הפועלים: ”היעדר התקציב דווקא מצמצם את הגירעון התקציבי, כיוון שהממשלה מוגבלת בהוצאות שאינן קשורות לקורונה”

"יחד עם זאת סבב נוסף של בחירות עשוי להיות הטריגר להפחתת דירוג החוב של ישראל, שכן זה גורם סיכון שייחודי לה כרגע"

מערכת ספונסר 09/08/2020 14:56

א+א-

בנק הפועלים מפרסם לפני זמן קצר סקירה כלכלית שבועית:

השמים הסגורים דווקא מסייעים בשלב הזה לעסקים המקומיים. ישראלים מוציאים בשנה רגילה כ-28 מיליארד שקל על נסיעות לחו"ל. כעת חלק מסכומים אלו מופנים לשוק המקומי, לצריכה של מזון, הלבשה והנעלה ותיירות פנים. בד בבד משקי בית שהכנסתם לא נפגעה בשל הקורונה, מגדילים את שיעור החיסכון. היקף הרכישות בכרטיסי אשראי נותר יציב בשבועות האחרונים ברמה הנמוכה בכעשרה אחוזים מזו של תחילת השנה, ונראה שזה שיעור שקשה לחצות אותו לאור המגבלות על התקהלות והחשש של הציבור ממקומות הומים.

הגירעון התקציבי המשיך לטפס והגיע לרמה של 7.2% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים. קצב עליית הגירעון צפוי לעלות בחודשים הקרובים, ככל שהממשלה תוציא אל הפועל את התקציבים שאושרו להתמודדות עם הקורונה. בחודש אוגוסט לדוגמה צפויים להירשם בצד ההוצאה 6.7 מיליארד שקל שהועברו לאזרחים כמענק. ההכנסות ממסים בחודש יולי נמוכות בכ-6% מאלו של יולי אשתקד, שיעור זה דומה לירידה בתוצר, וזה מפתיע מעט (לחיוב) שכן בתקופות מיתון ההכנסות ממסים יורדות בדרך כלל בשיעורים גבוהים מאלו של הירידה בתוצר. הירידה המתונה יחסית במיסים נובעת אולי מכך שהעובדים שאיבדו הכנסתם, הם בעלי שכר נמוך יחסית, ומשכך תרומתם לגבייה היא נמוכה. ההכנסות ממסים ישירים ביולי היו ללא שינוי לעומת יולי אשתקד, ומנגד ניתן לראות שההכנסות ממסים עקיפים ירדו בשיעור חד של כ-13%. אנו מעריכים כי קצב עליית הגירעון השנתי יעלה בחודשים הבאים, והגירעון השנתי צפוי להגיע לרמה של כ-13% מהתמ"ג.

הסיכוי לבחירות מוקדמות עלה. סלע המחלוקת בין המפלגות הגדולות בקואליציה – אישור תקציב ליתרת השנה הנוכחית, או לכלול גם תקציב ל-2021, לא מאפשר את אישור התקציב. מצב זה פועל דווקא לצמצום הגירעון התקציבי, כיוון שהממשלה מוגבלת בהוצאות שאינן קשורות לקורונה. סבב נוסף של בחירות עשוי להיות הטריגר להפחתת דירוג החוב של המדינה, שכן זה גורם סיכון שייחודי כרגע לישראל.

האוצר ממשיך להגדיל את הגיוסים נטו מחו"ל כדי להקטין את העומס על השוק המקומי. מתחילת השנה האוצר גייס בחו"ל סכום נטו (הנפקות בניכוי פירעונות) של 56 מיליארד שקל, לעומת גיוס נטו של 48.9 מיליארד בשוק המקומי. האוצר יכול להמיר את המט"ח לשקלים בבנק ישראל (מתבטא בעליית יתרות המט"ח) או לעשות עסקאות החלף לשקלים. המרה ישירה של המט"ח לשקלים פועלת לחיזוק השקל ולכן האוצר נמנע ממנה. העלייה בהנפקות בחו"ל הקטינה את הצורך של בנק ישראל לרכוש אג"ח ממשלתיות בשוק המקומי, ובחודש יולי בנק ישראל רכש אג"ח בהיקף נמוך של 0.5 מיליארד שקל. מתחילת המשבר הבנק המרכזי רכש אג"ח ממשלתיות בסכום של 23.9 מיליארד שקל.

יתרות המט"ח בשיא חדש של 157.7 מיליארד דולר. היתרות גדלו בחודש יולי בסכום חריג של יותר מעשרה מיליארד דולר, בהשפעה של מספר גורמים: בנק ישראל איפס את היתרה בעסקאות החלף שקל/דולר, פעולה שהחזירה לקופתו 4.5 מיליארד דולר, יתרות המט"ח עלו גם בעקבות היחלשות הדולר בעולם, שערוך זה תרם 3.8 מיליארד דולר ליתרות. בנק ישראל רכש מט"ח בסכום של 0.8 מיליארד דולר, והאוצר הפקיד 1.1 מיליארד דולר בבנק ישראל.

המיתון ועליות השערים בוול-סטריט פועלים לחיזוק השקל. שער החליפין נותר יציב יחסית מול סל המטבעות הודות לרכישות המט"ח של בנק ישראל. ירידה בפעילות הכלכלית בדרך כלל מלווה בירידה ביבוא הסחורות והשירותים, ולכן פועלת לחיזוק המטבע. המצב הפעם שונה, כי המיתון הוא גלובלי, ולכן אנו אמורים לראות גם ירידה ביצוא הסחורות והשירותים. בינתיים, יצוא שירותי ההי-טק ממשיך לעלות, והמצב משפיע לחיוב על החשבון השוטף של מאזן התשלומים. גורם נוסף שמשפיע לחיזוק השקל הוא הפער בין ביצועי המניות בארה"ב לאלו שבישראל, מדד ה-500S&P עלה ב-3.7% מתחילת השנה, בעוד שת"א 125 ירד ב-12.4%. פער זה מעלה את משקל הנכסים במט"ח בתיק הנכסים של המוסדיים וגורם להם למכור מט"ח.

בנק ישראל מצליח לשמור עד כה על עקום תשואות שטוח, תוך התערבות נמוכה יחסית בשוק איגרות החוב. ההנפקות הגדולות של האוצר בחו"ל הן בין הגורמים שסייעו לכך. ככל שיגדלו ההנפקות של האוצר בשוק המקומי, רכישות האג"ח של בנק ישראל יתגברו. תהליך זה יכול להימשך כל עוד זו הסביבה העולמית, ובנק ישראל מוכן להמשיך להגדיל את המאזן שלו. כפי שניתן לראות בגרף המאזן של בנק ישראל ביחס לתוצר דומה לזה של הפד בארה"ב, אם כי בישראל יתרות המט"ח מהוות את רוב המאזן. הגידול בסך המאזן בישראל מתון ביחס לזה של הפד או הבנק המרכזי של אירופה.

באשר לשווקים הגלובליים: מספר המקרים המאומתים בעולם ממשיך לעלות, ובכלל זה במדינות אירופה, שכבר החלו לתכנן חזרה לשגרה. ארה"ב וסין חזרו למסלול התנגשות, והמחלוקת בין הרפובליקנים לדמוקרטים סביב הארכת ההטבות למובטלים וחבילת סיוע כלכלי נוספת מגיעה לישורת האחרונה. כל אלו לא מונעים מהנאסד"ק, לשבור שיא חדש בשבוע החולף. מחירי הזהב והכסף גם הם המשיכו לעלות. הדפסות הכסף של הבנקים המרכזיים מתנקזות למחירי הנכסים הפיננסיים, זה חיובי למשקיעים, אבל קובעי המדיניות היו מעדיפים שהכספים האלו ישמשו להגדלת הצריכה והאצה של פרויקטים חדשים.

הסלמה ניכרת ביחסים בין ארה"ב לסין. הנשיא טראמפ נקט לאחרונה בשורה של צעדים וסנקציות שאינם בהכרח קשורים למלחמת הסחר בין המדינות, אלא מייצגים פרק חדש של הסלמה ביחסים בין המעצמות. הצעדים הבולטים הם ההכנות לקראת איסור על TikTok ו-WeChat לפעול בארה"ב, הטלת סנקציות על 11 בעלי משרות בכירות בסין ובהונג קונג שהיה להם חלק משמעותי בכפיית חוקי ביטחון פנים חדשים המגבילים את חופש הביטוי בהונג קונג, והאצת תהליך הבדיקות לקראת מחיקת חברות סיניות מסוימות מהמסחר בבורסות ארה"ב, במידה והן לא יעמדו בסטנדרטים של שקיפות מלאה באשר לחשבונאות שלהן. כל אלה מצטרפים להוראה של הממשל האמריקני לסגור את הקונסוליה הסינית ביוסטון, שהובילה לצעד דומה על ידי הסינים בהתייחס לקונסוליה האמריקנית בצ’נגדו. השווקים הפיננסיים טרם הגיבו בצורה מלאה להתפתחויות, אך סביר להניח שהסלמה נוספת עלולה להביא לעלייה בתנודתיות.

ארה"ב פותחת חזית נוספת מול קנדה. הנשיא טראמפ החליט לבטל את הפטור ממכסים של 10% שניתן לקנדה על יצוא אלומיניום לארה"ב. ביטול הפטור הגיע על רקע חששות של יצרניות אלומיניום מקומיות מפני הצפת השוק במתכות קנדיות. בתגובה המושל של מחוז אנטוריו, המחוז הגדול ביותר בקנדה, קרא להפסיק לקנות מוצרים המיוצרים בארה"ב ולקנות תוצרת מקומית במקום. המושל ציין כי התעריפים החדשים מגיעים כחודש בלבד לאחר כניסתו לתוקף של הסכם ארצות הברית-מקסיקו-קנדה - הסכם הסחר החדש שמגובה ע"י טראמפ שהחליף את הסכם הסחר החופשי בצפון אמריקה, NAFTA. ממשלת קנדה שוקלת הטלת מכסי יבוא על מוצרים מארה"ב בהיקף של כ-3.6 מיליארד דולר קנדי.

מדד הנאסד"ק עבר את 11,000 הנקודות ומחיר הזהב בשיא היסטורי מעל 2,000 דולר. בשבוע האחרון מרבית מדדי המניות בעולם רשמו עליות ובארה"ב, בלט מדד הדאו ג’ונס. מחירי הסחורות היקרות הוסיפו לעלות. במחיר הכסף נרשמה עלייה שבועית חדה של 17%, והזהב רשם עלייה של 3%. לאחר מגמה של ירידה בערכו של הדולר מול מטבעות חוץ בשבועות האחרונים, השבוע האחרון התאפיין ביציבות בשוק מט"ח.

מרבית מדדי מנהלי הרכש בעולם מצביעים על התאוששות בפעילות הכלכלית בחודש יולי. עם זאת, חלק מהנתונים אלה מתייחסים לתקופה שלפני הגעת הגל השני של הקורונה. מדד מנהלי הרכש הגלובלי למגזר התעשייה של JPMorgan ו-Markit, עבר לראשונה מזה ינואר להצביע על התרחבות בפעילות ועלה מ- 47.9 נקודות ביוני ל- 50.3 נקודות ביולי. בארה"ב מדד ה-ISM למגזר התעשייה עלה ל- 54.2 נקודות ביולי. המדד המתייחס לענפי השירותים עלה ל- 58.1 נקודות. בכל המדדים, ניכרת עדיין חולשה ברכיב ההזמנות החדשות. בגוש האירו מדד מנהלי הרכש של סך התפוקה הגיע ל- 54.9 ביולי, וזאת הרמה הגבוהה מיוני 2018. בסין מדד מנהלי הרכש של התעשייה, של Caixin-Markit, עלה ל-52.8 נקודות בעיקר בשל עלייה בביקושים בתוך המדינה. באשר למדד בענפי השירותים, נרשמה ירידה ל-54.1 נקודות ביולי. בכל המדדים, רכיב התעסוקה ממשיך להצביע על חולשה מסוימת.

בארה"ב נמשך הוויכוח הפוליטי סביב חבילת חילוץ חדשה. עיקר הוויכוח בין נציגי הרפובליקנים והדמוקרטים מתרכז סביב הסיוע למדינות השונות שסובלות מירידה חדה בהכנסות כמו גם רמת התמיכה השבועית למובטלים. בשני המקרים, נציגי הדמוקרטים תומכים בסכומים נדיבים יותר מאלה המוצעים על ידי הרפובליקנים. בהיעדר הכרעה, הנשיא טראמפ הודיע בסוף השבוע על כוונתו להשתמש בסמכויות שלו על מנת להגיע להכרעות ולצאת לדרך עם חבילה החדשה. עם זאת, ייתכן ומבחינה חוקית הדבר אינו אפשרי, ובכל זאת יידרשו הסכמות ואישור הקונגרס.

באשר לכלכלת ארה"ב: נתוני המקרו לחודש יולי הפתיעו לחיוב. דוח התעסוקה לחודש יולי הפתיע לחיוב, שברקע העלייה במספר הנדבקים, נרשמה עלייה גבוהה מהצפוי במספר המשרות החדשות. בחודש יולי נוספו למשק האמריקני 1.8 מיליון משרות חדשות, לאחר שביוני נוספו 4.8 מיליון משרות. שיעור האבטלה ירד מרמה של 11.1% ביוני ל-10.2%, ושיעור ההשתתפות נותר ללא שינוי ברמה של 61.4%. הנתון האחרון של הדרישות השבועיות החדשות לדמי אבטלה ירד ל-1.19 מיליון, הנתון השבועי הנמוך מתחילת משבר הקורונה.

כלכלת בריטניה: הבנק המרכזי הצביע פה אחד על הותרת הריבית בשיעור נמוך של 0.1% ושימור תוכנית רכישות האג"ח בהיקף של 745 מיליארד ליש"ט. קובעי המדיניות ציינו כי בשלב זה הורדת הריבית לרמה שלילית אינה עומדת כרגע על הפרק. הבנק המרכזי צופה צמיחה שלילית של 9.5% השנה והאצה בצמיחה לשיעור של 9.0% בשנת 2021. קובעי המדיניות ציינו כי לכלכלת בריטניה ייקח זמן רב יותר להתאושש מהמיתון הנגרם כתוצאה מנגיף הקורונה וכי שיעור האבטלה צפוי לעלות מרמה של 3.9% בתחילת השנה לרמה של 7.5% בסוף השנה הנוכחית.

 

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה