פועלים: הצריכה הפרטית מתאוששת מעט אבל עדיין רחוקה מרמתה לפני המשבר

הרכישות בכרטיסי האשראי נמוכות בשבועיים האחרונים של יולי בכ-4% לעומת הרמה שלפני הקורונה; חלק מהעובדים שחזרו לעבוד מסתפקים בשכר נמוך משמעותית ובאחוזי משרה נמוכים

חדשות ספונסר 03/08/2020 09:29

א+א-

כלכלני בנק הפועלים מתייחסים השבוע בסקירת המאקרו הכלכלית למצב האבטלה במשק ואומרים כי הלמ"ס אומדת את שיעור האבטלה במחצית הראשונה של חודש יולי ברמה של 12.3% לעומת 11.8% בשבועיים הקודמים. נתונים אלו הם בהתאם להגדרה רחבה של שיעור אבטלה הכוללת גם עובדים בחל"ת וכאלו שחדלו לחפש עבודה בתקופת הקורונה.

 

בחודש מאי בשיא הסגר עמד הנתון על 23.8%. קשה לתאר את התמונה של שוק העבודה במספר אחד, חלק מהעובדים שחזרו לעבוד מסתפקים בשכר נמוך באופן משמעותי מזה שהורגלו אליו ואולי גם באחוזי משרה נמוכים יותר.

 

הצריכה הפרטית מתאוששת מעט למרות הסגר, אבל רמתה עדיין רחוקה מזו של לפני המשבר. הרכישות בכרטיסי האשראי נמוכות בשבועיים האחרונים של יולי בכ-4% לעומת הרמה של טרם הקורונה. צריכת המזון גבוהה בכ-5% מתחילת השנה, וזאת בשל ירידה בפעילות המסעדות, ואי-יציאת תיירים לחו"ל.

 

התכווצות התוצר בישראל ברבעון השני לא תהיה שונה בהרבה מהמספרים שראינו בארה"ב ובאירופה. הסגר בישראל היה חמור בחלק גדול מהתקופה, וזה הוביל לירידה חדה בצריכה, בהשקעות וביצוא. בצד החיובי, סגירת השמים הגדילה מעט ביקושים לצריכה של מוצרים בסיסיים ובעיקר מזון. כמו כן יצוא שירותי ההיי-טק (ללא חברות הזנק) המשיך לעלות. התכווצות התוצר ברבעון השני צפויה להגיע לרמה שבין 30%-40% במונחים שנתיים.

 

בהתאם להחלטת הממשלה משקי הבית החלו לקבל העברה חד-פעמית של 750 שקל לבוגר, 500 שקל לילד עד לארבעה ילדים, ו- 300 שקל לילד החמישי והלאה. היתרון במהלך הוא במהירות הביצוע, בעיקר של הסכומים עבור הילדים, כי קיים כבר מנגנון תשלום של קצבת ילדים. החיסרון הוא בעלות התקציבית הגבוהה – 6.7 מיליארד שקל.

 

משקי בית בעלי הכנסה גבוהה נוטים לחסוך סכומי כסף שהתקבלו באופן חד-פעמי, ואם כבר הן כן מחליטים לצרוך אותו, אז הכסף מופנה לנופש או לרכישות של מוצרי בני-קיימא, כמו החלפת רכב. בנסיבות הנוכחיות שאפשרויות הצריכה האלו מוגבלות, סביר שנראה עלייה בחיסכון של משקי הבית האלו.

 

חילוקי הדעות באשר לתקציב המדינה, אם יהיה חד-שנתי או דו-שנתי, נמשכים. היעדר פתרון יכול להביא לסבב נוסף של בחירות. האוצר משתמש ב"קופסאות" שהן מסגרת הוצאה חד-פעמית על מנת לעקוף את החוק המגביל את ההוצאות בהתאם לתקציב של שנת 2019.

 

היעדר יציבות פוליטית עשוי להיות טריגר להפחתת דירוג החוב של ישראל, אם כי ישראל לא יוצאת דופן וכנראה נראה עוד הפחתות דירוג חוב רבות בעולם, ולכן ההשפעה של זה על תשואות איגרות החוב לא תהיה גדולה.

 

באירופה ובארה"ב, בהן הפגיעה הכלכלית דומה לזו שבישראל, האינפלציה לא ירדה לרמה נמוכה כמו בישראל. האינפלציה בארה"ב ללא סעיפי האנרגיה והמזון עמדה בשנה האחרונה על 1.2% (נתון יוני), באירופה האינפלציה השנתית עלתה ל-1.2% (יולי), בעוד שבישראל הנתון השנתי עומד על מינוס 1.1%.

 

הציפיות לאינפלציה בישראל נמוכות גם הן ביחס לעולם. כך לדוגמא שוק ההון צופה כי האינפלציה בחמש השנים הקרובות בישראל תעמוד בממוצע על 0.8% לשנה. בארה"ב הנתון עומד על 1.4%, באנגליה 2.6% ובגרמניה 0.5%. אנו מעריכים בטווח הזמן הקצר, האינפלציה צפויה להיות נמוכה מאוד, בעיקר אם נראה תפנית שלילית במחירי הדיור.

 

בהסתכלות של מספר שנים קדימה, יתכן שהעלייה בחוב הממשלתי, והדפסות הכסף הגדולות של בנק ישראל יעלו בהדרגה את האינפלציה. אנו סבורים כי האינפלציה שהשוק המקומי מגלם עתה לא משקפת את הסיכונים האלו.

 

בנק ישראל ממשיך לשמור על עקום תשואות שטוח דרך רכישות אג"ח ממשלתיות. בד בבד האוצר מגוון את מקורות גיוס ההון על-ידי הנפקות בחו"ל. הנפקות אלו נועדו להפחית מהעומס של שוק איגרות החוב המקומי. הבנקים המרכזיים מצליחים עד כה להשטיח את עקומי התשואות, והדפסות הכסף הגדולות לא יוצרות אינפלציה.

 

התהליך הזה הוא לא בר-קיימא ברמה הגלובלית, אבל קשה לומר כמה זמן הוא עוד יכול להימשך מבלי שהאינפלציה תעלה. הדוגמה שתמיד עולה היא יפן, שחרף חוב ממשלתי גבוה של יותר מ-200 אחוזי תוצר, והדפסות כסף גדולות, האינפלציה נותרה בה אפסית, והבנק המרכזי נאבק להעלותה. יחד עם זאת, ליפן מאפיינים שלא קיימים ברוב המדינות, כמו שיעור חיסכון פרטי גבוה, אוכלוסייה שקטנה עם השנים, ורמת מחירים אבסולוטית שהייתה מאוד גבוהה לפני שלושה עשורים. בסוף שנות ה-80 נהגו להתבדח ששווי ארמון הקיסר ביפן גבוה מזה של כל קרקעות קליפורניה. לא נראה סביר שהמדינות המפותחות יכולות כולן לנקוט במדיניות הדומה לזו שביפן מבלי להעלות את האינפלציה לאורך זמן.

 

לגבי שוק המט"ח אומרים כלכלני בנק הפועלים כי הפיחות של הדולר ביחס לסל מטבעות בשיעור של 4.1% ביולי, היה הגבוה בעשור האחרון. במקביל, העלייה החודשית במחיר הזהב הגיעה ל- 11%, ובמובן הזה חודש יולי הציג את העלייה הגבוהה מ-2016. היחלשות הדולר מול הזהב ושאר המטבעות היא אולי סדק ראשון באמון של הציבור במדיניות הכלכלית האמריקנית, ובהדפסות הכסף הגדולות של הבנק המרכזי.

***

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה