ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי יחד עם דודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון פרסמו את סקירתם השבועית של התפתחויות מקרו כלכליות ושוקי הריביות והאג"ח ומתייחסים למדד המחירים לצרכן לחודש יולי שעלה ב-0.2% בחודש יולי 2020, בדומה לתחזית הקונצנזוס לעלייה של 0.1%. לעליית מחיר הדלק הייתה תרומה משמעותית לעליית המדד ביולי וכך גם לסעיף הדיור ולסעיף החינוך, תרבות ובידור.
מתחילת השנה ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.6%, בשנים עשר החודשים האחרונים (יולי 2020 לעומת יולי 2019) ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.6%. מדד חודש אוגוסט 2020 צפוי לעלות ב כ-0.0-0.2% והמדד צפוי לעלות בכ-0.7-0.9% במהלך 12 החודשים הקרובים. מדד המחירים לצרכן צפוי לרשום ירידה בשיעור של 0.6-0.8% בשנה הקלנדרית 2020.
עוד מתייחסים בפמן ורזניק לגירעון הממשלתי שעמד מתחילת השנה על 70.2 מיליארד ₪, היקף חריג ביותר בהשוואה לתקופות מקבילות בשנים קודמות. כמו כן, יש לציין שהגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים (אוגוסט 2019-יולי 2020) עלה ל-7.2% תוצר לעומת 6.4% תוצר בחודש שעבר, והוא צפוי להמשיך לעלות גם בחודשים הבאים.
השפעת משבר הקורונה על הגידול בגירעון בחודשים ינואר-יולי באה לידי ביטוי בירידה של כ-12% בהכנסות המדינה (בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד). הירידה בהכנסות ממסים ישירים הייתה נמוכה יותר מהירידה במסים עקיפים, בין היתר, על רקע העובדה שהחלק העיקרי של העובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו עקב משבר הקורונה הינם בעלי חבות מס נמוכה, ולכן אינם משפיעים לשלילה במידה רבה על חלק זה של ההכנסות.
במקביל, חלה עלייה של 9.4% בהוצאות הממשלה, בדגש על החודשים אפריל-יולי בהם הוצאות הממשלה גדלו ב-19.4%. עם זאת, יש לציין כי בנטרול ההוצאות לטובת ההתמודדות עם משבר הקורונה, ההוצאה הממשלתית בתקופה זו הייתה נמוכה ב-0.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. זאת, על רקע העובדה שטרם אושר תקציב המדינה לשנת 2020, ולכן הממשלה מתנהלת בתקציב המשכי, שמשמעותו תקציב חודשי של 1/12 מתקציב 2019 בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן, דבר אשר מהווה גורם מרסן להוצאה הממשלתית.
ההיקף הכולל של התכנית הכלכלית של הממשלה להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה עומד על כ-135 מיליארד ₪, נכון לחודש יולי, מתוכם כ-82 מיליארד ₪ מתוך תקציב המדינה. בחינה של הביצוע בפועל מול המכסה הקבועה בחוק בפריסה חודשית, מעלה כי עד כה קצב הביצוע של החלק התקציבי של תכנית הסיוע הממשלתית הינו נמוך. היקף זה, עד לחודש יולי, עמד על כ-22.5 מיליארד ₪ לעומת מכסה מותרת של כ-35 מיליארד ₪.
כמו כן, כמעט שני שליש מסך התכנון של ההוצאה התקציבית לשנת 2020 טרם בוצע, כאשר הביצוע במזומן עמד על 27.5% בלבד. בנוסף, סך התשלום המצטבר לעובדים בחל"ת עד סוף יולי, שמתבצע באמצעות הביטוח הלאומי, עמד על כ-7 מיליארד ₪ מתוך הקצאה כוללת של 12 מיליארד ₪, כך שנותרו כ-5 מיליארד לתמיכה בעובדים שנמצאים בחל"ת בחודשים הקרובים. בסך הכול, עד סוף חודש יולי בוצע נתח של כ-42% מסך התכנית הכלכלית – קצב ביצוע נמוך יחסית.
אנו מעריכים כי במסגרת התכניות הנוכחיות, הגירעון התקציבי של ממשלת ישראל צפוי להגיע לכ-12% תוצר ב-2020. גם בשנה הבאה צפוי גירעון גבוה יחסית, תוך עליית היחס חוב/תוצר לכ-80-85% ב-2021.
בפמן ורזניק מעריכים גם כי התוצר המקומי יתכווץ ב-7.9% בסיכום שנת 2020, תוך התכווצות משמעותית של 8.2% בצריכה הפרטית, שצפויה לכלול גם ירידה בצריכה של מוצרים בני-קיימא וגם ירידה בצריכה של שירותים כחלק מהצריכה השוטפת. באשר לשנת 2021, בתרחיש שמניח חזרה לפעילות בשלב מאוחר יותר השנה, הערכתנו היא לצמיחה של 5.5%, אולם בתרחיש שמניח שההגבלות על הפעילות יימשכו מעבר לשנה הנוכחית, אנו צופים צמיחה מתונה יותר של 3.2%.
עם זאת, ראוי לציין את מידת אי הוודאות הגבוהה במתן תחזיות בעת הנוכחית, או כפי שהיטיב לציין זאת בנק ישראל בדוח היציבות הפיננסית שפורסם ב-11/7/2020: "רמת האי-וודאות לגבי הסביבה המקרו-כלכלית גבוהה מאוד, וזאת בעיקר בגלל קצב התפשטות הנגיף בגל השני, עומק המגבלות המוטלות על המשק וקצב החזרה לשגרה. תחזיות הצמיחה והאבטלה מתעדכנות בתדירות גבוהה, כפונקציה של החלטות היציאה מהשבתה הן בארץ והן בעולם."