נגיד בנק ישראל על הסגר: ”השרידות של העסקים ויכולת ההכלה של משקי הבית נמוכות יותר”

צמצום הפעילות בסגר הקודם במרץ ואפריל התבטא בירידת התוצר בשיעורים שלא היכרנו בעבר וחשוב להבין שמגבלות באותו היקף פעם נוספת יביאו לפגיעה חמורה יותר

חדשות ספונסר 14/09/2020 14:46

א+א-

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, השתתף אמש בישיבת הממשלה בנושא הגבלת הפעילות במשק כדי לצמצם את התחלואה בקורונה. הנגיד אמר כי על רקע העלייה בהיקפי התחלואה אין כנראה מנוס מהוספת מגבלות מסוימות על הפעילות, אך חשוב שאלו יאוזנו מול צמצום הפגיעה במשק.

 

צמצום הפעילות בסגר הקודם במרץ ואפריל התבטא בירידת התוצר בשיעורים שלא היכרנו בעבר, וחשוב להבין שמגבלות באותו היקף פעם נוספת יביאו לפגיעה חמורה יותר – שכן השרידות של העסקים ויכולת ההכלה של משקי הבית נמוכות יותר על רקע הפגיעות שכבר ספגו.

 

המגבלות שהוטלו בסבב הקודם הצליחו להפחית במידה רבה ובתוך כחודש את התחלואה. לכן, הטלת מגבלות חמורות יותר אינה נדרשת. ככל הנראה אחת הסיבות שהייתה לנו התכווצות תוצר קטנה יותר ממדינות שונות ברבעון השני הייתה שנעשה בישראל "סגר חכם ולא סגר עיוור", לצד העובדה שהמשק יצא יחסית מהר מהסגר וחזר לפעילות כלכלית.

 

יתר על כן, מאז ועד היום למדו ענפים רבים במשק להתנהל בצורה טובה מול הנגיף, באמצעות כללי "התו הסגול", התחלואה בקרב עובדיהם נמוכה ופועלים בהם מנגנוני ציות ואכיפה יעילים, ולכן אין הצדקה להטיל עליהם מגבלות נוספות. את המגבלות יש למקד בצורה פרטנית יותר בענפי המשק שבהם הסיכון להגברת התחלואה הנובע מפעילותם גבוה ומאידך לאפשר פעילות עסקית של ענפים בעלי תרומה גבוהה לתוצר ולתעסוקה, שבהם יש סיכון תחלואה נמוך. כך יתקיים איזון נכון יותר בין היעדים של צמצום התחלואה ומיתון הפגיעה במשק.

 

מתווה כזה הוצע במסמך של בנק ישראל, משרד האוצר, משרד הכלכלה והמועצה הלאומית לכלכלה בתקופת הסגר הקודם, ויהיה נכון לפעול הפעם על בסיסו מלכתחילה, ולאפשר למשרד האוצר ולמשרד הבריאות לטייב ולייעל את ההנחיות ממרץ-אפריל. מתווה זה מצביע על ענפים כגון בינוי, היי-טק, מרבית התעשייה, בנקאות ופיננסים, ועוד - כענפים בעלי תרומה רבה לתוצר ו/או לתעסוקה שתוספת התחלואה בגין בפעילותם נמוכה, כך שאין הצדקה להגבילם בשלב זה.

 

העובדה שאנו מצויים בדיון על סבב שני של מגבלות כלל ארציות נרחבות על הפעילות הכלכלית מלמדת שמגבלות חמורות ככל שיהיו אינן מספקות לאורך זמן אם אין בסופן מערך יעיל של קטיעת שרשראות ההדבקה ועצירת התפשטות התחלואה.

 

ללא מערך כזה, היציאה מהסגר תלווה שוב בעליה של התחלואה ובצורך במגבלות נוספות על הפעילות וחוזר חלילה. מכיוון שעבור עסקים ומשפחות רבות המגבלות הכלכליות בסבב השני, ובוודאי שלישי, יהיו קשות מנשוא, חשוב לוודא שהמגבלות המתוכננות פוגשות בסופן מערך שיאפשר עצירה יעילה של התפשטות התחלואה. אם מערך כזה אינו צפוי להיות זמין בתום המגבלות יש לשקול האם נכון להטיל את המגבלות כבר כעת.

 

לצד זאת חשוב לוודא שקיים מערך אכיפה ייעודי יעיל של המגבלות שיוטלו; אחרת מי שייפגע יהיה דווקא הציבור שמציית לחוק. בתקופה בה עסקים רבים נאבקים על קיומם, אכיפה שתבטיח חלוקה הוגנת של הנטל היא רכיב קריטי ביישום המדיניות.

 

לצד המגבלות הכלכליות שיוטלו, חשוב שהממשלה תפעיל מערך של תמיכות במגזר העסקי ובמשקי הבית שייפגעו מצמצום הפעילות. ככל שהמשבר מתמשך, ואף מחמיר, כמות העסקים שיתקשו להכיל את הירידה בהכנסות, ומספר משקי הבית שהפגיעה בהכנסות מקשה על יכולתם לשאת בהוצאות המחיה, הולכת וגדלה.

 

רשת הביטחון שהממשלה פרסה לאחרונה מהווה תשתית טובה לסיוע ותמיכה בשרידות העסקים ולהקלה על העובדים שיפוטרו או יוצאו לחל"ת, אך חשוב להתכונן, להרחיב ולהשמיש אותה במספר רכיבים שנידונים כרגע ע"י הגורמים הכלכליים. לדוגמא באמצעות מנגנון שימור עובדים, סיוע לעסקים ועצמאים שמחזורם נפגע בין 25% ל-40% (ולא רק מעל 40%), הגמשה של מנגנון החזרה מחל"ת, הקלה תזרימית לעסקים באמצעות דחיית תשלומי המע"מ והחזרת מקדמות ופטור מארנונה לחודשים ספטמבר ואוקטובר בהתאמה למגבלות על הפעילות שיוטלו בסבב הנוכחי.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה