פועלים: הבנקים המרכזיים מסייעים לממשלות לשחוק את החובות

ישראל

הכלכלה למדה לחיות לצד הקורונה ורמת הפגיעה מצטמצמת בהדרגה. עדיין קיימים איומים על שגרה זו: רמת ההדבקות נותרה גבוהה, ויתכן שיוטלו סגרים בהמשך; במצב החדש שנוצר, המדינה צריכה לפצות מובטלים ובעלי עסקים בסכומים שמעמיסים על התקציב, ותוואי הגירעון התקציבי אינו בר-קיימא. בינתיים ישראל כמו רוב המדינות "קונה זמן" עד שימצא סוג של פתרון לווירוס. השמים הסגורים ותשלומי ההעברה של הממשלה מחזירים את הצריכה הפרטית המקומית לרמה של טרם הקורונה, יצוא שירותי ההי-טק של ישראל ממשיך לגדול והריביות הנמוכות מעודדות את הפעילות בשוק הנדל"ן. ישראל נכנסה למשבר הזה במצב טוב, וזה מאפשר לה לקנות הרבה זמן ביחס למדינות אחרות, אבל עדיין זה לא שיווי משקל שיכול להימשך תקופה ארוכה מאוד. בשבוע האחרון הלמ"ס פרסמה את סקר מצב העסקים לתקופה שבין ה-16 ל-20 לחודש אוגוסט. הסקר מצביע על המשך עלייה במספר השכירים במשק. כ-87% מכלל השכירים ערב המשבר הועסקו בתקופה זו, לעומת כ- 80% בתחילת יולי. מספר העובדים בחל"ת ירד ל- 6.1%, אך במקביל חלה עלייה במספר המפוטרים.

ועדת הכספים אישרה את דחיית אישור תקציב המדינה לשנת 2020 ל-23 בדצמבר ובכך נמנעה הקדמת הבחירות. בנוסף אישרה הוועדה תוספת של 11 מיליארד שקל לתקציב, שהם מעבר לתקציב ההמשכי של 2019. בחודש דצמבר תקציב 2020 יהיה כבר היסטוריה, והמשוכה הבאה תהיה תקציב 2021. כפי שזה נראה עתה, יהיה צורך בקיצוצי תקציב נרחבים בכדי שהגירעון יהיה ברמה סבירה, דבר שהתחיל לייצר מתיחות בין האוצר להסתדרות העובדים.

שער החליפין של השקל מול הדולר ירד ביום ה’ האחרון בקרוב לאחוז, תנודה חריגה יחסית לתקופה האחרונה. עליות השערים המתמשכות במחירי המניות בארה"ב, מביאות למכירת מט"ח של משקיעים מוסדיים שנדרשים להקטין את החשיפה הדולרית בתיקים שלהם. זאת בנוסף ללחצים הבסיסיים שפועלים לייסוף, שגם הם גברו בגלל הירידה בפעילות הכלכלית והשמים הסגורים. בנק ישראל צפוי לחזור לרכוש מט"ח בהיקפים גדולים על מנת למנוע את המשך הייסוף.

האם יעד האינפלציה הממוצע יגיע גם לישראל? אם בנק ישראל היה הולך בעקבות הפד ומאמץ יעד אינפלציה ממוצע (ראה פרק גלובלי), אז היה לוקח שנים אם בכלל עד שהאינפלציה הייתה מפצה על האינפלציה האפסית של השנים האחרונות. בשבע השנים האחרונות האינפלציה בישראל עמדה בממוצע על 0% לשנה, נניח שמיצוע האינפלציה מתבצע על היסטוריה של שבע השנים האחרונות, והשאיפה היא להגיע לאינפלציה ממוצעת של 2% לשנה, אז צריך לפצות בעליית מדד של כ-14% (מעבר ל-2% לשנה). זה לא מה שיקרה בפועל, אך זה ממחיש את אחת הבעיות של יעד אינפלציה ממוצע. בעקיפין אפשר להניח שגם בנק ישראל יושפע ממדיניות הפד ויהיה סבלני מאוד לאינפלציה שגבוהה מ- 2%, גם אם זה לתקופה ממושכת. המשמעות של זה היא שניתן לצפות לתקופה ממושכת מאוד של ריביות ריאליות שליליות. זה משפיע לשלילה על החיסכון של משקי הבית, אך מנגד מסייע לממשלה למנוע עלייה ביחס החוב הממשלתי לתוצר.

גלובלי

הפד משנה את ההכוונה המוניטרית שלו והוא מתכוון עתה לפצות על השנים בהן האינפלציה הייתה נמוכה מ- 2%, באינפלציה שגבוהה מ- 2%. חברי הפד סבורים שאינפלציה שנמוכה לאורך זמן מהיעד מהווה גורם סיכון. אם לדוגמה הציפיות לאינפלציה יהפכו לשליליות, זה עשוי לפגוע בפעילות הכלכלית. בפועל זה אומר שהריבית האפסית תישאר עמנו תקופה ממושכת מאוד, וזאת גם במידה והאינפלציה תעלה. האינפלציה בארה"ב היא דווקא מהגבוהות שבמדינות המפותחות, והחשש מהתפתחות של דינמיקה שלילית של אינפלציה וציפיות לאינפלציה נראה פחות מציאותי בשלב הזה. מה שברור זה שהמדיניות צפויה לשחוק ריאלית את הפיקדונות הדולריים ולהקל על הממשל האמריקני לשרת את החובות הגדולים לאורך זמן. הנהנים הגדולים מריביות ריאליות נמוכות לאורך זמן הם שוקי המניות והנדל"ן.

הודעת הפד הביאה להתללה של עקום התשואות הממשלתיות. מבחינת השווקים, התגובה העיקרית לנאום של פאוול הייתה עלייה בתשואות הבינוניות והארוכות כך שהעקום האמריקני נהפך לתלול יותר יחסית למצב לפני הנאום. בזמן שלא חל שינוי בשבוע האחרון בתשואה לפדיון על אג"ח ממשלתי בארה"ב לשנתיים, שנותרה ברמה של 0.16% לשנה, הרי בסוף השבוע האחרון התשואה ל- 10 שנים עלתה ל- 0.72 בהשוואה ל- 0.64% בתחילת השבוע, והתשואה ל- 30 שנה עלתה ל- 1.5% מהרמה של 1.34% בתחילת השבוע. הגורם העיקרי לעלייה בתשואות אלה היה עלייה מסוימת בציפיות לאינפלציה, על רקע החיזוק שקיבלה המדיניות המרחיבה מהנאום של יו"ר הפד. נכון להיום, האינפלציה הצפויה לעשר שנים משוק האג"ח עומדת על 1.78% לשנה לעומת 0.5% בחודש מרץ. גם שער החליפין של הדולר הגיב, בעיקר תוך פיחות שבועי של קרוב ל- 1% ביחס לאירו.

חודש אוגוסט 2020 מסתמן כאחד החודשים הטובים ביותר עבור שוקי המניות בארה"ב. זאת, בעיקר על רקע המדיניות הפיסקלית והמוניטרית המרחיבה, בייחוד הודעת הפד האחרונה, והמשך הסרת חלק ממגבלות הסגר. מדד ה- S&P500 עלה בחודש אוגוסט ב- 6.8%, בעיקר בהשפעת מחירי המניות של החברות הגדולות, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה.

ארה"ב: פסימיות בקרב הצרכנים. מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד ירד החודש לרמה הנמוכה ביותר מאז 2014. למרות ציפיות האנליסטים שהמדד יישאר החודש ללא שינוי נרשמה בו ירידה חדה של כ-7 נקודות. עיקר הירידה נרשמה בתפיסת המצב הנוכחי. שיעור האבטלה הגבוה, הירידה בדמי האבטלה וההרעה במצבם של העסקים היו בין הגורמים לירידה החדה במדד. גם מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן מצביע על מגמה דומה. הוא אומנם עלה באוגוסט באופן מתון יחסית אך רמת המדד גבוהה רק ב- 2.3 נקודות מרמת השפל שנרשמה בחודש אפריל, והוא נמוך בכ-27 נקודות מרמת השיא בפברואר. הירידה באמון הצרכנים עשויה לאותת על כך שהתאוששות שנרשמה בצריכה הפרטית בחודשים האחרונים תיבלם.

ארה"ב: המומנטום החיובי בשוק הדיור נמשך. מכירות בתים חדשים עלו בחודש יולי לרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2006- עלייה של 13.9% לעומת החודש הקודם בהמשך לעלייה חדה גם בחודשים הקודמים. גם בחוזים לרכישת בתים נרשמה עלייה של 15.4 לעומת יולי אשתקד והבקשות למשכנתאות נמצאות כיום ברמה גבוהה ב- 33% מהרמה בתקופה זו אשתקד. מחירי הבתים, על פי מדד קייס שילר ל-20 הערים הגדולות נותרו ללא שינוי בסקר האחרון וב-12 החודשים האחרונים הם עלו ב- 3.46%. שוק הדיור מהווה אלטרנטיבת השקעה בזמן בו הריביות אפסיות ושוקי המניות שוברים שיאים.

גוש האירו: גרמניה וצרפת מגדילות את כספי הסיוע הממשלתיים. ממשלת גרמניה הודיעה על הארכת התוכנית לתמיכה במעסיקים הממשיכים להעסיק עובדים בתקופת משבר הקורונה. כמו כן, הממשלה צפויה להודיע בקרוב על צעדי סיוע לחברות הנמצאות בסיכון גבוה לפשיטת רגל. בצרפת, צעדי ההרחבה הנוספים כוללים הפחתות במסים והגדלת הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים. הפרטים המלאים יתפרסמו בשבוע הקרוב.

יפן: ציפיות להמשכיות במדיניות הכלכלית גם לאחר התפטרות ראש הממשלה. ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, הודיע בשבוע שעבר על התפטרותו עקב בעיות בריאות. אבה שהיה ראש הממשלה עם הכהונה הארוכה ביותר ביפן, הנהיג שורה של שינויים ורפורמות הידועים תחת השם Abenomics. לאור הפגיעה המשמעותית בכלכלת יפן בתקופה הקורונה, ההנחה הרווחת היא שתימשך המדיניות המוניטרית והפיסקלית המרחיבה.