המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, נשא היום דברים בסדנה מקצועית שהתקיימה ביוזמת המשרד להגנת הסביבה בנושא "רגולציה של סיכונים פיננסים סביבתיים והזדמנויות". הסדנה נערכה באופן וירטואלי, ובהשתתפות השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל ונציגי הרגולטורים הפיננסיים בישראל - בנק ישראל, רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון, רגולטורים פיננסיים מהאיחוד האירופאי ונציגי ה OECD.
המפקח אמר כי סיכונים סביבתיים, ובפרט סיכוני אקלים, הם סוגיות בינלאומיות, חוצות יבשות וארצות. אפקטיביות ההצלחה בניטור ובהתמודדות עם הבעיות הנוצרות כתוצאה מסיכונים אלו מותנית, בין היתר, בהתקיים שיתוף פעולה גלובאלי.
קיים קושי בהתמודדות עם הסוגיות המורכבות של פיתוח והאצה כלכלית במקביל להקפדה על צמצום סיכונים סביבתיים במובן הרחב (סיכוני אקלים, זיהום, ביאור היערות וכו’), אולם הקשיים הנ"ל אינם פוטרים אותנו, כל השותפים לעשיה, מהתמודדות עם הסיכונים הנגזרים מתהליכים סביבתיים. המתנה פסיבית להתממשות הסיכונים אינה אופציה מועדפת.
לאור התגברות הסיכונים הקשורים לאקלים, והגדלת המודעות לנושא בשנים האחרונות. מדינות, בנקים מרכזיים, רשויות פיקוח וארגוני סביבה מפרסמים הנחיות שונות להתמודדות עם סיכוני האקלים. אנחנו בפיקוח על הבנקים כבר החלנו בהנעת התהליך, אך יישום הדרישות החדשות הינו תהליך מורכב וצפויה דרך ארוכה עד שנגיע ליישום של הנחיות ברות אימוץ.
התמודדות עם סיכוני אקלים דורשת שינוי בתרבות הארגונית. הטיפול בניהול סיכונים סביבתיים וסיכוני אקלים בראייה בנקאית דורש שינוי חשיבתי –בשונה מהסיכונים המסורתיים, ניהולם של סיכוני האקלים וסביבה הוא לטווח ארוך. היות שסיכוני אקלים מעבר לסיכון הפיזי (שריפות, הצפות, רעידות אדמה וכד’) כוללים גם את סיכוני המעבר (סיכונים הנובעים מהתאמות ושיפורים בתחום איכות הסביבה כמו צמצום בפחמן, מעבר לטכנולוגיות ירוקות מתקדמות, רגולציה וכד’), אלה מעלים עוד יותר את האתגר הגלום ביישום.
בעולם ניהול הסיכון המודלי, אופק הזמן הארוך מעלה את הקושי בקביעת מודלים ותרחישי קיצון שיוכלו למדוד באופן אמין את הסיכון. ובהינתן הנ"ל – יש למצוא את המוטיבציה הראויה, המתאימה והמדידה לקידום פעילויות אלה.
על אף האתגר הקיים, זוהי הזדמנות למערכת הבנקאית לקחת חלק משמעותי יותר במרקם הכלכלי-חברתי, לכוון לבנקאות משפיעה (Impact Banking), לגבש תיאבון סיכון, במדיניות האשראי וההשקעות המוטה והמוכוונת לשינוי הסיכון הסביבתי, אגב הקטנתו לאורך זמן.
בסיכום דבריו קרא המפקח לגורמים הרגולטורים השונים בישראל להירתם ולשתף פעולה בהתמודדות עם סיכוני האקלים וציין כי קיימת חובה לכולנו להירתם למאבק הגלובאלי לצמצום השפעות סיכוני האקלים, כאשר מנגנוני השוק לבדם לא יוכלו להביא לשינוי הנדרש.
בתוך כך הדגיש המפקח כי נדרשת מעורבות ושיתוף בין גורמים ממשלתיים, רגולטורים והסקטור העסקי, ומחויבות ארוכת טווח למימוש מפת דרכים שתגובש ליישום מדיניות מתקדמת בטיפול בסיכוני האקלים על מנת שנחיה כאן בחברה טובה יותר.
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "מדינת ישראל צריכה להצטרף למועדון המדינות המובילות ביצירת סטנדרטים נאותים לגילוי ולהטמעה של שיקולים סביבתיים בסקטור הפיננסי. סיכוני אקלים וסביבה צריכים לעמוד לנגד עיני הגופים המנהלים את החסכונות של הציבור. לא ייתכן שגופים מוסדיים ישקיעו את חסכונות הציבור בחברות שמזהמות ומקצרות את חיי החוסכים.
הטמעת שיקולים אלה תוביל לצמיחה חכמה, המתחשבת במגוון הצרכים של החברה והסביבה. אני מאמינה שהשיח המשותף והפורה עם הרגולטורים הפיננסיים יביא לגיבוש רגולציה מתקדמת לגילוי וניהול סיכונים סביבתיים בהשקעות".
המשרד להגנת הסביבה העביר באחרונה לרשות ניירות ערך נייר עמדה מפורט לגבי ההסדרים הרצויים לגילוי והטמעה של סיכוני סביבה, בהתייחס לפעילות של חברות ציבוריות ושל הגופים הפיננסיים עצמם. המשרד שלח את נייר העמדה לרשות לניירות ערך, בהמשך למסמך שפרסמה הרשות בנוגע להיוועצות עם הציבור על אודות גילוי בנוגע לאחריות תאגידית וסיכוני ESG.
מהלך זה, של קביעת חובות גילוי, יאפשר לשקף לציבור את היקף הכספים המושקעים בפעילויות מסכנות ופוגעות בסביבה, ואת המדיניות של ניהול סיכונים אלה. כך, יוכל הציבור לשקול באופן מושכל יותר באילו אפיקים הוא מעוניין להשקיע את הונו. לצד זאת, הגילוי יאפשר לקובעי המדיניות לנקוט בצעדים שיצמצמו חשיפות פיננסיות לסיכוני סביבה משקיים כגון סיכוני אקלים. כמו כן, הגילוי יאפשר לגופים הפיננסיים ולחברות עצמן לבצע השוואות מול הגורמים המתחרים בשוק ולשפר את התנהלותן בתחום זה.