"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון, מעריכים בסקירתם השבועית כי ככלל, אין אנו מוצאים אטרקטיביות בהשקעה בשוק האג"ח הממשלתי בעת הזו. לדבריהם, המשך העלייה מתחלואה בקורונה בישראל והעובדה כי המשק נכנס לסגר כללי נוסף העלו בשבוע האחרון את פרמיות הסיכון המקומיות.
נראה שמגמת העלייה בפרמיות הסיכון המקומיות צפויה להימשך בשבועות הקרובים, ולכן הסיכון בהשקעה בחלקים הארוכים של העקומים ממשיך להיות גבוה יחסית ולכן מומלץ להימנע מהשקעה לטווח ארוך הן בעקום השקלי הלא צמוד והן בצמודי המדד ולהמשיך ולהשקיע במח"מ קצר יחסית.
בהקשר זה הם מציינים כי המשך הסגר והמגבלות על המשק עשויים להביא את בנק ישראל לעלייה בהתערבות בשווקים ואולי אף לשקול הורדת ריבית קלה נוספת לרמת האפס. נראה שבנק ישראל עשוי להגביר את הפעילות המוניטארית המרחיבה במסגרת הודעת הריבית הקרובה בעיקר על ידי כלים תומכי אשראי (הרחבת והעמקת תכנית הרכישות ו/או ההלוואות לבנקים בריביות נמוכות במיוחד) אך גם לא ניתן לפסול עוד הורדת ריבית לרמת האפס למרות חוסר האפקטיביות של מהלך זה.
ביחס לאפיק האג"ח הקונצרני מעריכים בפמן ורזניק כי רמת המרווחים הנוכחית איננה צפויה לרדת באופן משמעותי ולכן מומלצת המשך השקעה דפנסיבית באפיק.
בפמן ורזניק מתייחסים גם למסחר במט"ח ומציינים כי העלייה בפרמיית הסיכון בשוק באה גם לידי ביטוי בהיחלשות בשער השקל ביחס לדולר וביחס לסל המטבעות. ביחס לדולר ההיחלשות מוסברת בעיקר על ידי מהלך ההתחזקות של הדולר בעולם בשבועיים האחרונים בעיקר על רקע התחדשות הירידות בשוקי המניות בעולם, בעיקר, על רקע עלייה בתחלואה מקורונה במקומות רבים בעולם והחשש להאטה בהתאוששות הכלכלית העולמית.
ההיחלשות מול הסל משקפת את העלייה בפרמיית הסיכון המקומית כאשר השקל נסחר בשפל של קרוב ל- 5 חודשים ביחס לסל המטבעות. נציין כי מראשית חודש ספטמבר רשם השקל היחלשות של קרוב ל- 2% מול סל המטבעות". עם זאת, הם מציינים כי "במחצית הראשונה של שנת 2020 העודף בתנועות ההון (נטו) הנכנסות למשק נשמר ואף עלה ביחס ל-2019.
ככל שהיקף ההשקעות יימשך בקצב הנוכחי, נראה כי שנת 2020 תסתכם בעודף משמעותי בתנועות ההון הנכנסות. נתון זה משקף אמון במשק הישראלי למרות המשבר. התפתחות זו, לצד גורמים נוספים, כמו עודף מתמשך בחשבון השוטף של מאזן התשלומים וכניסת ישראל למדד WGBI, מהווים גורמים אשר תומכים בחוסנו של השקל גם בהמשך השנה.
ביחס להשפעת הסגר השני מציינים בפמן ורזניק עוד כי המשבר הנוכחי מתאפיין בחוסר אחידות בעוצמת הפגיעה במשק ובציבור הישראלי. מדובר לרוב בפגיעה גדולה במיוחד באוכלוסיות ובענפים שהיו חלשים מלכתחילה ובהם לרוב משולם שכר נמוך. זאת, לצד פגיעה ענפית משמעותית בענפי הפנאי והבידור, תיירות, שירותי אוכל ועוד. הסגר הנוכחי צפוי להחמיר את הפגיעה בקבוצות אלה.
בפמן ורזניק מתייחסים גם לשוק האג"ח הממשלתי בארה"ב ומציינים כי עליית הגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים של ארה"ב משקפת במישרין את הפתיחה המחודשת של פער בין החיסכון הלאומי הגולמי לבין ההשקעה הגולמית בארה"ב, מצב שיכול להוביל בסופו של דבר לעליית תשואות בשוק האג"ח בארה"ב. הדבר איננו קורה בינתיים משום ההתערבות המסיבית של הפד בשוק האג"ח, תוך יצירה של מצב של "וויסות" רמת התשואות, זאת גם אם הפד נמנע מלנקוב ביעד מוצהר לרמת התשואות הרצויה לו.
המשמעות היא שבבוא העת, כאשר הפד ישוב ויצמצם את מעורבותו בשוק האג"ח, בתלות בהחלמת המשק האמריקאי, הפוטנציאל לעליית תשואות ועליית מידת תלילות העקום הינה משמעותית ביותר.