ראיון

פרופ’ רפי מלניק: ”ההנהגה נכשלה” – כך ישראל תצא מהמשבר

הממשלה צריכה להקים צוות של כלכלנים ואנשי מפתח במשק שיתכננו את המהלכים של אחרי החיסון, כאשר נחזור לתפקוד נורמלי

אקס פקטור 30/09/2020 11:36

א+א- 1

חצי שנה מתחילת משבר הקורונה בישראל וכמעט שבוע לתוך הסגר השני, כשאנו מתוודעים לכך שהוא עשוי להמשך חודש ויותר, זו הזדמנות לשאול איפה אנחנו נמצאים ולאן מועדות פנינו? האם נבואות הזעם שדיברו כבר באפריל על עשור אבוד לכלכלת מדינת ישראל עדיין תקפות? מה צריך לעשות עכשיו? ואיזה ציון מקבלת הממשלה עד ההתמודדות הכלכלית עם המשבר עד עכשיו?

 

בראיון לספונסר עם פרופ׳ רפי מלניק, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים של המרכז הבינתחומי הרצליה ולשעבר חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, הוא נשמע החלטי: "להנהגה פה מגיע ציון נכשל".

 

אתה אופטימי או פסימי לגבי יכולת ההתאוששות של המשק מהסגר הזה ואולי גם מהסגר הבא אחריו בהנחה שחיסון יגיע לכאן רק באזור הקיץ-סתיו הבא ?

 

"זה משבר שהעולם לא התנסה בו מאז משבר שנות השלושים, אז קשה להיות אופטימי משום שיש פה אי וודאות גבוהה, אנחנו לא לגמרי מבינים את קשרי הגומלין בין המצב הבריאות לכלכלי במצב הזה, אם כי יש כבר יש כמה תובנות שהתקבלו בחצי השנה האחרונה. 

 

אחת הבעיות הכי קשות היא התנהלות הציבור בתקופה של פנדמיה שהיא שונה מאוד מההתנהגות שלו בזמנים רגילים. ז"א שמה שלמדנו בכלכלה על תגובת הציבור לתמריצים מסוימים כמו חלוקת מענקים ללא הבחנה (שזו כמובן טעות לדעתי) או למדיניות ממשלתית מסוימת פחות עובדת בתקופת פנדמיה, ואלו דברים שחייבים לקחת בחשבון אחרת אנחנו מבזבזים כסף ותקציבים שנזדקק להם אחרי התקופה הזו."

 

"אם אתה מחלק כסף לאנשים כך שההכנסה הפנויה תגדל, בזמנים רגילים זה אמור להגדיל ביקושים וצריכה, אבל בתנאים של פנדמיה כשמשקי הבית עומדים מול אי וודאות קיצונית זה לא מביא לתוספת תצרוכת ואנשים דווקא מגדילים חיסכון - לכן לזה אין אפקט ממריץ לכלכלה – כל הצעדים שנעשו מתאימים לתנאים רגילים ולא לתקופה כזו."

 

אבל איך זה מתיישב עם העובדה שבנק ישראל הציג ירידה בנתוני התוצר של המשק הישראלי שהיו בין הפחות קשים לעומת משקי המדינות המערביות האחרות בעולם ועוד יותר עם העובדה שלפני הסגר השני הצפי היה לגידול של 10% בתוצר ברבעון השלישי ו-10% נוספים ברבעון הרביעי?

 

"התחזיות לא היו מבוססות!" טוען מלניק "אני לא הבנתי על מה הם מבססים אותן. נניח שמשחררים את הסגר, עדיין יש בעיה של ביקוש ברמה המצרפית, אין ביקוש להשקעות, המגזר העסקי לא פנוי לחשוב על השקעות כרגע וחושב רק איך לשרוד, אין ביקוש לייצוא, כי העולם במיתון עמוק – לא ברור לי מאיפה התחזיות שנבעו צמיחה מאוד אופטימית ואני הערתי על כך לבנק ישראל – לא קניתי את זה. 

 

זה נכון שבתקופת הקיץ הייתה התאוששות בפעילות, אבל היא הייתה חלשה מאוד ורמת הפעילות הייתה נמוכה, היינו רחוקים מלחזור למצב שבו המשק היה לפני זה ורחוקים מאוד ממצב של תעסוקה מלאה בה היינו לפני פרוץ המשבר."

 

מלניק בכל זאת מוצא נקודת אור חשובה ומסביר כי "יש דבר אחד נכון שהממשלה עשתה, היא נתנה עוגן כלכלי של שנה קדימה עד קיץ 2021 למובטלים ולעסקים הקטנים ולעצמאים – זה מסוג הצעדים הנכונים להתמודדות עם הבעיה, שנותנים ביטחון ומקטינים אי וודאות שזו הבעיה הכי קשה כרגע. 

 

יחד עם זאת הממשלה לא עשתה כמה צעדים שלטעמי היו חיוניים לתקופה הזו, משום שכאמור המדיניות הרגילה לא עובדת במצב הזה וצריך להתחיל לחשוב מה קורה ביום שאחרי." 

 

אז מה הכשלים העיקריים בהתמודדות עד כה עם המשבר ומה צריך לעשות בנדון?

 

"לצורך זה כמה נקודות: ראשית, צריך לחזק את מערכת הבריאות – נכנסנו עם מערכת בריאות מוחלשת ולא ערוכה כפי הנדרש, אנחנו נגיע לחודשי החורף ונחוש את חוסר היכולת של המערכת לטפל בצרכים שיהיו לנו לקראת סוף נוב’ תחילת דצמבר.

 

שנית, יש לטפל במערכת החינוך - זה בלתי מתקבל על הדעת ובלתי נסבל שבמאה ה-21 ב"סטארט ניישן" יש ילדים שאין להם מחשב ורוחב פס מתאים כדי להיות מחוברים לעולם וללימודים מרחוק – אפשר היה להתארגן בקפסולות חכמות ולנצל מבנים פנויים עבור מערכת חינוך נורמלית בכיתות קטנות ולהקטין למינימום את הלמידה מהבית.

 

בנוסף, יש לשקם את מערכת הרווחה - כלכלת ישראל הייתה וממשיכה להיות קמצנית מאוד בטיפול באנשים נזקקים, זו תקופה שלא ניתן לסמוך בה על כוחות השוק, העמותות והגופים שנכנסו לחור שהממשלה השאירה במשך השנים כדי לטפל בנזקקים האלה לא יכולות את אותו מענה שלפני הקורונה.

 

כמו כן, חייבים להקים מערך רחב של הכשרה והסווה מקצועית – ברור כבר היום שהמקצועות והבקושים לעובדים אחרי הפנדמיה הזו יהיו שונים ממה שהיו לפניה – יהיה כאן מעבר גובר לעבודה און ליין ולמחשבים וחייבים כאן הרבה עובדים שמסוגלים לתת מענה לעבודה ברשת. זה מאוד חיוני, ולמרות שהממשלה הצהירה שיש לה כוונה לעשות משהו בנושא, עד היום ראינו שרק מדברים הרבה ולא עושים כלום בנושא.

 

ודבר אחרון - יש כאן מחדל ברמה הלאומית: אנחנו עובדים בלי תקציב לאומי – עבודה ללא תקציב זו שפיכת שמן למדורה של אי וודאות, אנחנו לא יודעים מה המדינה מתכננת לעשות ואיך תממן את הדברים שהיא הוגה – הכל בשליפות לא שקופות. רק לפני 3 שבועות שר האוצר הודיע שמתחילים לעבוד על תקציב 2021 – אבל יכול להיות שהוא יוגש רק במרץ 2021, נחיה ונראה."  

 

עד כאן הכשלים שלא טופלו, אבל לפרופ’ מלניק יש כמה הצעות בונות להמשך ההתמודדות: "נקודת המוצא שהתייחסתי אליה קודם היא שאנחנו חייבים לספק את המינימום לכל ה’לא עובדים’ לתקופה של מינ’ שנה. במקביל, הממשלה צריכה להקים צוות של כלכלנים ואנשי מפתח במשק שיתכננו את המהלכים של אחרי החיסון, אז נחזור לתפקוד נורמלי ונוכל לעשות את הדברים טוב ונכון כשמה שייצור וודאות היא התנהגות הציבור שתחזור להיות נורמלית.



יש לגבש פה תוכנית מקיפה כמו תוכניות שכבר ראינו בעבר דוגמת תוכנית הייצוב של 85’ או של קליטת העלייה של ראשית שנות ה-90 עם תקציבים מאוד גדולים ומערך שיקולים רחב שבמרכזו צריך טיפול בתשתיות המשק – זה נושא שהוזנח 30 שנה ויותר לפי נתוני החשבונאות הלאומית ישראל משקיע רק 2% מהתוצר שלה בתשתיות וצריך להגדיל את זה ל-4% תוצר.

 

פה דרוש תכנון משום שתמיד כשמגיעים להכרעות בנוגע להשקעות, משרד האוצר אומר שהוא לא ערוך לזה וממסמס – זה הזמן לעשות את התוכניות והמכרזים האלה – זה צריך להיות לב התוכנית של הוצאת המשק מהמיתון שנהיה בו אחרי החיסון. לתת היום נגישות לאינטרנט זה כמו לספק מים וחשמל לאזרחים."

 

לסיום, האם האסטרטגיה שבה נתניהו נוקט דה יורה, שיטת האקורדיון (לסגור ולפתוח את המשק ע"פ מצב התחלואה בהעדר חיסון), היא הנכונה והאם אתה חושב שהמשק הישראלי יצליח להתאושש מהמשבר הזה באיטיות או במהירות?

 

"אני חושב שהתפישה של האקורדיון מוטעית מיסודה – אנחנו צריכים לקראת סוף הסגר הנוכחי להשתחרר בצעדים מתונים, להמשיך בהם 3-2 שבועות כדי לראות שזה לא בורח לנו ולהתקדם לפתיחה נוספת – יציאה איטית והדרגתית תוך כדי טיפול בשרשראות ההדבקה היא הדרך ואז לא נצא משליטה. תסתכל על ניו יורק שמשתקמת וחזרה להפעיל אתמול את מערכת החינוך, אני לא רואה גל שני בעוצמה של הגל הראשון שם. 

 

לגבי ההתאוששות אני נוטה להסכים שההתאוששות תהיה מהירה, אבל רק אחרי החיסון, לא לפניו! למרות זאת אני חושב שחזרה לתעסוקה מלאה כפי שהיינו בה לפני הקורונה לא תקרה תוך שנה שנתיים אלא רק תוך 4-5 שנים, לצד צמיחה מהירה עם שיעורי אבטלה מאוד גבוהים."

תגובה אחת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה
  1. 1
    עברנו את ה800 חולים קשה.

    לשם שינוי השוק כאן "מתנהל בבגרות" גם מחזור מסחר נמוך יחסית אולי זה מעיד על תחתית ברמות האלו.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    ליטל ג'ון 30/09/2020 11:39