבר הפיננסי (58.2% בנובמבר 2010).
מידת ההתערבות של הממשלה בשוק העבודה במשבר הנוכחי היא חסרת תקדים כאשר לא רק שהמעסיקים מתומרצים לא לפטר ו/או להחזיר עובדים לעבודה אלא גם שרשת הביטחון שנפרשה עבור הסקטור העיסקי מונעת מעסקים רבים לקרוס ובכך מאפשרת להם להשאיר את הראש מעל המים ואת העובדים מועסקים. זו אמנם הנשמה מלאכותית אבל זה כרגע הטרנד העולמי אז מי אנו שנתלונן?