אגף הכלכלנית הראשית באוצר מפרסם סקירה כלכלית בנושא השפעת משבר הקורונה על שוק העבודה נכון לחודש אוגוסט 2020 לפיה נכון לחודש אוגוסט היו כ-406 אלף מובטלים לפי הגדרה רחבה הכוללת עובדים שנעדרו מעבודתם בעקבות הקורונה ושיעור האבטלה (הרחב) עמד על 9.8%; בהשוואה לכ-130 אלף מובטלים לפני המשבר ושיעור אבטלה של 3.2%.
בנוסף, כ-62 אלף עובדים פוטרו מעבודתם או שמקום עבודתם נסגר מתחילת המשבר ואינם מחפשים עבודה (במקביל אליהם נוספו כ-50 אלף מועסקים אחרים); וכ-18 אלף נוספים שהפסיקו לעבוד בגלל סיבות אחרות או לא עבדו בעבר, מעוניינים לעבוד עכשיו ולא חיפשו עבודה בחודש אחרון בגלל קורונה ועל כן אינם נחשבים כמובטלים לפי הגדרת הלמ"ס.
אומנם, שוק העבודה צפוי לספוג זעזוע נוסף בחודשים הקרובים כתוצאה מהחמרת ההגבלות והטלת סגר נוסף בסוף חודש ספטמבר, אך הממצאים שעולים מהניתוח יכולים להוות אינדיקציה לפנים של שוק העבודה בחודשים הבאים מבחינת משך ההתאוששות לאחר תקופת הסגר וזיהוי העובדים שצפויים להיפגע.
הניתוח מתבסס על נתוני סקר כוח אדם של הלמ"ס תוך הצלבת תשובותיהם של המשיבים לסקרים החודשיים המייצגים את האוכלוסייה בגילאי 15+ עם נתוני השכר שלהם לשנת 2018.
ההשפעה של משבר הקורונה על שוק העבודה אינה מסתכמת במספר העובדים המובטלים אלא גם במוטיבציה וביכולת של עובדים חדשים להיקלט בשוק העבודה ובהישארות בכוח העבודה של מי שעבד בעבר. שיעור התעסוקה ערב המשבר עמד על 60.9% הוא הגיע לשפל של 40.3% בלבד בחודש אפריל ובחודש אוגוסט עמד על 56.1%. מדובר על ירידה של 4.8 נקודות אחוז שמשמעותה היא ירידה של כ-320 אלף מועסקים בעקבות המשבר.
המובטלים בחודש אוגוסט ממשיכים להתאפיין בשכר נמוך משמעותית ביחס לאלו שמועסקים. שכרם של אלו הנמצאים בחל"ת עמד על 9,600 ₪ , 74% משכרם של המועסקים בחודש אוגוסט. פערי השכר בין הנמצאים בחל"ת והמועסקים נובעים ברובם מפערים בהיקפי המשרה. הנמצאים בחל"ת מתאפיינים בהיקפי משרה (שעות עבודה שבועיות) הנמוכים בממוצע בכ-19% מאלו המועסקים כך ש-70% מפערי השכר החודשיים בינם ובין המועסקים נובעים מהפערים בהיקף המשרה.
הפערים בשעות העבודה נכונים לרוב המוחלט של הענפים, אולם נמוכים יחסית בענפי שירותי המידע והתקשורת; שירותי ניהול ותמיכה; תחבורה; ובתעשייה. כתוצאה מכך שיעור המועסקים במשרה מלאה עלה באופן חד בתקופת המשבר.
בשיא המשבר 15% בלבד מקרב המועסקים עבדו במשרה חלקית בהשוואה ל-22% ערב המשבר, ובחודש אוגוסט 20% עבדו במשרה חלקית. במקביל, עלו שעות העבודה השבועיות למעשה של המועסקים ביחס לתקופה המקבילה אשתקד בממוצע ב-4.4%.
נתון נוסף העולה מן הסקירה הוא ש בחודש אוגוסט היו כ-8.3 מובטלים על כל משרה פנויה במשק – פי 5.7 מאשר היחס ערב המשבר. בכל הענפים חלה עליה משמעותית ביחס המובטלים למשרות פנויות. ממצא זה ממחיש שעיקר הבעיה בשוק העבודה ממשיכה להיות נעוצה בביקוש נמוך של הפירמות לעובדים.
בחודש פברואר היו במשק כ-133 אלף מובטלים וכ-92 אלף משרות פנויות (יחס של 1.4 מובטלים על כל משרה פנויה). בשיאו של המשבר, בחודש אפריל, קפץ מספר המובטלים לשיא של כ-1.56 מיליון ומספר המשרות הפנויות היה בשפל של 37 אלף בלבד. מאז חלה התאוששות במשק ובחודש אוגוסט מספר המובטלים עמד על כ-486 אלף בעוד מספר המשרות הפנויות עלה ל-59 אלף.
אינדיקציות נוספות לכך שעיקר הבעיה בשוק העבודה מצויה בביקוש הנמוך לעובדים מגיעות מעלייה במשך הזמן הממוצע שבו הבלתי מועסקים מחפשים עבודה וששיעור גבוה יחסית של אנשים שאינם בכוח העבודה אך מעוניינים לעבוד מדווחים שאינם מחפשים עבודה בשל מחסור בעבודה מתאימה.
כשליש מהמתייאשים שאינם בכוח העבודה בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בתקופת המשבר היו מעוניינים לעבוד בחודש אוגוסט בעבודה המתאימה להם. רבע מהמעוניינים לעבוד ציינו שאינם מחפשים עבודה בשלב זה בגלל מחסור בעבודה מתאימה, שליש בגלל הקורונה והיתר מסיבות אחרות. המתייאשים מגיעים מענפים רבים והם מתאפיינים באחוז נמוך של הורים לילדים, ייצוג יתר לאוכלוסייה הערבית, ובשכר נמוך יחסית.
מרבית העובדים שיצאו לחל"ת בשיא המשבר חזרו לעבוד בחודשים לאחר מכן. עם זאת, 17% בלבד מהנמצאים בחל"ת בחודש אוגוסט, שרבים מהם אינם עובדים משלביו המוקדמים של המשבר, דיווחו שהם חושבים שיחזרו לאותו מעסיק - ירידה של 20 נקודות אחוז בהשוואה לחודש מאי.
10בדומה לממצאים מחודש יוני, מרבית המובטלים, כולל הנמצאים בחל"ת, הינם גברים (53%), מבוגרים מעל גיל 35 (53%), ובעלי משפחות (60% נשואים או גרושים ול-49% יש ילדים עד גיל 17). עם זאת בחודש אוגוסט חלה ירידה קלה בשיעורם של המובטלים בעלי תואר אקדמי וחלה ירידה בולטת במספר המובטלים בענפי המסחר; השירותים המקצועיים; החינוך; ושירותי התחבורה.