עפר קליין: ”השפעת הסגר הנוסף על האינפלציה תהיה מתונה בהרבה בהשוואה לסגר הראשון”

בעקבות החזרה להגבלות, צופים שבנק ישראל ימשיך בפעולות הרחבה, יאותת שהוא מוכן להגדיל את תוכנית רכישות האג"ח הממשלתיות ואולי אף יבצע הפחתה סמלית של הריבית

חדשות ספונסר 23/09/2020 11:30

א+א-

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים מתייחס הבוקר בסקירתו השבועית להשפעות הסגר על האינפלציה ועל מדד המחירים ומסביר כי מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט נותר ללא שינוי, מעט נמוך מהערכות המוקדמות שלנו. בעקבות המדד, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ירדה למינוס 0.8 אחוז, ואנו צופים שהיא תישאר מתחת לאפס לפחות עד מדד מאי בשנה הבאה.

 

במבט קדימה, התחזית הראשונית שלנו למדד ספטמבר היא מינוס 0.1 אחוז (מבצעים לקראת החג) והתחזית הראשונית למדד אוקטובר היא 0.1 (עליית מחירים לאחר החגים, שתקוזז עם ירידה צפויה במחיר הדלק). אנו מאמינים שהשפעה של הסגר הנוסף על האינפלציה יהיה מתון בהרבה בהשוואה לסגר הראשון, כאשר הסיבה העיקרית לירידה במחירים אז הייתה הירידה החריגה (עולמית) במחירי האנרגיה, לצד ירידה במחירי ההלבשה והנופש.

 

מחירי הנפט כיום יחסית יציבים והיעדר אפשרות של מדידת סעיף הנופש, והנסיעות לחו"ל פועלת הפוך, כי לרוב המחירים של הסעיפים הללו דווקא יורדים ברבעון האחרון של השנה. לכן, התחזית שלנו ל-12 המדדים הקרובים נותרה על 0.5 אחוז (בשוק ההון מתומחרת לשנה אינפלציה שלילית של מינוס 0.1 אחוז)

 

להערכתנו, בעקבות החזרה להגבלות אנו צופים שבנק ישראל ימשיך בפעולות הרחבה, יאותת שהוא מוכן להגדיל את תוכנית רכישות האג"ח הממשלתיות ואולי אף יבצע הפחתה סמלית של הריבית.

 

קליין מתייחס גם לתחזיות הצמיחה שפרסם ה-OECD,מועדון שכולל בעיקר מדינות מפותחות, שעדכן כלפי מעלה את תחזית הצמיחה העולמית למינוס 4.5אחוזים (לעומת מינוס 6% לפני 3חודשים). בלטו לחיוב ארה"ב עם צפי למינוס 3.8%, דרום-קוריאה - מינוס 1% וסין עם עליה של 1.8%, ובלטו לשלילה הודו - מינוס 10.2%, מקסיקו עם מינוס 10.2% ודרום-אפריקה - מינוס 11.5% .

 

הארגון מציין שהתגובה הממשלתית הרחבה בעולם תרמה לקיזוז ההשפעות השליליות של המגפה והפעילות הכלכלית התאוששה עם העלייה בביטחון הצרכנים ומשקי הבית. אך המומנטום התמתן בחודשי הקיץ ואי -הוודאות גורמת לחברות לעצור השקעות וגיוסי עובדים חדשים.

 

השונות הגבוהה בתחזיות הצמיחה כיום ולשנה הבאה תלויה במספר גורמים עיקריים ביניהם הרכב הצמיחה, כאשר מדינות עם משקל גבוה של תיירות וקמעונאות (כגון ספרד וצרפת) פגיעות יותר בהשוואה למשל לגרמניה וסין שם משקל התעשייה בתוצר משמעותי יותר. ביטחון משקי הבית להגדיל מחדש את הצריכה - במדינות עם תחלואה נמוכה כמו לדוגמא  סין, ביטחון הצרכנים עולה ואיתו הצריכה, לעומת מדינות שחוות גל שני (ישראל, בריטניה) עם גידול איטי בצריכה המחזורית.

 

גורם נוסף הוא התמיכה הממשלתית, כאשר ברוב המדינות המפותחות למשקי הבית יש תמיכה סוציאלית כגון דמי אבטלה, לכן הפגיעה בצריכה שם מתונה יותר. נוסף על כך יש את גודל ההרחבה הממשלתית, כדוגמת בארה"ב שם תוכנית הסיוע הייתה הגדולה ביותר בהיסטוריה (כאחוז מהתוצר). במרבית המדינות המתפתחות כגון מדינות אפריקה אין כמעט רשת ביטחון סוציאלית, וחלקם בתחתית הרשימה לקבלת החיסון כשיגיע, דבר שיכביד עוד על התאוששות הצריכה הפרטית.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה