כלכלני בנק הפועלים מפרסמים היום את סקירת המאקרו השבועית ומתייחסים להגבלות החדשות שהוטלו בעקבות העלייה במספר הנדבקים בקורונה. ההגבלות החדשות על הפעילות צפויות לבלום את התאוששות המשק, אומרים כלכלני פועלים ובד בבד אנו רואים עלייה מחודשת במספר המובטלים.
יש פערים גדולים בין הסקרים למצב התעסוקה שמפרסמים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שירות התעסוקה והביטוח הלאומי. שירות התעסוקה והביטוח לאומי מתבססים על רישומי העובדים הדורשים חל"ת, בעוד שנתוני הלמ"ס מבוססים על סקרים. הלמ"ס עצמה מפרסמת שני נתונים, האחד סקר כוח אדם שמתבסס על מדגם משקי בית והשני סקר שמתבסס על שאלון שמופנה למעסיקים.
שיעור האבטלה הפורמאלי שמפרסמת הלמ"ס לא מביא בחשבון את העובדים בחל"ת, בין השאר כיוון שאלו לא מחפשים עבודה באופן אקטיבי. מבחינת ההשפעה על המשק, הכנסת העובדים בחל"ת יורדת בעשרות אחוזים, והם מובטלים לכל דבר. שיעורי האבטלה שונים בכל סקר, אך המגמה העולה מהם היא דומה: העלייה במספר הנדבקים וההגבלות על הפעילות העלו מחדש את מספר המפוטרים ואת העובדים בחל"ת.
על פי סקר המעסיקים של הלמ"ס שיעור האבטלה (ובכלל זה העובדים בחל"ת) נכון לתחילת יולי עמד על כ-18%. ניתן לראות ירידה במספר העובדים בחל"ת מ-8.4% ל-7.3%, אך מנגד עלייה במספר המפוטרים מ-4.5% ל-7.6%. אלו האחרונים מגיעים מכל ענפי המשק, ולאו דווקא מאלו שנפגעו באופן ישיר מהמגבלות. לאור החרפת המצב ואי-החזרה לשגרה אנו צופים עתה שהתוצר יתכווץ השנה בכ-7%.
כלכלני הבנק מתייחסים גם להודעת ראש הממשלה על כוונתו להעניק לאזרחים מענק של עד 3,000 שקל למשפחה, תוכנית זו מסייעת למשקי בית "שנופלים בין הכיסאות" וקשה להגיע אליהם בדרך אחרת, אך במצב הנוכחי היא לא תגדיל באופן ניכר את סך הצריכה.
משקי הבית בעשירונים העליונים יתרגמו את המענק לחיסכון, הן בגלל שההכנסה הזו היא חד-פעמית והן בגלל שקשה להוציא את הכסף בתקופה של הגבלות. התוכנית היא פרוגרסיבית, 750 שקל לאזרח זה שיעור גבוה מההכנסה של בעלי ההכנסות הנמוכות.
בטווח הזמן הארוך יותר יהיה צריך להעלות מיסים כדי לשלם את חובות הממשלה, ואלו יגיעו כנראה מבעלי ההכנסות הגבוהות. החיסרון הגדול שלה הוא העלות התקציבית הגבוהה, 6 מיליארד שקל, שנובעת מהיותה אחידה ולא דיפרנציאלית. ניתן היה לצמצם את עלותה אם לדוגמה ההכנסה הייתה הופכת לחייבת במס, ואז המענק היה הופך למשמעותי יותר לאלו שהכנסתם נפגעה ולא משלמים מיסים כעת.
עלות הגיוס של החוב הממשלתי נמוכה וזה נותן לממשלה לגיטימציה להגדלת החוב. יחס החוב הממשלתי לתוצר צפוי להגיע השנה לכ- 14% תוצר, ובכל זאת עקום התשואות שטוח מאוד, והתשואות לטווחים הארוכים נמוכות.
המצב הזה לא היה מתקיים אם המשבר היה ייחודי לישראל. רכישות אג"ח של בנק ישראל מסייעות אף הן לשמירה על התשואות הנמוכות. בתנאים אלו, מתקיים נתק בין תשואות איגרות החוב לבין גודל החוב של המדינה, וספק אם התשואה היא ברומטר מהימן לאמון המשקיעים במדיניות הפיסקאלית.
עוד נושא על הפרק בסקירת כלכלני הפועלים הוא סקר מחירי הדירות של הלמ"ס אשר מצביע על ירידה בשיעור מצטבר של 0.8% בחודשיים האחרונים. הנתונים החודשיים הם תנודתיים, וחודשי הסגר אופיינו במיעוט עסקאות. יחד עם זאת הפגיעה ברמת ההכנסה של משקי הבית היא חסרת תקדים, ובפעם האחרונה שהמשק הישראלי ביקר ברמות אבטלה דו-ספרתיות, בתקופת האינתיפאדה והתנפצות בועת ההי-טק, בתחילת שנות האלפיים, נרשמה ירידה במחירי הדירות (שהחלה אף קודם לכן). בשנים 2007-2001 ירדו מחירי הדירות בשיעור ריאלי של יותר מעשרה אחוזים. אנו מעריכים כי על רקע ירידה חדה בביקושים בתקופה הקרובה, סביר שנראה התמתנות במחירי הדירות גם במשבר הנוכחי.
תחזית האינפלציה לשנה הקרובה הופחתה לשיעור של 0.5%, זאת לאור החשש מסגר נוסף והשלכותיו על משקי הבית. אנו סבורים כי סעיף הדיור (שכ“ד) צפוי להמשיך לרדת בחודשים הקרובים. תחזית זו אינה כוללת השפעה אפשרית של עליית מסים עקיפים. מדיניות הממשלה והבנק המרכזי עשויה להעלות את שיעורי האינפלציה בטווח הארוך, אם זה דרך העלאות מסים לצורך צמצום החוב, או כתוצאה מהזרמת הכספים של האוצר ועליית החיסכון של חלק ממשקי הבית שלא נפגעו מהמשבר.
האינפלציה השנתית נמצאת ברמה שלילית כבר שלושה חודשים ברציפות ושוק ההון מגלם אינפלציה אפסית בשנה הקרובה. מצב זה מאפשר דרגות חופש רחבות למדיניות המוניטרית. כלי הריבית די הגיע לכדי מיצוי, ובנק ישראל פועל להערכתנו בדומה לפד בארה“ב, כלומר המדיניות מתמקדת בהכוונה של הריבית העתידית לתקופה ארוכה של ריבית אפסית, והמשך רכישות אג“ח ממשלתיות על מנת לשמור על עקום תשואות שטוח.