אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש מתייחס הבוקר בסקירת המאקרו השבועית למצב הכלכלי בישראל ואומר כי ההתאוששות נבלמה אך לא נסוגה. הרכישות בכרטיסי אשראי עלו בשבוע האחרון (עד 21/7) למרות העלייה בתחלואה ונמצאות רק כ-5% מתחת לרמה שהייתה לפני המגפה. בעיקר עלו מכירות המזון, בתי מרקחת ומוצרי חשמל, ביגוד וריהוט.
לפי מדד הניידות של גוגל, הישראלים הקטינו זמן שהייה במקומות מסחר ובילוי, בעבודה ובתחבורה על חשבון שהייה יותר ממושכת בבית ובאתרי טבע. לפי לשכת התעסוקה, שיעור האבטלה נותר בשבועות האחרונים ללא שינוי כ-21.2%. לפי הנתונים של הלמ"ס למחצית השנייה של חודש יוני, שיעור האבטלה הרשמי לא השתנה לעומת המחצית הראשונה ונותר ברמה של 5.2%, אך שיעור החל"תים ירד מ-5.3% ל-4.9% .
לגבי האינפלציה הצפויה מסביר זבז’ינסקי כי ציפיות האינפלציה בישראל ירדו לרמות נמוכות מאוד. הגורמים לאינפלציה נמוכה בטווח הקרוב לא חסרים, אולם במבט מעבר לטווח הקצר יש לא מעט סיבות לעלייה באינפלציה ואחת העיקריות שבהן היא גידול חד במצרף הרחב של הכסף שכולל מזומן, חשבונות עו"ש, פיקדונות בשקלים ובמט"ח עד שנה, קרנות הכספיות, מק"מים ואג"ח הממשלתיות שהונפקו במקור לתקופה של עד שנתיים. קצב הגידול של המצרף הרחב עלה ל-16%, הגבוה ביותר מאז מאי 2009.
בעיקר עלו היתרות בעו"ש ובפיקדונות בשקלים ובמט"ח, זאת כתוצאה משילוב של משיכות הציבור מקרנות הנאמנות, גידול בהוצאות הממשלה, הזרמות של בנק ישראל באמצעים שונים בהם רכישות אג"ח ומט"ח, עסקאות ריפו וכו’, גידול באשראי המסחרי ע"י משיכות יתר והלוואות בערבות המדינה ובמשכנתאות.
הפעם יש עוד מספר סיבות שמצטרפות לכוח האינפלציוני. ראשית, הגירעון הממשלתי גדל בחדות בפרט בגלל עלייה בהוצאות הממשלה ברבעון הראשון בשיעור של כ-20% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, הקצב הגבוה מאז 2001.
הגירעון נתפס כזמני ומתחייב לאור הנסיבות. אולם, הניסיון מלמד שקשה לצפות מהממשלה נקיטת צעדים מרסנים משמעותיים בשנים הקרובות. הרי הממשלה אף פעם לא עמדה ביעד הורדת הגירעון שקבעה לעצמה ותמיד עדכנה אותו "זמנית" כלפי מעלה. הציבור הרבה פחות מוכן היום לקבל משטר צנע.
שנית, הירידה ביחס החוב לתוצר בעשור האחרון לא הייתה תוצאה של משמעת פיסקאלית יוצאת דופן. השילוב של השפעת ירידה בריבית, האינפלציה שהייתה נמוכה מעליית מדד מחירי התמ"ג וייסוף השקל שכיווץ את החוב במט"ח תרמו תרומה משמעותית לירידה ביחס החוב לתמ"ג. אולם, כוחות אלה די מיצו את עצמם. לכן, אנו די מפקפקים בסיכוי שיחס החוב לתמ"ג יירד בשנים הקרובות כפי שירד בעשור האחרון.
בנוסף להגדלת הגירעון, הממשלה יכולה כעת להשפיע על כמות הכסף באמצעות הערבויות שהיא מעניקה לבנקים כדי שיתנו הלוואות. זה שינוי משמעותי שיאפשר לממשלה לשלוט על התחום שהיה בשליטת בנק ישראל. תמיד אפשר למצוא סיבות לעודד הלוואות לפרויקטים חיוניים כמו סיוע לעסקים קטנים, מימון פרויקטים אקולוגיים, תשתיות וכו’. הגדלת הגירעונות הממשלתיים ושיטת הערבויות מזרימות כספים לכלכלה הריאלית ומגבירות אינפלציה, להבדיל מה-QE של הבנקים המרכזיים שבעיקר ניפחו ערכים של הנכסים הפיננסיים.
גם בצד ההיצע קורים שינויים שתומכים באינפלציה. הייצור הזול בסין ותהליך הגלובליזציה מאבדים מכוחם הדפלציוני. מנגד, השפעתה של המהפכה הטכנולוגית להוזלת המחירים עשויה לקזז, לפחות חלקית, את ההשפעות האינפלציוניות.
בשורה התחתונה אומר זבז’ינסקי כי בציפיות האינפלציה הנוכחית, עולה האטרקטיביות של האג"ח הצמודות בטווחים בינוניים.