מיטב דש: מעריכים שבנק ישראל עשוי להוריד ריבית לאפס בהחלטתו השבוע

ההתאוששות במשק הישראלי התקדמה בקצב מהיר יחסית לפני הטלת הסגר; גם אחריו היא עשויה לחזור לקצב זה אם יינתנו תמריצים מספיקים

חדשות ספונסר 19/10/2020 12:54

א+א-

אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש מתייחס בסקירת המאקרו והשווקים השבועית שלו לסגר והשפעותיו על המשק ואומר כי בחודש של הטלת הסגר היו לא מעט הפתעות לא אופייניות במדד המחירים.

 

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.1% לעומת התחזית שלנו לירידה ב-0.2%. מדד ספטמבר היה אחד המקרים בהם, למרות שבסוף התוצאה הייתה דומה לתחזית, לא מעט סעיפים הפתיעו בכיוונים שונים. בצד הוזלות הפתיעו בעיקר סעיף המזון והבריאות. מנגד, בסעיפים שהנחנו בהם השפעה שלילית של הסגר, כגון ריהוט וציוד, הלבשה, דיור ותרבות נרשמה הפתעה כלפי מעלה.

 

סביבת האינפלציה נותרה ללא שינוי כאשר קצב האינפלציה השנתי עלה ממינוס 0.8% למינוס 0.7% והמדד ללא אנרגיה נותר ברמה של מינוס 0.3%.

 

בסה"כ, התרומה העיקרית להתמתנות האינפלציה מאז תחילת המגפה הייתה של מחירי הדלק, הלבשה, מזון והוצאות דיור אחרות בגלל הורדת מס רכישה. אחרי שהמגפה תסתיים. מחירי הנפט בעולם עשויים להתייקר, לפחות בטווח הקצר, עם חידוש הטיסות ושימוש מוגבר ברכבים פרטיים במקום התחבורה הציבורית בגלל המשך חשש מפני הסיכון הבריאותי, כפי שקורה בסין כעת.

 

סביר להניח שגם מחירי ההלבשה יעלו עקב חזרת ביקושים בכל העולם בו זמנית. גם בסעיפים שסבלו יותר בתקופת המגפה כגון נופש, פנאי וכו’ חזרת הביקושים צפויה לגרום לעליית המחירים.

 

 

ההוזלה במחירי המזון בישראל התרחשה למרות התייקרות הסחורות החקלאיות בעולם. היחס בין המדד של סעיף המזון בישראל לבין המדד הסחורות החקלאיות בעולם במונחים שקליים עלה בחדות מאז שנת 2014. עלייה זו התרחשה תוך יציבות במחירי המזון בישראל וירידה חדה במחירי הסחורות החקלאיות בעולם מאז 2012, במיוחד במונחים שקליים.

 

למעשה עלייה ביחס זה משקפת רווחים גדולים של יצרני המזון בישראל, שלא הוזילו מחירים למרות הירידה במחירי הסחורות החקלאיות. ניתן לראות שעד שנת 2013 כל ירידה ביחס שנבעה בדרך כלל מהתייקרות הסחורות החקלאיות גרמה לעליות במחירי המזון בישראל. המשך ירידה ביחס שהחלה בחודשים האחרונים בגלל התייקרות הסחורות החקלאיות בעולם, עשויה בסופו של דבר לגרום ליצרני מזון לייקר מחירים לצרכן.

 

בשורה התחתונה צופים במיטב שמדד אוקטובר, למרות העלייה העונתית גבוהה יחסית, יעלה ב-0.1% בלבד עקב השפעת הסגר. מדד נובמבר ודצמבר צפויים לרדת ב-0.1%. האינפלציה ב-12 החודשים הבאים צפויה להיות כ-0.5%. אנו מעריכים שבנק ישראל עשוי להוריד ריבית ל-0% בהחלטתו השבוע.

 

קרן המטבע הבינלאומית פרסמה תחזיות הצמיחה לכלכלה העולמית ולישראלית בפרט. הקרן צופה שהכלכלה הישראלית תתכווץ השנה בשיעור של 5.9% ותצמח ב-4.9% בשנת 2021. הדבר המיוחד בתחזית שהקרן צופה צמיחה בקצב שנתי גבוה של מעל 4% עד שנת 2025, למרות שהאבטלה צפויה להתייצב ברמה יחסית גבוהה של 4.7%. ככל הנראה, אחד הגורמים התומכים בצמיחה גבוהה יהיה, לפי הקרן, הגירעון הממשלתי שרק ב-2025 צפוי לרדת מתחת ל-4%.

 

תחזית זו שונה ממה שקרה אחרי המשברים הקודמים בתחילת שנות האלפיים וב-2008-09 בהם הצמיחה והגירעון די מהר חזרו לתוואי שהיה לפני המשבר. לפי הנתונים שהציגה קרן המטבע, התגובה הפיסקאלית של הממשלה בישראל שכללה הוצאות ישירות וערבויות ותמיכות אחרות יחד הייתה במונחי אחוזי תמ"ג כמעט הכי נמוכה מבין המדינות המפותחות.

 

גם היקף רכישות האג"ח של בנק ישראל יחסית לא היה גבוה. הוא רכש כ-23% מסך ההנפקות הממשלתיות נטו שהיו בישראל ובחו"ל מחודש פברואר, לעומת 71% באירופה ו-57% בארה"ב. אם נתייחס רק להנפקות הממשלה שהיו בשוק המקומי, משקל הרכישות של בנק ישראל עולה ל-42%.

 

למרות עלייה בתחלואה ואיומי הסגר, גם בחודש ספטמבר נרשמה עלייה בגביית המסים לעומת שנה שעברה, אומנם בשיעור קטן הרבה יותר מאשר באוגוסט. נתונים אלה מעידים שהתאוששות בפעילות המשק צברה מומנטום יחסית חזק לפני הטלת הסגר.

 

סקר הערכת מגמות בעסקים של הלמ"ס הראה שמצב העסקים לא הורע מאוד בחודש ספטמבר, אך ציפיות לפעילות בשלושת החודשים הבאים ירדו משמעותית. יתכן מאוד שגם היציאה מהסגר הנוכחי תתקדם מהר יחסית אם יינתנו תמריצים מספיקים.

 

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה