הבורסה מסכמת את תש”ף: מגמה מעורבת במדדים המובילים ושיא כל הזמנים בטכנולוגיה

למרות הקורונה, הגיוסים בשוק המניות התגברו השנה והסתכמו בכ-15 מיליארד שקל; בוצעו 13 הנפקות ראשוניות; 3 חברות חדשות נרשמו ברישום כפול והוכנסה פעילות חדשה ל-6 חברות

חדשות ספונסר 17/09/2020 12:44

א+א-

הבורסה המקומית מסכמת את השנה העברית הלא פשוטה שעברה עלינו, עם תנודתיות רבה במסחר במניות, מגמה מעורבת במדדים המובילים ומחזורי מסחר גדולים, כך עולה מנתונים שריכזה  הכלכלנית נורית דרור מיחידת המחקר במחלקה הכלכלית בבורסה.

 

מגפת הקורונה העולמית שהתפשטה ברחבי העולם החל בדצמבר 2019, הגיעה לישראל באמצע חודש פברואר 2020 ב"גל ראשון" שהגיע לשיא באמצע חודש מרץ, והתפרצה שוב ב"גל שני" החל ביוני 2020. הממשלה, כמו במדינות רבות בעולם, נקטה צעדים דרסטיים לבלימת התפשטות המגיפה ביניהם סגירת גבולות המדינה וסגר התושבים בביתם במשך מספר שבועות במהלך חודש מרץ.

 

שיעור הבלתי מועסקים כולל עובדים שהוצאו לחל"ת נסק לשיעור דו ספרתי של כ-26% באפריל, מצוקת האשראי של עסקים ושל משקי בית גברה. המשק כמו ברוב מדינות העולם גלש למיתון ברבעון הראשון של 2020– רבעון שני ברציפות של התכווצות התמ"ג, בשיעור הנמוך ביותר מזה כ-40 שנה.

 

מדדי המניות בת"א, כמו בבורסות בעולם הגיבו בירידות שערים חדות שהגיעו לשיא באמצע חודש מרץ 2020, כשלאחר מכן החלו עליות שערים תוך תנודתיות. עליות השערים הושפעו מצעדי סיוע רחבי היקף הן ע"י בנק ישראל שהתבטא בהורדת ריבית ל-0.1% החל באפריל 2020, רכישת מט"ח ואג"ח ממשלתי ולראשונה גם רכישת אג"ח חברות- החל ביולי 2020, והן ע"י הממשלה באמצעות מענקים והלוואות לעסקים ולמשקי בית בהיקף של יותר מכ-100 מיליארד שקלים.

 

לקראת סוף תש"ף (אוגוסט 2020) היתה השפעה חיובית להודעה על גיבוש הסכם שלום בין ישראל לאיחוד האמירויות, ובמסגרת זו גם ביטול החרם הכלכלי על ישראל מצד האמירויות – הכלכלה השנייה בגודלה במדינות ערב.

 

שוק המניות

המסחר בשוק המניות בתל-אביב נפתח בעליות שערים, בהמשך לעליות השערים שאפיינו את שנת 2019, ומדדי ת"א-35 ות"א-125 עלו בכ-9% מאוקטובר 2019 ועד 12.2.2020 והגיעו לשיא כל הזמנים.

 

החל בפברואר עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל החלו ירידות שערים חדות בת"א, בדומה לבורסות העולם, שהתגברו והגיעו לשיא במהלך מרץ, ומדדי ת"א-35 ות"א-125 צנחו בשיעור חד של כ-33% מהשיא בו היו בפברואר ועד 23 במרץ.

 

בסיכום שנת תש"ף ירד מדד המניות הגדולות ת"א-35 בכ-17% ואילו מדד ת"א-90 עלה בכ-3% ומדד ת"א-SME60 ירד בכ-2%, לעומת ירידה של כ-18% ושל כ-10% בבורסות בלונדון (מדד FTSE100) ובצרפת (מדד CAC40), בהתאמה, ולעומת עלייה של כ-4% במדד ה-Dow Jones המייצג את הכלכלה המסורתית בארה"ב.

 

מגמה מעורבת אפיינה גם את המדדים הענפיים: משבר הקורונה העלה את האטרקטיביות של חברות הטכנולוגיה, מרביתן עוסקות במסחר מקוון ובעבודה מרחוק, וחלקן חברות קלינטק מתחום האנרגיה הירוקה. מדדי טק-עילית ות"א-טכנולוגיה זינקו בכ-35% ובכ-33% בהתאמה, בתש"ף, והגיעו בסוף השנה לרמת לשיא כל הזמנים, וזאת בדומה למגמת המסחר בנאסד"ק כאשר מדד NASDAQ 100 זינק בכ-45%. מדד ת"א-ביומד הכולל חברות העוסקות בפיתוח תרופות ובציוד רפואי רשם עלייה של כ-8%.

 

עליות השערים במניות אלה באה לידי ביטוי בעדכון החצי שנתי של מדדי הבורסה ב-9 באוגוסט, במסגרתו התווספו למדד ת"א-35 שש חברות, כולן מתחומי ההייטק והקלינטק: אופקו הלת’, אנרג’יקס, מטריקס, מיטרוניקס, נובה וסאפיינס.

 

מנגד, מניות חברות ושותפויות הנפט והגז צנחו בכ-53% בהשפעת הפגיעה בענף התעופה שהוריד את הביקוש לגז טבעי ולנפט והביא לירידת מחירים חדה. מניות הבנקים ירדו בכ-29% בהשפעת הגידול בהפרשות להפסדי אשראי. מניות ענף הנדל"ן ירדו בכ-24% בעיקר בהשפעת ירידה בביקוש להשכרת משרדים עקב מעבר לעבודה מהבית וירידה בביקוש להשכרת חנויות עקב ירידה חדה בצריכה.

 

בתש"ף השיקה הבורסה ארבעה מדדי מניות חדשים, שלושה מהם מדדי נדל"ן חדשים - מדד ת"א בנייה, מדד ת"א מניב ישראל ומדד ת"א מניב חו"ל. לקראת סוף השנה העברית הודיעה הבורסה על השקת מדד ת"א-קלינטק, שיכלול 12 חברות העוסקות באנרגיה מתחדשת בשווי שוק כולל של כ-32 מיליארד שקל והוא יושק בנובמבר 2020.

 

המסחר בשוק המניות התאפיין במחזורים ערים והמחזור היומי, כולל קרנות סל, הסתכם בכ-1.8 מיליארד שקל בתש"ף, גבוה בכ-38% מהמחזור הממוצע בשנה הקודמת תשע"ט.

 

בתש"ף גויסו בשוק המניות בתל-אביב כ-15 מיליארד שקל – לעומת כ-8.5 מיליארד שקל שגויסו בשנת תשע"ט. העלייה בגיוס השנה נזקפת לחברות ענף הנדל"ן שגייסו כ-5.5 מיליארד שקל בתש"ף לעומת כ-1.2 מיליארד שקל בשנה הקודמת, כאשר עיקר הגיוס ע"י חברות הנדל"ן בוצע לפני התפרצות משבר הקורונה, ולחברות הטכנולוגיה שגייסו בתש"ף כ-3 מיליארד שקל, לעומת כ-0.8 מיליארד שקל בשנה הקודמת.

 

חרף משבר הקורונה, הצטרפו לבורסה בתש"ף 13 חברות חדשות שביצעו הנפקה ראשונית, לעומת 8 חברות בשנה העברית הקודמת. בנוסף, 3 חברות נרשמו השנה ברישום כפול ו- 6 חברות הכניסו פעילות לחברות ללא פעילות, כך שבסיכום שנתי הצטרפו לבורסה 22 חברות מניות חדשות- יותר מאשר בכ"א מהשנים העבריות האחרונות.

 

 

בין המנפיקות החדשות השנה – מילניום פוד-טוק ויוניקורן טכנולוגיות שהן שותפויות המחקר והפיתוח הראשונות שנרשמו למסחר בבורסה מאז שפורסמו ההנחיות המתירות רישום של שותפות מו"פ במאי 2019.

 

בנוסף 6 חברות הכניסו פעילות חדשה - פעילות חברת פנאקסיה העוסקת בקנאביס רפואי הוכנסה לתוך חברת "הרודיום", פעילות חברת נקסטייג’ העוסקת בקנאביס רפואי הוכנסה לתוך חברת "מיקרומדיק", פעילות חברת אוגווינד העוסקת באגירת אנרגיה הוכנסה לתוך חברת "ביומדיקו", פעילות חברת אקסל העוסקת ביבוא, הפצה ואינטגרציה של מוצרים ושירותים מבוססי טכנולוגיות מתקדמות בתחום התקשורת הוכנסה לתוך חברת "דולומיט אחזקות".

 

פעילות חברת מיט-טק המפתחת מדפסת תלת מימד ליצור מזון בשרי הוכנסה לתוך חברת "אופקטרא נדל"ן". פעילות חברת אירודיום העוסקת במתן שירותים בתחום כלי טיס הלא-מאוישים הוכנסה לתוך חברת "אפליי".

 

3 חברות ביצעו השנה רישום כפול, וכיום נסחרות בתל-אביב 53 חברות ברישום כפול. פוורפליט – חברה אמריקאית שמיזגה לתוכה בהליך של מיזוג משולש הופכי את פוינטר ונרשמה במקומה למסחר ב- NASDAQ (פוינטר נמחקה מהמסחר בשני השווקים), שוויה של פוורפליט בעת הרישום היה כ-795 מיליון שקל. ביומיקס – חברה זרה העוסקת בפיתוח טיפולים מבוססי וירוסים תוקפי חיידקים, הנסחרת ב-NYSE ושוויה בעת הרישום היה כ-769 מיליון שקל. ו-ויליפוד אינטרנשיונל – חברה העוסקת ביבוא ושיווק של מוצרי מזון, הנסחרת ב- NASDAQ ושוויה בעת הרישום היה כ-673 מיליון שקל.

 

מבין המנפיקות הוותיקות, בולטת חברות האנרגיה החילופית אנרג’יקס שגייסה כ-1.0 מיליארד שקל ואנלייט אנרגיה שגייסה כ-0.35 מיליארד שקל במניות וכ-0.25 מיליארד שקל נוספים באג"ח. מנפיקות נוספות בולטות – כלל עסקי ביטוח וחב’ הנדל"ן אפי נכסים שגייסו כ-0.7 וכ-0.6 מיליארד שקל, בהתאמה.

 

החברות הדואליות גייסו בחו"ל בתש"ף כ-3.3 מיליארד שקל, לעומת כ-1.9 מיליארד שקל שגויסו בתשע"ט. בלטה חברת הביומד אופקו שגייסו כ-0.3 מיליארד שקל בהנפקת מניות לציבור בארה"ב וכ-0.5 מיליארד שקל נוספים בהקצאות פרטיות של מניות לניצעים בחו"ל.

 

שוק איגרות החוב

המסחר בשוק איגרות החוב התאפיין בתנודתיות רבה, בדומה למסחר בשוק המניות. איגרות החוב הממשלתיות שקליות בריבית קבועה עלו מתחילת תש"ף (אוקטובר 2019) ועד חודש מרץ בכ-4.5%, כשבמקביל התשואה לפדיון על אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים ירדה מכ-1.0% ל-0.6%. בסיכום שנת תש"ף רשמו איגרות החוב הממשלתיות עלייה של כ-2%.

 

איגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד נותרו עד מרץ כמעט ללא שינוי, וצנחו בכ-15% מתחילת מרץ ועדה-18 במרץ וזאת בדומה למגמה בשוק המניות. בהמשך הן זינקו בכ-13% עד סוף תש"ף בהשפעת הורדת ריבית בנק ישראל ל-0.1% באפריל 2020 ותוכנית לרכישת אג"ח חברות ע"י בנק ישראל בכ-15 מיליארד שקל החל ביולי. בסיכום שנת תש"ף ירדו אג"ח חברות צמודות מדד כ-3%.

 

המחזור היומי באיגרות חוב (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-4.1 מיליארד שקל בתש"ף, לעומת כ-3.6 מיליארד שקל בשנה הקודמת. לעלייה במחזורי המסחר באג"ח ממשלתיות תרמו רכישות של אג"ח ממשלתיות ע"י משקיעי חוץ שהסתכמו בכ-9 מיליארד שקל, בין היתר בהשפעת כניסת איגרות החוב של ממשלת ישראל למדדי האג"ח הממשלתי העולמי (WGBI) החל באפריל 2020.

 

הגיוסים בהנפקות של איגרות החוב ע"י האוצר התגברו השנה, כתוצאה מהצורך לממן את תוכנית הסיוע הממשלתי בהיקף של יותר מ-100 מיליארד שקל לעסקים ולמשקי בית שנפגעו עקב משבר הקורונה וצפי לעלייה בגירעון הממשלתי מכ-3.7% בשנת 2019 לכ-13% בשנת 2020.

 

האוצר גייס בתל-אביב כ-96 מיליארד שקל, לעומת כ-71.4 מיליארד שקל שגייס בת"א בשנה הקודמת. כ-80% מהסכום גויס באג"ח שקלי וכ-20% גויס באג"ח צמוד מדד. בנוסף, האוצר גייס בחו"ל כ-46 מיליארד שקל בשלוש הנפקות, לעומת כ-13 מיליארד שקל שגייס בשנה הקודמת תשע"ט, כאשר כ-18 מיליארד שקל גויסו בהנפקה ראשונה של האוצר באסיה, וכ-18 מיליארד שקל גויסו בהנפקה של שלוש סדרות דולריות למשקיעים מארה"ב, מאירופה ומאסיה, מתוכם כ-4 מיליארד שקל שגויסו לראשונה באמצעות אג"ח (צמוד דולר) לטווח של 100 שנים.

 

סך הגיוסים מהציבור בשוק איגרות החוב ע"י החברות בתש"ף הגיע לכ-64 מיליארד שקל, לעומת גיוס בסך כ-59 מיליארד שקל בשנת תשע"ט. כ-62% מהגיוס בתש"ף בוצע באג"ח צמוד מדד, וכ-38% מהגיוס בוצע באג"ח שקלי, רובו בריבית קבועה. כמעט כל הגיוס, בוצע באג"ח בדירוג גבוה מקבוצת "A" ומעלה. עיקר העלייה בגיוס, מקורה בגיוסי חברות ענף הנדל"ן המנצלות את שיעור הריבית הנמוך במשק ומגייסות בתש"ף כ-27.5 מיליארד שקל, לעומת כ-20 מיליארד שקל בתשע"ט. המנפיקה הגדולה היא חברת הקניונים קבוצת עזריאלי שגייסה כ-4.2 מיליארד שקל.

 

הנפקות גדולות נוספות של הסקטור הריאלי היו של חברת הנדל"ן גב ים שגייסה כ-1.7 מיליארד שקל, החברה הממשלתית נמלי ישראל שגייסה כ-1.5 מיליארד שקל, חברת האנרגיה פז נפט חברת המים הממשלתית מקורות וחברת מרכזי הקניות ביג שגייסו כל אחת כ-1.2 מיליארד שקל.

 

מאידך, הגיוס ע"י הסקטור הפיננסי בתש"ף ירד בהיקפו והסתכם כ-21 מיליארד שקל, לעומת כ-25 מיליארד שקל שגויסו בתשע"ט. המגייסים הבולטים בתש"ף הם בנק מזרחי טפחות ובנק דיסקונט שגייסו כ-4.7 מיליארד שקל וכ-4.3 מיליארד שקל, בהתאמה.

 

כ-2.1 מיליארד שקל נוספים גויסו בתש"ף באג"ח מובנות מגובות בפיקדונות בבנקים מקומיים, כמחצית מהסכום שגויס בשנת תשע"ט.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה